בטלוויזיה דוּוח כי שר האוצר בנימין נתניהו, שחזר היום מחו"ל, לא נאלץ לחכות בתורי הענק במכס.
הרי לכם בקליפת אגוז הסיבה לאי-הצלחתם של השובתים לגייס תמיכה ציבורית במאבקם. המנטרה השחוקה שלהם היא כי רק על-ידי פגיעה בציבור (שעליה הם מצרים מאד, כמובן), יצליחו להשיג הישגים סוציאליים ולשפר את תנאי עבודתם. אבל המנטרה הזאת מוצגת במערומיה כאשר שעה שיש להם אפשרות לפגוע במי שבאמת קובע את התנאים האלו – הם מעניקים לו יחס של אח"מ.
אדרבה, ישכיבו חברי-כנסת שמגיעים לבית-חולים (חלילה) במסדרונות כאחד האדם (ההיא מהתשדיר של ברק עוד לא הועברה לחדר), יועמדו השרים בתור במכס וינותק החשמל לכנסת.
אולי אז נראה שביתות מצליחות, וגם נתמכות. אבל אם פרץ ושות' ימשיכו להתיר לסְלֶבּס (ולנבחרות כדורגל) לחזור ארצה כששדה התעופה מושבת ואיש מלבדם לא יוצא ולא בא – שלא יבקשו את תמיכתי.
קרוא וכתוב 
