מה שידוע כבג"צ אליס מילר פתח את שעריו של קורס טיס בפני נשים. מעט מאוחר יותר, קיבל חיל הים אשה צעירה לקורס חובלים כדי להימנע מתבוסה דומה בבג"צ. שני ציוני הדרך האלו, במה שנחשב למאבק לשוויון נשים בצבא, סללו את הדרך בפני הצעת החוק שהתקבלה לאחרונה, אשר קובעת כי כל התפקידים בצבא פתוחים בפני נשים. אבל מי שרוצה שוויון לא יכולה להתפנק בזכויות-יתר ולברור לה רק את התפקידים המעניינים והנחשבים. מי שרוצה שוויון בצבא, תתכבד ותעבור את המסלול כולו, בדיוק כפי שעוברים אותו גברים שמתגייסים. לא כולם מגיעים לקורס טיס, לא כולם לקורס חובלים; אבל כל מי שיש לו פרופיל מתאים מגיע ליחידה קרבית. פעמים רבות המדובר בשירות אפור בשריון או בתותחנים או בריצה על הג'בלאות ב"סתם" יחידת שדה (ויסלחו לי בוגרי הסיירות). בזמני, לגלגו על הטייסים שהם מתים אפופי ניחוח אפטר-שייב. על ה"הישג" הפמיניסטי האחרון ניתן לומר, ברוח דומה, שהנשים רוצות למות מבושמות בבושם האהוב עליהן. אבל בצבא, ריח הרבה יותר נפוץ הוא ריחו של הגריז. לגיטימי בעיני שנשים יאמרו שהן מוותרות על השוויון המפוקפק בצבא, ומעדיפות לנצל את השנים האלו כדי לקבל "פור" על-פני הגברים. אחר-כך ממילא הן יופלו בשוק האזרחי בכל פרמטר אפשרי לעומת הגברים. שירתו או לא שירתו, הן לא שייכות ל-old men's club אבל על שירות שוויוני בצבא נוכל לדבר רק כאשר נשים יגיעו לבקו"ם וייצאו משם לאן שהצבא יציב אותן, על-פי כישוריהן, כושרן והתאמתן. רוצות שוויון בצבא? לכו לגרז טנקים.
וואלה! היום, 10.1.2000
קרוא וכתוב 