בכתבה על הדיון בבית-הדין הבינלאומי לצדק בהאג, מצוטט עו"ד מוחמד דחלה, "חבר המשלחת הפלסטינית". עו"ד דחלה הוא אזרח ישראלי. העובדה שככזה הוא מייצג רשות שנמצאת עם מדינתו בעימות (מזוין) היא בעייתית מאד. כזו היא גם צעידתם של ח"כ ברקה וח"כ טיבי בראש ההפגנה של הפלסטינים בהאג (להבדיל מעצם מחאתם שם).
היא מקשה מאד על ההתנגדות לרעיונות העיועים שמושמעים מדי פעם, בשל כך שהערבים אזרחי ישראל "רואים עצמם פלסטינים". היא מקשה, למשל, על ההתמודדות עם הטענה שהושמעה בזמנו, על רקע חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה התשס"ג), שאיחוד משפחות בין ערבים אזרחי ישראל לפלסטינים תושבי השטחים צריך להתבצע בשטחים, שכן גם הראשונים רואים עצמם כפלסטינים. היא מקשה על מענה להצעות שונות לגבי הקווים הגיאוגרפיים של הסדר עתידי בין ישראל לפלסטין.
אין בעיה בלהזדהות עם הסבל של אחיך בשטחים ולמחות נגד הכיבוש. אין בעיה להיות אזרח ישראלי באותו זמן. יש בעיה כאשר השניים האלו מתנגשים, ואזרח ישראלי בוחר לייצג את פלסטין בעימות עם מדינתו. זוהי הליכה על חבל שהוא כה דק, עד שהוא מחשב להיקרע.
קרוא וכתוב 