קרוא וכתוב

ברשימה קודמת הזכרתי את רעיון העיוועים להרוס את ביתו של המחבל מג'אבל מוכבר, שביצע את הפיגוע בישיבת מרכז הרב.
בינתיים התייחסו לרעיון פה ושם בתקשורת, בביקורתיות הראויה. חבל, רק, שעיתונאים לא בודקים לפני שהם קובעים כל מיני קביעות שאין להן אחיזה. רביב דרוקר, למשל, השתלח בתכנית שלו בערב-שבת בשר דיכטר, על כוונתו לבדוק את האפשרות להרוס את בית המחבל. מה, אתה לא יודע שלהרוס בתים אפשר רק בשטחים, וג'אבל מוכבר זה בשטח ישראל? תהה בציניות.

ובכן, מי שלא יודע שהריסת בתים (עונשית) אפשרית ומותרת גם בשטח ישראל, וגם בוצעה כבר במזרח ירושלים, הוא דווקא דרוקר.  

הריסת בתים עונשית מתבצעת מכוח תקנה 119 לתקנות ההגנה (שעת חירום). והן חלות גם בישראל. רק שתיים מהתקנות הנ"ל בוטלו בה: תקנה 111 לגבי מעצר מינהלי, שהוחלפה בחוק מדינה, ותקנה 112 לגבי גירוש אזרח. דה-יורה, ניתן להרוס את ביתו של מפגע יהודי. דה-פקטו, לא מפעילים חוק זה כלפי אזרחי ישראל. (ואילו הריסת בתים מינהלית, של בנייה לא-חוקית, מתבצעת בשטחים כלפי פלסטינים, בישראל כלפי ערבים ובשוליים שבשוליים גם כלפי יהודים).

הטענה אל דיכטר בעניין הריסת בתים צריכה להיות מהותית לעצם הכוונה להרוס בית, ולהפעלה הסלקטיווית של החוק. אבל סמכות בחוק יש.
מיד אחרי השידור המוטעה כתבתי לדרוקר אי-מייל שהעמיד את העובדות על דיוקן. נראה אם הוא יתקן. לאי-מייל הוא לא השיב.