את ספרו יציאת מצרים כמהפכה מסיים מייקל וולצר באופן הנהדר הבא, המשמש אותי כברכה לחג.
"…עודנו מאמינים, או שרבים מקרבנו מאמינים, במה שיציאת מצרים לימדה אותנו לראשונה, או במה שמקובל לחשוב שהיא לימדה אותנו, על משמעותו של המעשה הפוליטי ואפשרותו ועל צורתו הנאותה:
– ראשית, כי כל מקום שאתה חי בו הוא כנראה מצרים;
– שנית, כי אכן קיים מקום טוב יותר, עולם שובה-לב יותר, ארץ מובטחת;
– ושלישית, כי 'אל הארץ הזאת תגיע דרך המדבר'. אין שום דרך להגיע מכאן לשם אלא אם כן תצטרף אל האחרים ותצעד."
(תרגום: שושנה צינגל, ספרי עליית הגג 1993. כמדומתני שהספר אזל).
וביעור החמץ האמיתי הוא ביעור הרע מקרבנו.
חג שמח ושפע חירות.




