קרוא וכתוב

* אתיקה בהקשר הדיון הנוכחי
* האם יש אפיון משותף לבלוגים, או קהילה מתוחמת היטב עם איזה שהוא ארגון פנימי, המאפשר לקדם בו אתיקה מקצועית בצורה סבירה או יעילה?
* האם קוד אתי הוא המכשיר האתי המתאים לבלוגים?

כשאנחנו מדברים על אתיקה כאן הערב אנחנו לא עוסקים באתיקה במובנה כתורת  מוסר אלא בהקשר מצומצם יותר, של כללים מעשיים שמדריכים מסגרת מוגדרת של פרקטיקה מסוימת. כך, יכולה להיות אתיקה של מקצוע או עיסוק, יכולה להיות אתיקה של ארגון. אתיקה במובן זה באה לא רק מ'אתוס' אלא גם מ-etiquette. כלומר, תווית המצביעה על איכות.

באתיקה המקצועית יש מרכיבים המבטאים את עצם המקצועיות, ומשותפים לכל מקצוע באשר הוא (כמו שליטה בגוף ידע והתעדכנות מתמדת בו); מרכיבים הספציפיים למקצוע המסוים ומבטאים את ערכי הליבה שלו (כאן נמצא שוני בין האתיקה הרפואית המקצועית לזאת המשפטנית או העיתונאית, למשל); ומרכיבים המבטאים את האילוצים שהמסגרת של החברה הדמוקרטית מפעילה על כל פרקטיקה שפועלת במסגרתה (ערך כמו פרטיות, שהיו לו מופעים שונים באתיקות מקצועיות שונות, הוא דוגמא לערך המגיע משם). [אני נסמכת כאן על החלוקה שערך פרופ' כשר לגבי שלושת מרכיבי האתיקה המקצועית].

בגדול אפשר לומר שהאינטרנט מציבה בפנינו בעיות שחלקן דומות לבעיות שהאתיקה מתמודדת אתן מחוצה לה, תוך שיש, אולי, צורך להתאים אותה למאפיינים המיוחדים של הרשת. וחלקן הן בעיות חדשות הצומחות מתוך הטכנולוגיה החדשה וצריך להתאים להן תשובות חדשות או מחודשות. שאלות של פרטיות ואנונימיות, של אמינות, התחזות והונאה, של לשון הרע – כולן מקבלות באינטרנט מֵמד אחר, במקצת או בהרבה.

אמרנו בפתח הדברים שאנו דנים כאן באתיקה במובן ספציפי מצומצם. ברור, אפוא, כי כאשר באים לבחון את השאלה האם יש צורך בקוד אתי לבלוגים, שזאת השאלה שבשלה התכנסנו הערב, שאלה מכרעת היא האם בלוגר הוא מקצוע או עיסוק, או לחילופין האם קיים ארגון מתוחם היטב שניתן להתייחס אליו.
נדמה לי שהתשובה די ברורה, והיא שלילית. ראשית, להיות בלוגר איננה פעילות הדורשת יכולות מיוחדות והכשרה מיוחדת. זאת איננה פעילות מקצועית במלוא מובן המלה, המנוגדת בניגוד לפעילות אנושית רגילה שאנו רוכשים באופן טבעי. מדובר בפעילות מקצועית פשוטה שכל אדם סביר יכול להשתלט על המיומנות שלה ללא בעיה מיוחדת. שנית, אין אפילו הגדרה מוסכמת לבלוג, אולי איזה איפיון מאד רופף, שקשה להבחין בינו לבין סתם אתר אישי. למשל, יש כאלו הרואים כאחד המאפיינים ההכרחיים של בלוג פתיחתו לתגובות וקיום דיון בין הבלוגרית לבין קוראיה ובינם לבין עצמם. על פי האפיון הזה הבלוג שלי, למשל,  איננו בלוג..  למשל, ישנם בלוגים רבים שנכתבים באופן אנונימי והבעיות שעולות מכך שהכותבת איננה מזוהה רבות ושונות מבלוג שבעליו עומדים מאחוריהם עם פרטים מזהים. הפרופיל האתי של אתר שעומד מאחוריו אדם מזוהה תמיד יהיה גבוה יותר מאשר זה של אדם אנונימי, שאיננו יודעים עליו, על המוטיבציה שלו ועל האינטרסים שלו דבר. 

יש מגוון מאד גדול של בלוגים. לא רק בכל הקשור לשאלה של המבנה שלהם –  תגובות כן או לא, זיהוי או אנונימיות – כמו בדוגמאות שנתתי. גם התוכן. במקור בלוג משמעותו 'רשומת רשת', קיצור של web log. ישנם בלוגים שהם אכן יומנים אישיים, אך לצִדם הרבה מאד בלוגים שבהם לא תמצאו ולו מִלה אישית אחת של כותבם על עצמו. בלוגים מקצועיים המוקדשים לנושא או לתחום מסוים; בלוגים המרכזים כתיבה המתפרסמת במקומות אחרים, לאו דווקא מקוונים; וסתם הגיגים. ישנם בלוגרים הרואים עצמם כעיתונאים או כמו-עיתונאים או מתחרים עם עיתונאים. לבלוגים כאלה יכולה להתאים, mutatis mutandis, אתיקה מקצועית של עיתונות. אבל הדבר ממש לא מתאים לסוגי בלוגים אחרים.

אתיקה מקצועית אמורה, בין השאר, לאפיין את ערכי הליבה של העיסוק המסוים, או הארגון המסוים, שלו היא נועדה. אם בגלל המגוון והשוני הרבים אין ערכים מובחנים כאלה, או לפחות לא כאלו שהם קלים לזיהוי – אֵילו ערכים היא אמורה לבטא? ובמה יהיה ייחודה על-פני אתיקה של השימוש באינטרנט בכלל? נכון שאתיקה אינטרנטית בכלל היא מאד רחבה, שכן הרשת היא רבת היבטים וחובקת סוגים שונים של פעילות. יש הבדל בפעילות – ומכאן בחובות – של ספק, של בעל פלטפורמה, של בעל אתר, של כותבת באתר ושל מגיבה באתר. אבל גם בבלוג יש מגוון די גדול, וגם בו יכולים להצטלב חלק לא קטן מהפונקציות האלה.  נדמה לי שכבר ברור שכללים אתיים באינטרנט בכלל יכולים להיות רק בעלי אופי כללי מאד. ניתן למקד אותם באופן המתאים לפעילות ספציפית של אתרים כאשר, במקרה הטוב, אפשר לסווג ולאפיין אותה באופן מדויק מספיק. אני ממש לא בטוחה שזה המקרה של בלוגים.

שאלה נוספת שצריך להפנות אליה את תשומת הלב היא האם קוד אתי דווקא הוא המכשיר האתי המתאים. אין מדובר באו-או: או קוד אתי או רִיק אתי. קוד אתי הוא מכשיר בדרגת פורמליזציה גבוהה. כפי שאיבחן גם כאן פרופ' כשר, הוא לא מתאים לכל הנסיבות. לפעמים קיימות בעיות קשות בארגון שאז לנסח לו קוד אתי יהיה כמו לשים פלסטר על מורסה. צריך לטפל בבעיות האלה טיפול יסודי, לא לצאת עם מסמך שיהיה אות מתה. ארגון או עיסוק יכולים שיהיו להם אתיקה פעילה בלי שיהיה להם קוד אתי. קוד כזה מהווה עוד מדרגה בניסיון להשתפר בתחום האתי, שיש בו טעם כאשר יש כבר פרקטיקה אתית, ורוצים לשפר אותה, לנסח אותה באופן פורמלי, להטמיע אותה ביתר יסודיות ולאכוף אותה ביתר יעילות. קוד אתי איננו איזה שהוא מסמך שממסגרים ותולים על הקיר, או מקשרים בראש אתר האינטרנט. קוד אתי הוא חסר ערך אם הוא איננו בא עם מבנה תומך, תכנית הדרכה שלמה שנועדה להטמיע אותו בין אנשי המקצוע או חברי הארגון. יש צורך גם במכשיר (גוף) שיוכל לבחון תלונות על הפרת הקוד האתי ולוודא שיש מתן דין וחשבון. זאת אפילו אם הקוד עצמו לא מתפקד גם ככללי משמעת שיש בהם הוראות ברורות לגבי הצעדים שבהם יש לנקוט כשהם מופרים.

כאשר מדובר בקהילה מקצועית יש לה בדרך-כלל מבנה כלשהו, פורמלי יותר או פחות. יש לה קודם כל פרקטיקה נוהגת, מוסדות, נציגים נבחרים. בחלק מהמקצועות אי-אפשר לעסוק אלא אם כן משתייכים לגילדה; למשל, מקצוע עריכת-הדין. יש עיסוקים המחייבים רישוי מהמדינה. לחלקם יש כללי אתיקה שמשמשים גם ככללי משמעת, שקיים מוסד שבסמכותו לאכוף אותם. בחלק מהמקצועות כללי האתיקה האלה מותקנים בתקנות, כלומר מהווים חלק מהדין.  כאשר מדובר בארגון – הרי הוא מתוחם באופן ברור. שוב, יש לו מבנה מוסדי ופורמלי. יש לו הנהלה או הנהגה שיכולות להירתם לפרוייקט של יצירת וקידום אתיקה בארגון – התגייסות שהיא חיונית כדי שזאת אכן תוטמע בו.

המאפיינים האלה אינם קיימים בבלוגוספירה. אי-אפשר אפילו לדבר עליה כעל קהילה, ודאי שלא על ארגון. מדובר בסצינה מאד מבוזרת, וכמו שראינו – עם שלל מאפיינים שונים מאד. איזו משמעות תהיה ל'קוד אתי' בתנאים האלה?  בלוגרים יכולים לקבוע לעצמם כללים מסוימים המחייבים אותם בכתיבתם באתר, ובמידה מסוימת (המעוררת יותר קשיים מעשיים) את המגיבים בו. הם יכולים לעשות זאת מתוך שקיפות ולפרסם זאת באתרם במקום בולט. או, לחילופין, לקשר למסמכים אתיים כללים חיצוניים כהנחיה והמלצה לעצמם ולאחרים איך לנהוג באתר שלהם. קוד אתי זה לא.  באימוץ קוד אתי עולות גם בעיות נוספות, בתחום המשיק למשפט, שעו"ד אור-חוף שידבר אחרי ודאי יעסוק בהן.

מה המסקנה? מצד אחד, מחויבות לאתיקה ולהעלאת הפרופיל האתי של פעילות מסוימת היא דבר חיובי מאד ומבורך בעיני. מצד שני,  לא נראה לי שקוד אתי הוא המכשיר האתי המתאים לכך.  

דברים שאמרתי בכנס בנושא שערך המרכז לאתיקה במשכנות שאננים בירושלים ביום א' 24.6