קרוא וכתוב

היום הוכרז על יורשו של דן חלוץ כמפקד חיל האוויר. חלוץ מועמד לתפקיד סגן הרמטכ"ל, תפקיד שהוא מטבע הדברים מקפצה נוחה להיות בהמשך החייל מספר אחד של מדינת ישראל.

דן חלוץ. בעיות עם האמת. ועם המוסר

זהו החלוץ שמרגיש רק רעידה קלה בבטן המטוס כשהוא משחרר פצצות מעל עזה ובו בזמן רואה עצמו "כמצפן וכמצפון המוסרי של עם ישראל" (בראיון למוסף הארץ, 23.8.2002).

זהו החלוץ שאך לאחרונה נתפס כ"לא דובר אמת" (נדמה לי שבלשון פחות עדינה קוראים לזה משקר) בפרשת ההפצצה בנוסייראת.

בפרשת ווטרגייט ובפרשות אחרות אחריה, התברר כי באמריקה שקר הוא פשע בלתי-נסלח בהרבה מהפשעים שהוא מחפה עליהם (פריצה, גניבת תיקים רפואיים, האזנות סתר, ריגול פוליטי ומה לא). יתכן שדווקא ההיבט הזה של פרשת נוסייראת ישחק לרעתו של חלוץ בהתמודדות לתפקיד סגן הרמטכ"ל, ולא היעדר החקירה לגבי האזרחים שנהרגו בה ובמקרים אחרים, והתבטאויותיו המעידות על כך שעולמו המוסרי מצטמצם למרווח שבין כוונות הרובה.

מצד שני, הוא לא הראשון שיש לו בעיות עם האמת שמגיע כאן לתפקידים צבאיים (ואחר-כך פוליטיים) בכירים. אז אולי לא בלתי-סביר שחלוץ יהיה רמטכ"ל והפצ"ר מנחם פינקלשטיין – שלא פתח בחקירה נגדו ונגד רבים אחרים – היועץ המשפטי לממשלה…  ואנו אנה אנו באים.