הפעם האחרונה שחשבתי על הפילוסופית הפוליטית סוזן אוקין היתה כשהתפרסם בעיתונות הישראלית שהמתאבדת במחסום ארז בינואר נשלחה למשימתה על-ידי שני גברים: בעל ומאהב. אחד חגר את חגורת הנפץ למותניה, השני הסיע אותה. הכל כדי לכפר על הפגיעה ב"כבוד המשפחה", שכמובן היא לבדה אחראית לה. היא השאירה שני יתומים קטנים, מלבד הנפגעים בצד הישראלי.
פילוסופית פוליטית חשובה. סוזן מולר אוקין.
סוזן אוקין נפטרה לפני שבוע, בנסיבות לא ברורות. היא היתה בת 57. המדף הפמיניסטי בספרייה שלי מחזיק 3 מספריה. ספרה Justice, Gender and the Family הוא דיון נוקב בהתעלמותן של תורות צדק מנושא המגדר (ג'נדר). כל עוד היחידה המשפחתית לא תוכפף אף היא לשיקולים של צדק, לא ניתן יהיה לממש אותו בחברה כולה, טענה אוקין בשכנוע רב.
אך זהו מאמרה ?Is Multiculturalism Bad for Women שיצא גם כספרון עם מאמרי תגובה, שאני חוזרת אליו שוב ושוב וממליצה עליו לכל מי שרוצה לקרוא משהו קצר ומצוין על זכויות תרבותיות מול זכויות אוניברסליות. שעליו חשבתי כשתהיתי מי האנשים האלו ששולחים אם לשני ילדים קטנים להתאבד ולרצוח כדי לכפר על הכתם שהמיטה על "כבוד המשפחה", והופכים אותה לקרבן לדיכוי כפול: לאומי ומיני.
במאמרה זה מסבירה אוקין כי זכויות קבוצתיות הן במקרים רבים אנטי-פמיניסטיות, משום שהן מאפשרות לקבוצות שמקבלות אותן להמשיך לדכא את החלשים שבהן, במיוחד נשים וילדים. התומכים הליברליים בזכויות כאלו מתרכזים בהבדלים בין קבוצות אך נוטים להתעלם מההבדלים בתוך הקבוצות, כמו הבדלי הכוח בין גברים לנשים. הם גם מעניקים תשומת-לב מעטה, אם בכלל, לזירה הפרטית, שבה השליטה הגברית בנשים עדיין שולטת בכיפה. אפילו אם מגבילים את התמיכה בזכויות קבוצתיות רק לתרבויות שהן ליברליות באופן פנימי, טוענת אוקין, על פמיניסטיות – על כל מי שמאמץ את השוויון המוסרי בין גברים לנשים – להישאר ספקניות.
ההצדקה להפלות מתבססת בשיטת המשפט האמריקאית על הזכות לפרטיות, שנחשבת כיום לזכות חוקתית למרות שאיננה מופיעה בחוקה במפורש. הפסיקה המפורשת הראשונה של בית המשפט העליון האמריקאי שקבעה את הזכות לפרטיות היא מ-1965, במקרה שעסק בחוקתיות חוק של מדינת קונטיקט שאסר על מכירת אמצעי-מניעה. שיאה של הכרה זו היה ב-Roe v. Wade, שבו קבע בית-המשפט כי זכותה של אשה לפרטיות כוללת את החלטתה אם להפסיק את הריונה אם לאו.
תתפלאי, לא רק שאולי את פמיניסטית בלי לדעת את זה, ההתכחשות שלך לתואר הזה מסיגה לאחור את הישגי המהפכה הפמיניסטית, והם רבים. אך רבים גם עדיין האתגרים בדרך לחברה שוויונית של ממש. פמיניסטיות הן לא "שורפות החזיות" האלו, שלא מורידות שערות מהרגליים ושונאות גברים. פמיניסטית, אסתכן במתן הגדרה אחת, היא מי שסבורה כי בני-אדם, משני המינים, צריכים לקבל בחירה אמיתית איך לעצב את חייהם, בכל המישורים, והזדמנות שווה לעשות זאת.
נכון, לא צריך להיות פמיניסטית כדי להזדעזע מרצח נשים או לצקצק בלשון לנוכח התופעה של נשים מוכות ונאנסות. אפילו לא כדי להתקומם מול הטרדה מינית והערות סקסיסטיות, שהן מנת חלקה של כל אשה. אבל הפמיניזם חשוב כדי להבין שההישגים שנראים לנו מובנים-מאליהם לא הושגו ללא מאבק, קודם כל של נשים. חשוב גם להבין שגברים לא ויתרו מרצונם על כוח. שבחברה שלנו נשים עדיין לא שוות, גם אם פורמלית מעמדן שווה בחוק. משום שאין להן הזדמנות שווה לממש את הפוטנציאל האנושי שלהן (דבר שהחברה כולה מפסידה ממנו). משום שמקומן נפקד מן הזירה הציבורית והכלכלית. משום שנשים רבות עדיין תלויות בבן-זוגן לשם פרנסתן גם אם הן סובלות מאלימות בבית, רמת החיים שלהן יורדת תלולות עם גירושיהן וככלל הן יותר עניות מגברים. משום שגם באוניברסיטאות ובמכללות, הסטודנטים הגברים שלי תמיד מביעים את דעתם בכיתה יותר מן הסטודנטיות הנשים. משום שלרשות הנשים לא עומדת הרשת של "מועדון החברים" המקדם את חבריו מהצבא לכל הג'ובים. משום שנשים עדיין לא מהלכות בפרוזדורי הכוח, עדיין אינן נראות, עדיין מוּדרות מן השיח הציבורי, במיוחד כאשר הוא ביטחוני ומדיני. משום שהן נדחקות לשוליים של העיסוק הנשי המסורתי המטפל: חינוך, רווחה ובריאות. משום שכאשר הן פורצות לעיסוקים שלא נחשבים ל"נשיים", כמו רפואה ומשפטים, הפמיניזיציה של המקצוע מורידה את ערכו ואת המשכורות המשולמות בו. משום שנשים לא מקבלות את אותו יחס אפילו בבתי-המשפט, למרות הדיבור גבוהה גבוהה על שוויון בפני החוק. משום שעדיין נשים רבות, גם מצליחות, חיות עדיין בתחושה שהן אינן באמת מוצלחות. משום שמתייחסים אליהן פחות ברצינות.
חלק מן הקרייניות האיטלקיות, על-פי הידיעה,* השיבו מלחמה שערה על המסך. קריינית אחת חרגה מהשורות המוכתבות לה והעזה לומר כי לא תופיע יותר, ולא מבחירתה. אחר-כך היא פרצה בבכי בשידור ישיר (איך לא, מדובר באשה רגשנית, בסופו של דבר). רשות השידור האיטלקית עדיין חוקרת איך לא הוחשך המסך לאלתר מרגע שהתאפשר "שימוש פרטי בכלי תקשורת ציבורי". לי נראה שבמקרה הזה צריכה הרשות עצמה להיחקר לא רק בשל סקסיזם אלא גם בשל אג'יזם.
קרוא וכתוב 
){kind=link}
אתם חייבים להיות מחוברים על מנת לשלוח תגובה.