• ראשי
  • אות מיס פיגי
  • לרשותכם
  • על הבלוג
  • קצת עלי
  • דברו אלי

קרוא וכתוב

הבלוג של נעמה כרמי

Feeds:
פוסטים
תגובות
« ערך הדירות בתלפיות
"אני ג'נטלמן אירופי" »

המקרה של טרי שייבו

26 במרץ 2005 על-ידי נעמה

הוריה של טרי שייבו הפסידו בסיבוב האחרון של מאבקם על חיי בתם. עתירתם לבית המשפט העליון בארה"ב, בבקשה לדון במקרה – נדחתה. במקביל, דחה שופט בפלורידה את נסיונו של המושל ג'ב בוש להתערב במקרה וגם מאמציהם של הקונגרס ושל הבית הלבן לא צלחו. הוריה של טרי ביקשו לחברה מחדש למכשירי ההזנה, לאחר שבית-המשפט אישר לנתקה מהם כבקשת בעלה. תוך כמה ימים צפויה טרי למות, לגרסת הרופאים ללא סבל. יחד עם חייה יבוא לקיצו המאבק בין הוריה לבין בעלה. הם טוענים כי טרי – הנתונה במצב של צמח מזה 15 שנים – מגיבה, וכי בעלה מבקש לנתקה כדי שיוכל להשתחרר ממנה ולשאת את חברתו. הוא טוען כי מצבה לא ישתנה וכי היא לא היתה רוצה להיות מחוברת למכשירים. למאבק הזה היבטים רבים: אנושיים, מוסריים, משפטיים ופוליטיים. ובארה"ב כמו בארה"ב, הוא נהפך למאבק איתנים בין ליברלים לקונסרבטיווים, חילוניים לדתיים. אבל השאלות הקשות יישארו פתוחות.

טרי שייבו. מי אנחנו שנחליט?

לפני שנים רבות קראתי מאמר מבריק, של ליבוביץ דומני, שבו תיאר מקרה דומה. המסקנה הברורה מקריאת המקרה היתה כי יש לנתק את החולה מן המכשירים שמחזיקים אותה בחיים. ואז שוּנה קצת התיאור, למקרה מעט פחות חמור. ושוב שוּנה, ושוב, עד שגם המסקנה משתנה לחלוטין: מתברר לנו כי אנו מחליטים לסיים את חייו של אדם אחר מתוך קביעתנו אנו כי הם אינם "ראויים" בעינינו לחיותם. מכאן קצרה הדרך להריגת נכים, פגועים ואחרים שחייהם אינם "שווים". היינו בסרט הזה, ורק במאה הקודמת. אבל גם בלי להרחיק לכת, החוק המתירני הקיים בהולנד הביא לניצולו לרעה בידי רופאים, כך שהם למעשה הורגים חולים שאינם מבקשים זאת. באנגליה רושמים רופאים הוראת DNR ("אין להחיות") בתיקם של חולים ללא הסכמתם, ומניחים הנחות לא מבוססות לגבי איכות חייהם של חולים שאינם כשירים מנטלית. עם מי באמת אנו עושים חסד ב"המתת חסד": עם החולה או עם עצמנו? עם המשפחה שמתקשה לטפל בה, עם הצופים מהצד שאינם יכולים לראות בסבלה, או עם המערכת שזקוקה למשאבים הרפואיים היקרים עבור חולים אחרים?

הטיעון הפילוסופי שבו נוקט המאמר הוא הטיעון הידוע של המדרון החלקלק, שאיננו חף מבעיות. גם אם לא מקבלים כי הוא בבחינת כשל, הרי שהוא טבוע באי-ודאות. ניתן לשאול מדוע אי-אפשר להקים מעצור על המדרון החלקלק, היכן שאנו קובעים כי הוא צריך להיות. וזאת כמובן החלטה מוסרית וחברתית שאיננה צריכה להינתן בידי בית-המשפט לבדו. ישנן מסקנות מעשיות שכל אחת שאיננה רוצה להיות מחוברת במצב כזה צריכה להסיק: להכין הוראות מקדימות הקובעות זאת במפורש. עדיין המצב המשפטי בארץ צריך להשתנות כדי לאפשר קבלה של הוראות כאלו (פתח מסוים וצר מצוי בסעיף 16 לחוק זכויות החולה). השאלות הפרשניות יישארו בעינן – שכן שום הוראה איננה מכסה את טווח כל האפשרויות הרפואיות שאדם עלול להיקלע אליהן ואת אופן קביעתן – אך באופן מופחת מאד.

אבל השאלה המהותית והעקרונית בעיני היא זו: האם רשאי אדם להחליט עבור אדם אחר אם איכות חייו הופכת אותם לראויים לחיותם? האין זו החלטה פנימית במהותה, שצריכה להתקבל באופן אוטונומי ולא מבחוץ, החלטה שכל אדם רשאי להחליט רק עבור עצמו? ההיינו כאלוהים?

  • לחיצה לשיתוף בפייסבוק (נפתח בחלון חדש)
  • לחצו כדי לשתף בטוויטר (נפתח בחלון חדש)
  • לחצו כדי לשתף ב LinkedIn (נפתח בחלון חדש)
  • לחץ כדי לשתף ב-Tumblr (נפתח בחלון חדש)
  • לחיצה לשיתוף ב-Flattr (נפתח בחלון חדש)
  • יש ללחוץ כדי לשלוח קישור לחברים באימייל (נפתח בחלון חדש)
  • לחצו כדי להדפיס (נפתח בחלון חדש)

פורסם בחוק ואתיקה | מתויג DNR, הוראות מקדימות, המתת חסד, חוק זכויות החולה, מדרון חלקלק |

  • ד"ר נעמה כרמי

  • הצטרפו ל 648 מנויים נוספים
  • וְזֹאת הַתְּרוּמָה

    לתרומה לאחזקת הבלוג בפייפאל.
  • הבלוג בפייסבוק

  • הטוויטר שלי

  • מפתח

  • ארכיון

  • רשימות אחרונות

    • ומעין תנחומותי עוד לא דלל
    • שובל של חסד
    • גישה לרשומות פסיכיאטריות – מה הבעיה
    • ניגוד העניינים של גאולה אבן-סער
    • עיגון משפטי לזכויות אדם אינו מספיק: זכויות חולים כמקרה בוחן
  • סימניה

    מסכת השקרים של ההפיכה המשטרית
    המשבר הפוליטי והחוקתי בישראל
    מחשבת את קצה לאחור
    בחזרה לאדם השלם
    המתה בסיוע רפואי בקנדה
    כן, רק לא ביבי
    הומוסקסואלים לא שמאלנים
    למה הארץ הולך על הראש של העבודה ומרצ
    מדוע וכיצד ללמד היסטוריה
    פשעי ציות ופשעי סירוב, שם וכאן

  • קרוא

    כל ביקורות הספרים

  • וכתוב

    ספרי "זכויות אדם: מבוא תאורטי", הוצאת רסלינג 2018.

    לחצו על התמונה לפרטים ורכישה.

  • וכתוב

    ספרי "חוק השבות: זכויות הגירה וגבולותיהן", הוצאת אוניברסיטת תל אביב, 2003..

    לחצו על התמונה לפרטים ורכישה

  • "שום דבר אינו מדהים כמו החיים. חוץ מהכתיבה. חוץ מהכתיבה. כן, בוודאי, חוץ מהכתיבה, הנחמה היחידה." (אורהאן פאמוק, 'הספר השחור')
  • יש לי יום יום תג

    ICC אהוד אולמרט אהוד ברק או"ם אונס אזרחות אינטרנט אמנת הפליטים אקדמיה ארגוני זכויות אדם אתיקה מקצועית אתיקה עיתונאית אתיקה רפואית בג"צ בחירות ביה"מ העליון ביקורות ספרים ביקורת בלוג בנימין נתניהו ג'נוסייד גדעון לוי גזענות דארפור דמוקרטיה דת הארץ הומוסקסואלים הטרדה מינית התנחלויות זכויות אדם זכויות ילדים זכויות נשים חולים חופש הביטוי חוק השבות חוק ומשפט חיים רמון חינוך חמלה חקירות טרור יועמ"ש ילדים יצחק לאור ישראל כאב כיבוש כנס מבקשי מקלט מהגרי עבודה מוות מוסר מחאה חברתית מחלה משה קצב משפט בינלאומי משפטיזציה נשים נתניהו סרטן עבירות מין עינויים עמוס שוקן פוליטיקה פייסבוק פמיניזם פרטיות צה"ל רופאים רפואה שואה שטחים שמאל תקשורת
  • יזכור

    יעקב כרמי (אלסטר) ז"ל. אבא שלי
    ראובן אלסטר ז"ל. דוד שלי
    גלריית צילומים שצילם אבא שלי

  • הגברת המודעות סרטן השחלות | Promote Your Page Too

  • ©

    כל הזכויות שמורות לנעמה כרמי

יצירה של אתר חינמי או בלוג ב־WordPress.com.

WPThemes.


  • הרשמה רשום
    • קרוא וכתוב
    • הצטרפו אל 648 שכבר עוקבים אחריו
    • כבר יש לך חשבון ב-WordPress.com? זה הזמן להתחבר.
    • קרוא וכתוב
    • התאמה אישית
    • הרשמה רשום
    • הרשמה
    • להתחבר
    • העתקת קישור מקוצר
    • דווח על תוכן זה
    • View post in Reader
    • ניהול מינויים
    • צמצום סרגל זה
 

טוען תגובות...
 

אתם חייבים להיות מחוברים על מנת לשלוח תגובה.