אני? אני לא פמיניסטית

9 בנובמבר 2003 על-ידי נעמה

פורסם בקוסמופוליטן, גיליון נובמבר 2003

"אני? אני לא פמיניסטית". כמה פעמים שמעת (או השמעת) את המשפט הזה? את אשה מודרנית, שנולדה או גדלה אחרי המהפכה המינית. כבת הדור שניתק את הקשר בין מין לרבייה, את לא חיה בפחד מתמיד מהריון בלתי-רצוי. העובדה שאת עובדת לפרנסתך ברורה לך מאליה. בן-זוגך (אם יש לך) אפילו עוזר לך בבית. (רגע, מה פירוש "עוזר"? אתם לא אמורים להתחלק?).

תתפלאי, לא רק שאולי את פמיניסטית בלי לדעת את זה, ההתכחשות שלך לתואר הזה מסיגה לאחור את הישגי המהפכה הפמיניסטית, והם רבים. אך רבים גם עדיין האתגרים בדרך לחברה שוויונית של ממש. פמיניסטיות הן לא "שורפות החזיות" האלו, שלא מורידות שערות מהרגליים ושונאות גברים. פמיניסטית, אסתכן במתן הגדרה אחת, היא מי שסבורה כי בני-אדם, משני המינים, צריכים לקבל בחירה אמיתית איך לעצב את חייהם, בכל המישורים, והזדמנות שווה לעשות זאת.

את חושבת שגברים ונשים צריכים להרוויח משכורת שווה בעבור עבודה שווה? את פמיניסטית. בפועל זה לא קורה, לא במגזר הציבורי ובוודאי לא במגזר הפרטי. גברים משתכרים יותר עבור אותה עבודה, בעיקר על-ידי הגדרה שונה של התפקיד או תוספות שונות, ועבודתן הנוספת של נשים בבית איננה מתוגמלת ואיננה מוכרת. אם לומר זאת בפשטות, היא נעשית בחינם.

נכון, לא צריך להיות פמיניסטית כדי להזדעזע מרצח נשים או לצקצק בלשון לנוכח התופעה של נשים מוכות ונאנסות. אפילו לא כדי להתקומם מול הטרדה מינית והערות סקסיסטיות, שהן מנת חלקה של כל אשה. אבל הפמיניזם חשוב כדי להבין שההישגים שנראים לנו מובנים-מאליהם לא הושגו ללא מאבק, קודם כל של נשים. חשוב גם להבין שגברים לא ויתרו מרצונם על כוח. שבחברה שלנו נשים עדיין לא שוות, גם אם פורמלית מעמדן שווה בחוק. משום שאין להן הזדמנות שווה לממש את הפוטנציאל האנושי שלהן (דבר שהחברה כולה מפסידה ממנו). משום שמקומן נפקד מן הזירה הציבורית והכלכלית. משום שנשים רבות עדיין תלויות בבן-זוגן לשם פרנסתן גם אם הן סובלות מאלימות בבית, רמת החיים שלהן יורדת תלולות עם גירושיהן וככלל הן יותר עניות מגברים. משום שגם באוניברסיטאות ובמכללות, הסטודנטים הגברים שלי תמיד מביעים את דעתם בכיתה יותר מן הסטודנטיות הנשים. משום שלרשות הנשים לא עומדת הרשת של "מועדון החברים" המקדם את חבריו מהצבא לכל הג'ובים. משום שנשים עדיין לא מהלכות בפרוזדורי הכוח, עדיין אינן נראות, עדיין מוּדרות מן השיח הציבורי, במיוחד כאשר הוא ביטחוני ומדיני. משום שהן נדחקות לשוליים של העיסוק הנשי המסורתי המטפל: חינוך, רווחה ובריאות. משום שכאשר הן פורצות לעיסוקים שלא נחשבים ל"נשיים", כמו רפואה ומשפטים, הפמיניזיציה של המקצוע מורידה את ערכו ואת המשכורות המשולמות בו. משום שנשים לא מקבלות את אותו יחס אפילו בבתי-המשפט, למרות הדיבור גבוהה גבוהה על שוויון בפני החוק. משום שעדיין נשים רבות, גם מצליחות, חיות עדיין בתחושה שהן אינן באמת מוצלחות. משום שמתייחסים אליהן פחות ברצינות.