קרוא וכתוב

פורסם ב"ידיעות אחרונות", יום שישי 13.10.2006

יצירתו של הסופר הטורקי אורחן פאמוק, שהוכרז אתמול כזוכה פרס נובל לספרות לשנת 2006,  ממוקמת בתפר שבין מזרח למערב, ורואה את טורקיה כגשר אפשרי ביניהם אך גם כזירת עימות קשה בין שתי התרבויות. ייחודו באריגת אמירות חברתיות ופוליטיות בכתיבה לירית, לעיתים פיוטית כמעט, המהלכת קסם על קוראיו.

פאמוק, בן 54, נולד וחי באיסטנבול, למד עיתונאות אך החליט להיות לסופר בגיל 23. שניים  מספריו הרבים – "הספר השחור", אולי ספרו הידוע ביותר שמתרחש בסמטאות עירו איסטנבול, ו"המבצר הלבן" על היחסים שבין מזרח למערב – ראו אור בעברית בהוצאת כתר. יש לקוות כי זכייתו בפרס נובל תגדיל את יבול תרגומיו לעברית. כמועמד ראשון אפשר להציע את ספרו האחרון "שלג", שפאמוק רואה בו את הרומן הפוליטי הראשון שלו. במובנים רבים הוא אכן כזה, אך לא פחות מכך עוסק באמנות, בדידות נואשת וחיפוש אחר אהבה.

את עיתוי קבלתו של פרס נובל לספרות קובעים לא מעט גם גורמים פוליטיים. הזווית הפוליטית השנה היא העמדתו של פאמוק לדין בשל התבטאותו, בראיון לעיתון שוויצרי, כנגד הכחשת רצח העם הארמני בטורקיה. זכייתו של פאמוק בפרס נובל היא מקרה מבחן נוסף לטורקיה, שרוצה מאד להצטרף לאיחוד האירופי אך בינתיים רואה מנגד את אירופה ואליה לא באה.

אך מעבר לכל, זכייתו של פאמוק היא זכייתו של סופר נפלא, להטוטן של מילים השובה אותנו יחד איתו בקסמן. הכתיבה היא הנחמה היחידה, אומר פאמוק ב"הספר השחור". ולקוראיו הוא מעניק את הנחמה הזאת במנות גדושות.