בהתחלה זאת היתה פינה חיננית של מרב אורן (גילוי נאות: ידידה) במדור 'שוק' של דורית בן-ארי בעכבר העיר. אין כמו מרב לגלות בשיטוטיה הרבים בעיר בעל מלאכה זול ואמין, או חנות מיוחדת עם יחס משפחתי. אחר-כך זה צמח לדף שלם בעכבר (בשם 'הכי הכי'), שבו הכתבים כבר סיפרו יותר על עצמם מאשר על מה שהם ממליצים עליו, ואז זה התנפח לממדי ענק של עמוד בהעיר עצמו, התמלא בהגיגים פלצניים ויצא לגמרי משליטה.
ועכשיו השיא, כמובן. הכי של "הכי הכי". קבלו מוסף שלם! כי על מה נכתוב בשבוע של פסח? אחרי שהשווינו בדאבל-סְפּרדים בין בגדים שנקנו ברשתות השונות ומצבם לאחר הכביסה, הדבר הבא הוא להוציא מוסף חגיגי שבו יספרו הכותבים הסחבקיים שלנו, בקוּליות המתבקשת, על המקומות הכי גזעיים בעיר. וכל קטגוריה תפוצל לעשרות תת-קטגוריות, שאין בהן כל צורך מלבד כדי למלא מוסף שלם.
לא שלא מצאתי שתי המלצות שנראות שוות בדיקה, אבל תחזרו לפרופורציה שם. כמו מישהו שמקוּדם לתפקיד מעבר ליכולתו, גם אתם ניפחתם רעיון חביב לסדר-גודל שהופך אותו למופרך ובעיקר לפלצני. המוסף הכי מיותר כבר אמרנו?




