רובי סיבל פירסם רשימה בהארץ, ביום רביעי שעבר, שבה ניסה להבחין בין כיבוש של שטח לבין כיבוש של אוכלוסייה, בעקבות הערתו של היועץ המשפטי לממשלה לראש-הממשלה לא לנקוט במונח "שטחים כבושים" אלא ב"שטחים שנויים במחלוקת". למרות שאני סבורה כי הכותרת שניתנה למאמרו ('אם אין ריבון, אין כיבוש') חוטאת לתוכנו כשקוראים אותו בקפידה, שכן הוא קובע כי האוכלוסייה הפלסטינית זכאית להגנת דיני הכיבוש, נדרשות כאן כמה מלים.
לגבי כיבוש השטח, חוזר סיבל על טענתו הידועה של פרופ' יהודה בלום, ששטחי הגדה המערבית אינם כבושים במובן המשפטי (הבינ"ל) שכן עת נתפסו לא הוכרו כשטחה הריבוני של מדינה אחרת (לבד מבריטניה ופקיסטן שהכירו בסיפוח הירדני של שטחים אלו). פרשנות זו היא שעמדה בבסיס הטענה של ממשלות ישראל שאמנת ג'נווה הרביעית, המגינה על אזרחים בשעת מלחמה, איננה חלה על השטחים הכבושים למרות שאלו נכבשו (או נתפסו…) מידי ירדן שהיא צד לאמנה זו. למרות זאת הודיעה ממשלת ישראל (באמצעות היועץ המשפטי לממשלה דאז, ונשיא בית המשפט העליון ברבות הימים מאיר שמגר) כי תכבד את ההוראות ההומניטריות של האמנה וגם לא קראה גוועלד עת בית-המשפט העליון קבע פעמים אחדות כי יניח שהאמנה חלה (למרות שלא הכריע כך), אם כי איננה אכיפה שכן לא הוטמעה לדין הפנימי.
אמנת ג'נווה הרביעית, כיתר אמנות ג'נווה (שדנות במעמדם של שבויי ופצועי מלחמה) היא חלק מן המשפט ההומניטרי הבינלאומי; על-כן ההבחנה הזאת בין הוראות הומניטריות להוראות שאינן כאלו הרימה כמה גבות. אבל נניח שזה ניתן, שכן רציונל אחד של האמנה הוא לא לפגוע במעמדו של הריבון הקודם בשטח (למשל על-ידי סיפוח) והרציונל השני הוא להגן על האנשים שנקלעו לשטח הכבוש, שנחשבים ל'מוגנים' (כל עוד אינם נוטלים חלק בפעולות איבה). ההתייחסות להוראות ההומניטריות מקבילה, בעצם, ל"כיבוש האוכלוסייה" שמזכיר סיבל, אוכלוסייה שגם לדידו זכאית להגנה שמעניקים דיני המלחמה.
שלוש הערות: ראשית, דומה שסיבל מבלבל בין 'ריבון' לבין שלטון של מדינה ריבונית. האחרון התקיים לכל הדעות בגדה המערבית טרם כיבושה על-ידי ישראל, והתושבים שם היו בעלי אזרחות ירדנית. שנית, סיבל מדבר על ההגדרות שמתקיימות במשפט הבינלאומי הקלאסי, שבו מלחמות, למשל, מתקיימות תמיד בין צבאות סדירים של מדינות (וגם וניתן להבחין באופן חד וברור בין לוחמים לאזרחים). שלישית – וחשוב מכול – הניסיון לטעון שרק האוכלוסייה כבושה עלול לתת הכשר מסוים למצב בשטח, שבו אוכלוסיות באותה טריטוריה אינן כפופות לאותו הדין: בעוד הפלסטינים כפופים לחוק הירדני ולצווים הצבאיים של ממשלת ישראל, כפופים המתנחלים לחוק הישראלי. באנגלית קוראים לזה לפעמים אפרטהייד.




