קרוא וכתוב

הסנגורית הציבורית, עו"ד ענבל רובינשטיין, יצאה נגד שימוש יתר בדין הפלילי בעבירות מין וקראה במקום זאת לטפל בנושאים האלה "באמצעות חינוך מתאים לנערות ולנשים איך להתמודד עם זה". היא גם קובעת כי מערכת אכיפת החוק מחמירה יותר עם בכירים, עשירים ומפורסמים. הדוגמאות שמובאות שם מלמדות כי בעיניהם של בכירי הסנגוריה הציבורית, 18 חודשי מאסר בפועל על מעשים מגונים והטרדות מיניות הם עונש מוגזם.

אין לי בעיה עם נקיטת עמדה נגד ענישה פלילית מוגזמת, או בכל מקרה. זה לבטח שווה דיון ציבורי. אני מסכימה עם עו"ד רובינשטיין ש"הרצון לפתור כל בעיה חברתית דרך המשפט הפלילי, כאילו הוא תרופת פלא לכל דבר" הוא בעייתי, אם כי אינני יודעת האם זה נכון באופן מיוחד לגבי "הנושא הזה" דווקא, קרי עבירות מין.
אני גם מאד בעד חינוך. לעומת זאת, סימון "הנערות והנשים" כיעדו של החינוך הזה הוא מקומם. איך מתכוונת עו"ד רובינשטיין בדיוק לחנך אותן, ולְמה? הנה כמה אפשרויות. בין הפותרים נכונה תוגרל השתלמות חינוך (מחדש) חינם בסנגוריה הציבורית:

□  אל תעבדי בביתה של אשתו של עופר גלזר. (לפני שידעת שהוא כזה)
□ אל תשכרי דירה מעופר גלזר. (כנ"ל)
□ המנעי מלנסוע באותה מכונית עם יצחק מרדכי. (כנ"ל)
□  אל תעבדי אצל ראש המדינה. (*)
□  אל תצטלמי עם שר בכיר הממונה על אכיפת החוק, שמהלכות שמועות על דון-ז'ואנותו. (*)
□ אם בכל-זאת לא הפנמת את הנ"ל, ובמקרה שהללו מטרידים אותך, מבצעים בך מעשים מגונים או תוקפים אותך מינית –
   □ אל תתלונני, שמא ישלחו אותם לכלא אם יורשעו. מה זה חשוב אם הציבור לא יידע שאיש ציבור בכיר מתנכל לנשים העובדות אצלו ועושה את גופן וכבודן הפקר?
   □ תני לתוקף סטירה וברחי. לא משנה ששוררים ביניכם יחסי מרות ושאת תלויה בו. 
   □  התפטרי מיד. לא חשוב שאת תלויה בעבודתך לפרנסתך, ויתכן שתיאלצי לחתום על מכתב תודה מתלקק בתמורה להמלצה ממנו, אליבי לעתיד.
   □ סרבי לכל שיתוף פעולה עם המשטרה במקרה שאחת מאחיותייך לא הפנימה את החינוך הנ"ל ופנתה אליה בכל זאת.
   □ שתי מים. ואחרי שתרגעי בדקי איך התלבשת ולמה נטפלו דווקא אליך. 
   □ גלי הבנה. פשוט לא סיפרו להם שהכללים השתנו (טוב, היו עסוקים בלחנך אותך). 

ועכשיו בנימה רצינית. חינוך זה מצוין אבל איך זה שלא מוזכר הצורך לחנך את הגברים, שהם עיקר העבריינים הפוטנציאליים? לְמה בדיוק רוצה ענבל רובינשטיין לחנך את הנפגעות בכוח ובפועל? מההתבטאות המקוממת שלה נודף הניחוח המוכר, והכה לא נעים, של האשמת הקורבן.

(*) העבירות המיוחסות להם עדיין לא הוכחו והן בגדר חשדות בלבד, כך שהם נהנים עדיין מחזקת החפות.