• ראשי
  • אות מיס פיגי
  • לרשותכם
  • על הבלוג
  • קצת עלי
  • דברו אלי

קרוא וכתוב

הבלוג של נעמה כרמי

Feeds:
פוסטים
תגובות
« זכויות תחת טרור
כשהתקינות הפוליטית מחליפה את היושרה »

סקס ופיליפ רות

1 באוגוסט 2003 על-ידי נעמה

פורסם במעריב, 1.8.2003

מיקי שבת הוא אמן תיאטרון בובות, שמגלם באישיותו את כל הדוחה בגבריות מזדקנת: שטוף זימה, רודף נשים, מרוכז בעצמו ובעיקר במיניותו, עד להחליא. סיפור המסגרת העיקרי של 'התיאטרון של מיקי שבת' הוא פרשיית האהבים הסודית שהוא מנהל כבר 13 שנה עם דרנקה, אשה לא-צעירה ונשואה, שמעניקה לו יותר מכל צעירונת שהוא חומד. למרבה הצער, שבת מגיע להכרה הזאת מאוחר מדי, לאחר שדרנקה נפטרה מסרטן, ולא נותר לו אלא לעלות לקברה, שם הוא מתייחד עם זכרה באופן המיוחד לו.

גיבור יהודי לא צעיר, "סקס מניאק", אינו דמות חריגה אצל פיליפ רות. אך 'התיאטרון של מיקי שבת' (במקור 'התיאטרון של שבת', רב-משמעות שנונה שהתרגום לעברית בחר להשמיט, וחבל), אינו עולה למדרגת ספרים אחרים של רות, שמצליחים גם לומר משהו בעל משמעות, אלא מתברג בין אלו הבינוניים ומטה. רות כותב על מין באופן כל כך אובססיבי ובוטה, עד כי במהלך הקריאה אנו שואלים את עצמנו, האם באמת כל מה שחשוב בחיים זה סקס. 'התיאטרון של מיקי שבת' אינו עושה, מבחינה זאת, יחסי ציבור טובים למין הגברי.

פיליפ רות. יחסי ציבור גרועים למין הגברי

לקראת סוף הספר – לאחר שנלעסו עד זרא כל התנוחות המיניות של דרנקה ושבת, הפרשייה שבעקבותיה הוא הואשם בהטרדה מינית של סטודנטית (רות מביא בארכנות את התמליל של כל השיחה האירוטית ביניהם, בהערת שוליים) ונזרק ממישרתו כמרצה לדרמה – מתברר כי שבת סובל בעיקר מחרדת ההזדקנות והמוות. האובדן של מורטי, אחיו הבכור, טייס צבאי שנהרג במלחמת העולם השנייה, אובדן שממנו לא התאוששה אמם עד ליום מותה, השאיר בו את חותמו הצורב. הוא חוזר לבית ילדותו, מחפש חלקת קבר לעצמו ואוסף את חפציו של אחיו המת. למרות שהוא רוצה, כביכול, לסיים את חייו, הוא עדיין קשור אליהם בעבותות של שנאה. הקשר בין מין למוות הוא עתיק יומין, אבל נכתבו כבר כמה יצירות שביטאו אותו באופן יותר מוצלח ומעמיק.

'התיאטרון של מיקי שבת' הוא ספר קריא מאוד, כמו תמיד אצל רות. לעיתים הוא גם משעשע. אבל דמותו הגרוטסקית, חסרת הבושה והמחליאה של שבת מעוררת בעיקר תחושת קבס. רות אינו מצליח לעורר בקורא הזדהות או חמלה כלפי גיבורו.

כל ביקורות הספרים 

  • לחיצה לשיתוף בפייסבוק (נפתח בחלון חדש)
  • לחצו כדי לשתף בטוויטר (נפתח בחלון חדש)
  • לחצו כדי לשתף ב LinkedIn (נפתח בחלון חדש)
  • לחץ כדי לשתף ב-Tumblr (נפתח בחלון חדש)
  • לחיצה לשיתוף ב-Flattr (נפתח בחלון חדש)
  • לחצו כדי לשלוח את זה לחבר בדואר אלקטרוני (נפתח בחלון חדש)
  • לחצו כדי להדפיס (נפתח בחלון חדש)

פורסם בספרים |

  • ד"ר נעמה כרמי

  • הצטרפות ל-645 עוקבים

  • וְזֹאת הַתְּרוּמָה

    לתרומה לאחזקת הבלוג בפייפאל.
  • רשימות אחרונות

    • "משפחה, אני שונא אותך!": כוחה העוצמתי של הספרות
    • השראה בגבעת הקפיטול
    • רפואה הפוגעת בכבוד האדם איננה "חווית טיפול"
    • שנהיה תמיד בצד הנותן?
    • חיים ששווים פחות: הסולידריות מתה מקורונה
  • סימניה

    חיסונים, התניות ונשיאה בעלויות
    אבישי בן-חיים הוא מנוול
    השורה התחתונה
    ישראל חייבת להבטיח חיסון פלסטינים
    היועמ"ש בלם ניסיון הפיכה
    כבשן האש ושמם הטוב של האנסים
    חושבת מדברת חושבת מדברת
    20 עצות להגנה על הדמוקרטיה
    סיפור של פירוק והרכבה
    בצד הבטוח של הדברים

  • קרוא

    כל ביקורות הספרים

  • וכתוב

    ספרי "זכויות אדם: מבוא תאורטי", הוצאת רסלינג 2018.

    לחצו על התמונה לפרטים ורכישה.

  • וכתוב

    ספרי "חוק השבות: זכויות הגירה וגבולותיהן", הוצאת אוניברסיטת תל אביב, 2003..

    לחצו על התמונה לפרטים ורכישה

  • "שום דבר אינו מדהים כמו החיים. חוץ מהכתיבה. חוץ מהכתיבה. כן, בוודאי, חוץ מהכתיבה, הנחמה היחידה." (אורהאן פאמוק, 'הספר השחור')
  • אות מיס פיגי

  • הטוויטר שלי

    הציוצים שלי
  • מפתח

  • ארכיון

  • יש לי יום יום תג

    ICC אהוד אולמרט אהוד ברק או"ם אונס אזרחות אינטרנט אמנת הפליטים אקדמיה ארגוני זכויות אדם אתיקה מקצועית אתיקה עיתונאית אתיקה רפואית בג"צ בחירות ביה"מ העליון ביקורות ספרים ביקורת בית המשפט העליון בלוג בנימין נתניהו ג'נוסייד גדעון לוי גזענות דארפור דמוקרטיה דת הארץ הומוסקסואלים הטרדה מינית התנחלויות זכויות אדם זכויות ילדים זכויות נשים חולים חופש הביטוי חוק השבות חוק ומשפט חיים רמון חינוך חקירות טרור יועמ"ש ילדים יצחק לאור ישראל כיבוש כנס מבקשי מקלט מהגרי עבודה מוות מוסר מחאה חברתית מחלה משה קצב משפט בינלאומי משפטיזציה נשים נתניהו סרטן עבירות מין עינויים עמוס שוקן פוליטיקה פייסבוק פמיניזם פרטיות צה"ל רופאים רפואה שואה שוויון שטחים שמאל תקשורת
  • יזכור

    יעקב כרמי (אלסטר) ז"ל. אבא שלי
    ראובן אלסטר ז"ל. דוד שלי
    גלריית צילומים שצילם אבא שלי

  • הגברת המודעות סרטן השחלות | Promote Your Page Too

  • ©

    כל הזכויות שמורות לנעמה כרמי

יצירה של אתר חינמי או בלוג ב־WordPress.com.

WPThemes.


loading בטל
הרשומה לא נשלחה - בדוק את כתובות המייל בבקשה!
הפעולה נכשלה, בקשה נסה שוב
מצטערים, הבלוג שלך אינו יכול לשתף רשומות בדואר אלקטרוני.
פרטיות וקובצי Cookie: אתר זה משתמשי בקובצי Cookie. המשך השימוש באתר מהווה את ההסכמה שלך לשימוש באלו.
לקבלת מידע נוסף, כולל מידע על השליטה בקובצי Cookies, ניתן לעיין בעמוד: מדיניות קובצי ה-Cookie