מזמן לא שמענו את השטות הזאת, אז הנה עוד פעם. מנהיג פוליטי (דה?) ושר בישראל מציע לפלסטינים להצביע בירדן. לדבריו "ישראל תאפשר לכל הערבים תושבי יו"ש להמשיך ולהתגורר כתושבים שומרי חוק בעריהם ובכפריהם, להינות מזכויות אזרח נרחבות למעט הזכות להצביע".
טוב, כנראה שבכל פעם צריך לחזור על אמיתות שאמורות להיות ידועות לכל תלמיד תיכון. לשם הקיצור: כתבתי על זה כבר פעם.
אבל אפי איתם עושה צעד נוסף: עכשיו ההצעה המלבבת הזאת (לזה מתכוונים במאפְיה כשאומרים "הצעה שאי-אפשר לסרב לה"?) מוצעת לא רק לפלסטינים בשטחים. בשלב הבא "יהיה בהחלט מקום לשקול החלת ההסדר הזה, גם על ערביי ישראל, שחוזרים ומצהירים שהינם בני העם הפלסטיני". להזכירכם, מדובר באזרחים. זאת אומרת, לא רק ברעיון אנטי-דמוקרטי שלפיו אנשים לא בוחרים את מי ששולט בהם ומשפיע על חייהם, אלא בשלילת זכויות מוקנות. לא שזה מפתיע; זו דרכה של דמוקרטיה, שהיא איננה ניתנת לחלוקה. זכויות שנשללות היום מעבר לקו הירוק יישללו מחר בגבולותיו, פגיעה בזכויות שהיום היא נחלתם של ערבים תהיה מחר נחלתם של יהודים. זו כמובן איננה ה-סיבה להיאבק נגד המהלכים האנטי-דמוקרטיים האלו, ונגד פגיעה בזכויות-אדם באשר היא. זה רק מבהיר את התמונה למי שמתקשה לראות.
אגב, בארה"ב חיים לא מעט אזרחים אמריקאים המצהירים שהם בני העם היהודי. אם יבהירו להם שעומדות להם כל הזכויות לבד מן הזכות להצביע, וידרשו מהם להצביע בישראל, האם זה עשוי לשפר את מצבו האלקטורלי של איתם? (כן, אני יודעת שאין שם סכסוך לאומי).
בחלקים מסוימים של משפחתי, מברכים ההורים כל ערב-שבת את ילדיהם. חלק מהנוסח לַבָּנִים הוא "ישימךָ אלהים כאפרים וכמנשה", בעקבות ברכתו של יעקב בבראשית. רק כדי להסיר ספק: לא מתכוונים אצלנו לאפרים איתם.
קרוא וכתוב 