בלהט הוויכוח על פרשת האזנות הסתר של הממשל האמריקני לאזרחיו, נדחקת קצת שאלה חשובה לא פחות, הנוגעת לתפקידה של עיתונות בחברה דמוקרטית. הניו-יורק טיימס חשף את הפרשה ב-16 בדצמבר. כפי שהעיתון הודה בעצמו בידיעה, המידע היה בידיו כשנה, והבית הלבן ביקש ממנו לא לפרסמו, בטענה כי זה יפגע בביטחון המדינה. העיתון לא מדווח כיצד התייחס ל"בקשתו" זו של הממשל; הוא כן כותב כי לאחר סדרת פגישות עם פקידים בכירים הוא דחה את הפרסום כדי להביא דיווח נוסף, וכי מידע שפקידים אלו טענו כי יסייע לטרוריסטים – הושמט.
השאלה היא מדוע בחר הניו-יורק טיימס לדחות במשך כשנה את פרסום החומר הנפיץ הזה. לא פחות חשוב, מדוע בחר לפרסמו דווקא בעיתוי שבו עשה זאת? זהו מצע דשן לספקולציות, כמובן, אך תשובה ברורה אין. מדובר בעיתון שסיסמתו הידועה היא "כל החדשות המתאימות לדפוס", mind you. תשובה אפשרית אחת היא כי העיתון פשוט נענה לבקשת הממשל. המאמצים תשובה זו מוצאים את עצמם עם השאלה הבאה בתור: מדוע פורסמה הידיעה לבסוף? היתכן שלניו-יורק טיימס היתה אג'נדה פוליטית משלו, הן בדחייה הן בפרסום המאוחר? יש המאשימים את העיתון כי המידע היה בידיו עוד לפני הבחירות לנשיאות, וכי לו היה מפרסם אותו בזמן, וממלא את תפקידה של עיתונות ליידע את האזרחים בדבר פעולות הממשל – סביר מאד כי תוצאות הבחירות היו שונות. העיתון הואשם כי שכח את תפקידו מרוב דבקות בהגנה על מדיניות החוץ של בוש מאז ה-11.9. לעומת זאת, יש שידחו את תסריט ההיענות כבלתי-אפשרי, ובעיקר כזה שאינם רוצים להאמין בו. הם ינסו, אולי,להתבסס על הדיווח של העיתון עצמו אודות הלחצים שהופעלו עליו. אחרים חשפו אינטרסים נוספים ומערכת יחסים מורכבת בין הניו-יורק טיימס לבין ספרו של אחד מהעיתונאים שפירסמו את הידיעה. Drudge Report רמז כי העיתון השהה את הפרסום על-מנת לקדם את מכירות הספר. ואולי להיפך, ביקש להקדים אותו? התבלבלנו.
ההחלטה של העיתון – להשהות ולפרסם לבסוף – לא נומקה באופן משכנע. ההצהרה ששיחרר עורכו נראית בעיקר כניסיון לרצות את כל הצדדים (ומתכון בדוק לכך שאיש לא ירוּצה, כידוע). אין ספק שהסיפור האמיתי הוא הסמכות הלא-חוקית שנטל לעצמו בוש לצותת לאזרחיו. אבל אם הניו-יורק טיימס לא דיווח להם על-כך – האם הוא לא תרם לכך? מה שעדיין נשאר טעון הסבר הוא כיצד אחד מחשובי העיתונים בעולם איננו סבור כי הוא חייב הסבר של ממש לקוראיו, ומניח או דורש כי הם יניחו שזה נעשה מסיבות טובות. הקוראים הרי לא יודעים כל מה שמתרחש מאחורי הקלעים. לא של העיתונות, ולא של הממשל – בעזרתה האדיבה של העיתונות. אין מה לומר, פרשנות מעניינת במיוחד למושג של "חדשות המתאימות לדפוס".
קרוא וכתוב 