קרוא וכתוב

אשה נוסעת עם זוג ידידים לסוף שבוע בהרי האלפים. בערב היא נשארת לבדה בבקתה בעוד שהידידים יורדים לכפר הסמוך. למחרת היא מגלה שהם לא חזרו בלילה, וכשהיא יוצאת – קיר שקוף וחזק מפריד בינה לבין שארית העולם. מרחוק היא רואה שכל מי שחי מעבר לקיר הזה – התאבן ומת. היא נותרת לבדה עם הכלב של בעל הבקתה, ובהמשך עם בעלי חיים נוספים שהיא מאמצת או שמאמצים אותה. עכשיו תאלץ להצליח לשרוד לבדה בהרים, בתנאים קשים וללא אמצעים, לדאוג בשתי ידיה בעבודה מאומצת למחייתה ולרווחת בעלי החיים שלה.

אבל 'הקיר' הוא הרבה יותר מסיפור הישרדות קשוח. מובן שניתן לקרוא בו גם באופן אלגורי קריאות שונות. אבל קודם לכול זהו סיפור אקזיסטנציאליסטי, על הקיום האנושי והנשי בעולם. הארועים שמסופרים לכאורה ביובש ובענייניות, מתלכדים לכלל מבע עז המשפיע עמוקות על נפש הקוראת. תיאורי הטבע האדיש למצוקת בני האדם והחיות, ובעיקר היחסים האוהבים שנרקמים בינה לבין בעלי החיים, התלות שלהם בה, האחריות שלה להם, וההתמודדות הכואבת עם אובדנם, שעליו אנו מקדימים ולמדים כבר מתחילתו – הם תמה מרכזית בספר.

למעט אמירות ספורות, על חייה של הגיבורה לפני שבודדה על-ידי הקיר כמעט ואיננו יודעים דבר. חייה הם החיים אחרי הקיר. אך התובנות שלהם מקרינות על חייה כולם ועל החיים בכלל ומשמעותם. דברים שנראו פעם חשובים מאבדים מחשיבותם ודברים שכמעט ולא הקדשנו להם תשומת לב מקבלים אותה. הגיבורה המספרת כותבת את סיפורה על בסיס רשימות שרשמה בזמן אמת, והכתיבה עוד מעט תסתיים. הנייר נגמר. ומה יהיה עליה אחר כך? ואיך תשרוד? לא נדע. בינתיים היא חוזרת לעמל יומה.
'הקיר' הוא בפשטות ספר יוצא מן הכלל.

Marlen Haushofer, Die Wand.

כל ביקורות הספרים