קרוא וכתוב

התפרסם בקפטן אינטרנט 29.6.1999

פתיחת הכנסת ה-15 היא סיבה מצוינת לבדוק מה יש לאינטרנט להציע למתעניינים בזירה הפרלמנטרית, ואיך מתייחסים בה אל המדיום. לכנסת יש אתר גדול, מפורט ועדכני למדי. האתר מחולק לחמש קטגוריות עיקריות: מידע על האתר עצמו והשימוש בו, כולל מפתחות וחיפוש; מידע על דרכי עבודתה של הכנסת, הסיעות, הוועדות והח"כים (דפי המידע של הח"כים החדשים עדיין אינם זמינים, מאחר ולא כולם מסרו ואישרו את הטקסטים); סדר-יום יומי ושבועי במליאה ובוועדות, ואפילו קבוצות דיון. המסמכים כוללים את דברי הכנסת, מהכנסת ה-11 ועד למושב האחרון – בניגוד לאיחור בן השלוש שנים בפרסומם בדפוס, עליו הצביע לא מזמן מבקר הכנסת – כמו גם חוקים שונים ודו"חות סטטיסטיים על הכנסת ה-14, אם דחוף לכם לבדוק מי היה המחוקק המצטיין (זו היתה מחוקקת) או הנואם המתמיד. ואחרון, קישורים לאתרים רלוונטיים.

אתר הפרלמנט הוא המקום הטבעי לחיפוש חוקים. ככלות הכל, מדובר ברשות המחוקקת. לא לכל אחד נגישות לכרכים העבים שמצויים בספריות הפקולטות למשפטים ובמשרדי עורכי-הדין, וה"תקדין" (התקליטור בו אפשר למצוא את כל החקיקה והפסיקה הישראלית) יקר מדי. הרשת היא המדיום הטבעי לביצוע חיפוש כזה, שפעמים רבות הוא אחרי נושא ולאו דווקא אחרי חוק ספציפי. כשמדובר בספרי עזר בלעז, מחליפה היום הרשת בקלות את הצורך לקנות ספרים. בעברית המצב שונה.

באתר הכנסת מבחר דל של חוקים, ומנהלת האתר, נעמי קמחי, מודעת לכך. בתכנית לפרסם באתר את כל החוקים, ויותר מכך: הצעות חוק, כתבי אמנה, ובעצם את כל סל ה"פרסומים הרשמיים" של מדינת ישראל. תכנית שאפתנית ומבורכת, שביצועה יקח זמן. בתכנית גם להציג באתר את דברי הכנסת במלואם.

ממשל זמין: אין מענה

בשנה שעברה שלחתי כמה פעמים דואר אלקטרוני לח"כים שונים, ללא מענה. זו היתה תופעה, לא ארוע חד-פעמי, שמאחוריה הכשל הגדול ביותר של אתר הכנסת. כשבשלב מסוים הבינו מנהלי האתר שמאות אזרחים כותבים לח"כים באמצעות האתר ולא זוכים לתשובה, מאחר ורובם אפילו לא טורחים לבדוק את תיבת הדואר שלהם, הם רוקנו אותן (בחלקן נמצאו מאות הודעות), הדפיסו את ההודעות והעבירו אותן ידנית לח"כים. מי ששלח ישירות דואל לח"כים לא דרך הטופס באתר, ולא צירף כתובת בעולם האמיתי, קרוב לוודאי שלא קיבל תשובה. זאת, מן הסיבה הפשוטה שאותם ח"כים שענו להודעות שקיבלו בצורת תדפיס (שפעמים רבות העברית הופיעה בו הפוכה, משום מה), נעזרו במדיום הישן של נייר כתיבה ומשלוח בדואר ישראל. כך נעלם לו לחלוטין היתרון של דואר אלקטרוני והתכתובת עם נבחרי האומה נעשתה באיטיות רבה יותר מפניות בדואר רגיל.

העובדה שיש נבחרים שאינם עונים לפניות הציבור – שאיפשר להם לשאת בתואר ח"כ – גם כשהפניות האלקטרוניות מודפסות עבורם על נייר, איננה שייכת לניהול האתר. אבל האופן המסורבל שבו מתנהלת מערכת הדואר האלקטרוני של הכנסת עד היום (פתרון אמור להימצא ממש בקרוב) – שייך גם שייך.

מאחר והכנסת עובדת עם מחשב VAX, תקופה ארוכה היו בחדרי הח"כים מסופים, לא מחשבים אישיים. גם כשהוכנסו לחדריהם של חלק מן הח"כים מחשבים אישיים, אי אפשר היה להתחבר באמצעותם לאינטרנט; מסיבות אבטחה, מופרד מחשב הכנסת מהרשת. כך, עד היום, ח"כ שרצה להתחבר לרשת, היה צריך לבחור בינה לבין התחברות למחשב הכנסת, שחיונית לעבודתו. מחשב ה-VAX מגביל את השימוש לממשקים טקסטואליים, ותוכנת הדואר שסופקה לח"כים (תוכנת Pine) מיושנת, מסורבלת, לא נוחה, אך ניתנת להפעלה. מה גם שהעוזרים הפרלמנטריים של הח"כים, שאמורים למשוך עבורם את הדואר האלקטרוני, הם בדרך-כלל סטודנטים צעירים ונמרצים, שקשה יותר לקבל לגביהם את התירוץ המקובל של פוביה מהמדיום.

אין, כמובן, שום מניעה להשתמש בתוכנת דואר אחרת כדי למשוך דואר, מכל שרת ומכל מחשב, באמצעות חשבון POP3. אין גם בעיה לקדם את הדואר לחשבון מבוסס רשת, כפי שמעדיפים בכנסת לספק בקרוב לח"כים, כשהכל ישב על שרת מאובטח של משרד האוצר, במסגרת פרויקט תהיל"ה. אם הח"כים היו באמת מעוניינים בכך, הם יכולים היו לקבל דואר במחשב האישי, אם כי לא מזה שבמשרדם בכנסת. בינתיים, ניתקו לחלוטין את האפשרות לשלוח דואר אלקטרוני ישירות לח"כים, דרך האתר: מי שמנסה לעשות זאת, מקבל הודעה כי השירות יתחדש בקרוב, וכי בינתיים אפשר לשלוח דואר לח"כים דרך הנהלת האתר, שאמורה להעבירו ליעדו (לא כדאי לסמוך על כך יותר מדי בהתחשב בעומס שנוצר שם: הבקשה להשיב על שאלות לכתבה זו לא זכתה למענה במשך שבוע). הדעות חלוקות אם הצעד ננקט בשל תקופת הבחירות, בה נעדרו הח"כים מהמשכן, או בשל הקשיים הטכניים. בכל מקרה, העניין אמור להיות מוסדר בקרוב, עם המעבר לתהיל"ה וכניסתם של הח"כים לחדריהם הקבועים, מסר לנו אליסף מובשוביץ, הוובמסטר של הכנסת.

בכנסת ה-15 גם לא יתאפשר לאותם ח"כים מעטים שעשו זאת, להודיע כי הם מבקשים שלא להסדיר להם חיבור לדואר אלקטרוני, כך שלא יתאפשר לשלוח אליהם דואר אלקטרוני (מעניין אם הם יכולים לתת הוראה לדואר ישראל לא להעביר אליהם מכתבים). הצורך לעדכן את הח"כים במדיום החדש עבורם, דחוף במיוחד לאור העובדה שמפברואר התכתובת האלקטרונית עם רשויות הממשלה היא רשמית, וחלה עליהן חובה להתייחס אליה כאל כל תכתובת.

חוסר ההיכרות עם האינטרנט, מהול לעתים בחששות מפני טכנולוגיה חדישה, מהווה סיבה נוספת לחוסר הנגישות של החכ"ים לרשת בכלל, ולדואר האלקטרוני בפרט, שיכול וצריך לשמש כלי תקשורת חשוב ועיקרי ביניהם לבין האזרחים. גיורא פורדיס, דובר הכנסת, מסר כי אכן בתכנית לבצע השתלמות בנושא אינטרנט ודואר אלקטרוני, כחלק מהשתלמויות כלליות בנושא מיחשוב ועיבוד תמלילים, שמתבצעות בכנסת מדי כמה חודשים, לח"כים ולעוזריהם. לא נותר אלא לקוות שבכנסת ה-15 הדואר האלקטרוני יגיע ליעדו ללא תיווך נייר, וגם נקבל תשובה.

שמועות מהמזנון

אתר הכנסת, מפורט ומעודכן ככל שיהיה, שרוי תחת המגבלות של כל אתר מוסדי המספק מידע מטעם עצמו. באפשרותו לפרסם רק גרסה רשמית של הנעשה בו, וודאי שלא ראייה ביקורתית. האתר "כנסת בחדשות", לעומתו, מאמץ גישה עיתונאית לכיסוי הנעשה בכנסת מתוך ניסיון לנפק מגזין עצמאי ובו חדשות ופרשנות. המגזין הוא חלק מעיתון הרשת Jerusalem On-Line Observer, שמביא חדשות מישראל, באנגלית, ומיועד בעיקר לקהל הגולשים מעבר לים. הוא איננו מפיק הודעות מטעם או נצמד לקו הרשמי בלבד, אלא מנסה להביא גם מן הנעשה מאחורי הקלעים, כולל אפילו מדור בשם "שמועות מהמזנון", מוסד מרכזי בחיים הפרלמנטריים, כידוע. עורכו, יצחק שומרון, משמש גם ככתב פרלמנטרי.

בימים אלו סובל האתר, יותר מאתר הכנסת הרשמי, מכך שעדיין לא התחילה פעילות של ממש במשכן. באתר הרשמי יש שפע מידע שאיננו קשור רק לפעילות השוטפת ואילו "כנסת בחדשות" תלויה, כשמה, בחדשות שמייצרים שם. על-כן מספק האתר, ממש כמו הכתבים הפוליטיים בשאר כלי-התקשורת, את הסיפורים מסביב, לא תמיד מתוך קשר ישיר למדורים הקבועים, שמותאמים לעבודת הכנסת השוטפת. יש לשער שכשהכנסת תתחיל לפעול באופן סדיר יתעשר האתר בהתאם.

מאכזב במיוחד הקישור "רוצים לבקר או להשיג פרוטוקולים?", שהנכנסים אליו מצפים למצוא הסבר ועצות למבקשים לבקר בכנסת (איך משיגים אישור כניסה, מה אסור להכניס למשכן, המלצה לקחת בחשבון את זמן הבדיקה הביטחונית הארוכה בכניסה), כמו גם הפניות לפרוטוקולים. אלא שהכותרת שמתנוססת בראש העמוד מובילה לשום מקום. במקום זאת אנו נפגשים שוב בחדשות, ורק למטה יותר נמצאת ההערה שמתן פרוטוקולים ונהלי ביקור, כשירות לציבור הגולשים, רק בתכנון. אם כך, למה להעלות לאוויר קישור כזה? העורך, יצחק שומרון מסר כי בכנסת ה-14 הופיעו בו קטעים מפרוטוקולים שהורדו מהאתר עם התיישנותם, ומודה כי אכן היה צריך לתת את ההסבר בדף.