לא תכליתי?
רק הכריז השר לביטחון פנים שהאמירות מצד חוגי הימין הן תכליתיות ולא פילוסופיות, והופה, עצרו ד"ר לפילוסופיה על איומים לרצוח את שרון ודיכטר. מצד שני, הוא טען שזה היה במסגרת מחקר סוציולוגי. שוב הלך הכבוד המקצועי…
מי בחותמים?
עצומת המחאה נגד ההשתלחות ביונתן בשׂיא צברה במהירות אלפי חותמים. בין החותמים אחד אמנון שפירא מטירת צבי. תזכורת: השתלחותו בבשיא היתה הטריגר לעצומה. האם הוא ביקש לכפר על עוונותיו למרות שהצום השבוע היה של ט' באב ולא של יום כיפור (בינתים נודע שהשניים יישרו את ההדורים ביניהם), או שמישהו חמד לצון וחתם בשמו? אי אפשר לדעת באינטרנט, בעיה.
ליהודים בלבד
שוד ושבר: במכרז מגרשים בשכונת יוקרה בכרמיאל זכו בין השאר שש משפחות ערביות. המכרז הוקפא אם כי לא בוטל ונמסר כי שש הזוכות יקבלו את מגרשיהן. שלא כמו בפרשת קעדאן, שם מדובר היה באדמות מדינה ובית המשפט קבע כי המדינה לא רשאית להפלות בין אזרחים גם כאשר היא עושה זאת בעקיפין דרך צד ג' כמו הסוכנות היהודית, כאן מדובר באדמות קק"ל שעל-פי הסכם עם מינהל מקרקעי ישראל הוא מנהל אותן בהתאם למטרות הקרן שהן כידוע רכישת אדמות עבור יהודים. למעשה מעולם לא נבחנה חוקיות ההסדר הזה, ובמקרים קודמים נפתרה ה"בעיה" על-ידי הקצאת אדמות או דירות חלופיות, כמו שמתכוונים לעשות גם עכשיו. אדמות הקק"ל לא כוללות רק אדמות שנקנו על-ידי יהודים עבור יהודים, אלא גם נכסי נפקדים. למי שאינו זוכר, חלק גדול מאדמות כרמיאל (אם כי לא אלו שבהן מדובר, מן הסתם) הן אדמות שטח 9 שהופקעו מהכפרים בסביבה.
נימב"ים בהרצליה פיתוח
לפני זמן מה הזכרתי את המונח nimby – לא בחצר האחורית שלי (Not In My Backyard). השבוע קיבלנו דוגמא מוחשית מתושבים בהרצליה פיתוח שמתנגדים להקמת בית לאנשים עם נכויות בקרבתם. זה יוריד את ערך הדירות שלהם. דבר לי אליכם, התושבים המתנגדים: אני לא יודעת אם זה יוריד את ערך הדירות, אבל זה יעלה מאד את הערך האנושי של חייכם. תגלו אנשים מדהימים שיכולים ללמד אתכם שיעור או שניים בהתמודדות עם קשיים בחיים. יתברר לכם שאתם לא עושים להם טובה אלא מעשירים את חייכם אתם.
ידוענט
לונדון וקירשנבאום אירחו השבוע שלושה יזמים שהקימו אתר אינטרנט המאפשר לעקוב אחרי סלבס על-ידי משלוח הודעות SMS, אם הבנתי נכון. שוב לא תחמיצו את יעל בר-זהר באבן-גבירול או את האחיות פיק בסנטר. מה זה בדיוק הדבר הזה? מילא שיש אנשים שזה מעניין אותם, מילא סגנון הציפורה של "נצפָּה במסעדה", אבל מה עם טיפה של פרטיות, אפילו אם הידוענים מסתובבים במקומות ציבוריים? לפני זמן מה כתבתי על פסיקתו של בית הדין האירופי לזכויות אדם שקבע בעניינה של הנסיכה קרוליין ממונקו כי לציבור אין אינטרס לגיטימי לדעת היכן נמצאת הפונה ואיך היא מתנהגת בחייה הפרטיים, גם אם היא מופיעה במקומות שאינם יכולים תמיד להיחשב כמבודדים וגם אם היא ידועה היטב לציבור. טוב, איך אמר הביביהו כשעלה הרעיון לעקוף את פסיקת בג"ץ נגד העינויים? – "כאן זה לא הולנד".
ממתי צריך לקרוא כדי להביע דעה
עיד סאלים, סגן ראש המועצה האזורית גלבוע, הגיע לאולפן פוליטיקה כדי לדבר על הארכת התוקף של חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה). "אני לא קראתי את החוק", הצהיר בתחילת דבריו. תודה על הכנות, מר סאלים. באמת, ממתי פוליטיקאי קורא חוק או פסיקה לפני שהוא מתייחס אליהם בתקשורת? אגב, במקרה החוק הזה נורא קצר, תנסה.
בהזדמנות זאת שמתי לב כמה הדיון בתכנית הזאת לא צרחני ורגוע (טוב, יחסית) כשפוליטיקאים לא משתתפים בו וכמה הם לא נותנים לאף אחד אחר לדבר כשהם ליד השולחן (בלי הכללות, כמובן).
קרוא וכתוב 