• ראשי
  • אות מיס פיגי
  • לרשותכם
  • על הבלוג
  • קצת עלי
  • דברו אלי

קרוא וכתוב

הבלוג של נעמה כרמי

Feeds:
פוסטים
תגובות
« דליה
בשם אומרם: מהאטמה גנדי החדש »

אחרי מות – תגובה תכתוב?

25 באוגוסט 2005 על-ידי נעמה

לא אהבתי, בזמנו, שהארץ פתח את אתרו לתגובות. יש מה לומר בזכות תגובות, ואפילו אנונימיות. תיאורטית הן מאפשרות התייחסות עניינית לדעה עצמה המובעת, לא לזהותו של הכותב או לתפקידו. אנשים יכולים לנצל את המדיום הזה כדי לאוורר דעות שהם מבקשים לבדוק בחופשיות, בלי שמשטרת המחשבות מימין או משמאל תתעלק עליהם. הן תורמות לחופש הביטוי בכך שהן מביאות לידיעתנו מידע שלא מספרים לנו ונקודות מבט שאיננו חשופים להן באופן אחר (חופש הביטוי הוא גם זכותה של השומעת, לא רק של הדוברת, להיחשף למידע ולדעות). יחד עם ערעור ההיררכיה המסורתית בין משדרים לקולטים באינטרנט, יש בהן אפקט דמוקרטי של השתתפות פעילה.
בפועל, פעמים רבות האנונימיות לא מנוצלת למען היתרון הראשון הנזכר, אלא מנוצלת לרעה; כמסווה שמאחוריו מסתתרים מנאצים ומגדפים, שעושים הכל חוץ מלכתוב תגובה עניינית. גם את אמינותו של המידע החדש המובא לידיעתנו לא תמיד אפשר לבדוק, בניגוד למידע שמתפרסם בכלי תקשורת קאנוניים, שלפחות בתיאוריה (…) אמורים לערוך בדיקות קפדניות על טיב המידע שהם מפרסמים, להימנע מניגוד עניינים ולהקפיד על גילוי נאות. גם היתרון הראשון שהוזכר, של התייחסות עניינית, לא ממש מתממש כמו שיודע כל מי שקורא קצת טוקבקים. לפעמים התגובות מעניינות (וודאי משעשעות) יותר מהכתבה המקורית, ופעמים רבות אין אלא לתהות מה בדיוק הן מוסיפות.

לנוכח המאזן הזה של יתרונות וחסרונות, אפשר לגבש דעה לכאן או לכאן. הארץ בחר לעשות מה שמעט כלי תקשורת אחרים בעולם עושים: הוא פותח לא רק את מאמרי הדעה שלו לתגובות, אלא גם חלק מהידיעות החדשותיות שלו. גרסאות האינטרנט של עיתונים שהארץ מבקש להידמות אליהם (לפעמים לא רק ברוחו אלא גם בפרטים עצמם), לא עושות לא את זה ולא את זה. ידיעות ומאמרי העיתון עצמם אינם פתוחים לתגובות. בניו-יורק טיימס יש "פורום קוראים" בחלק נפרד, ולעיתים מאמר מסוים מפנה אליו (לא כשובל תגובות נלווה). בגרדיאן אין תגובות ואפילו בלוג החדשות הנפרד שלו מאפשר לדווח על כל תגובה כפוגענית או בלתי נאותה. בעיתונים האלו לא חושבים שהמונה המתקתק למולך הפרסום סובל הכול. ולמרות שפרסום התגובות בהארץ איננו אוטומטי אלא אמור לעבור ניטור כלשהו, הרי לנוכח התוצאה לא ברור כלל באיזה "ניטור" מדובר.

מדוע אני שבה לנושא הזה עכשיו? כי בזמן האחרון חצה הארץ קו אדום, לטעמי. גם ידיעות הספד על מתים והרוגים פתוחות לתגובות. וכמיטב המסורת, גם הן מיד הופכות למחלוקת מתלהמת בין ימין לשמאל, או להתייחסויות אישיות מבזות למתים נשואי הידיעה. כך היה במקרה של דנה גלקוביץ שנהרגה מירי קסאם על נתיב העשרה, וכך היה במקרה האחרון של דליה רביקוביץ. אם תגובה כמו "מתה בזמן, המזדיינת" עוברת את הפילטר של העיתון לאנשים חושבים – משהו יסודי פגום שם.

  • לחיצה לשיתוף בפייסבוק (נפתח בחלון חדש)
  • לחצו כדי לשתף בטוויטר (נפתח בחלון חדש)
  • לחצו כדי לשתף ב LinkedIn (נפתח בחלון חדש)
  • לחץ כדי לשתף ב-Tumblr (נפתח בחלון חדש)
  • לחיצה לשיתוף ב-Flattr (נפתח בחלון חדש)
  • יש ללחוץ כדי לשלוח קישור לחברים באימייל (נפתח בחלון חדש)
  • לחצו כדי להדפיס (נפתח בחלון חדש)

פורסם בחוק ואתיקה |

  • ד"ר נעמה כרמי

  • הצטרפו ל 648 מנויים נוספים
  • וְזֹאת הַתְּרוּמָה

    לתרומה לאחזקת הבלוג בפייפאל.
  • הבלוג בפייסבוק

  • הטוויטר שלי

  • מפתח

  • ארכיון

  • רשימות אחרונות

    • ומעין תנחומותי עוד לא דלל
    • שובל של חסד
    • גישה לרשומות פסיכיאטריות – מה הבעיה
    • ניגוד העניינים של גאולה אבן-סער
    • עיגון משפטי לזכויות אדם אינו מספיק: זכויות חולים כמקרה בוחן
  • סימניה

    מסכת השקרים של ההפיכה המשטרית
    המשבר הפוליטי והחוקתי בישראל
    מחשבת את קצה לאחור
    בחזרה לאדם השלם
    המתה בסיוע רפואי בקנדה
    כן, רק לא ביבי
    הומוסקסואלים לא שמאלנים
    למה הארץ הולך על הראש של העבודה ומרצ
    מדוע וכיצד ללמד היסטוריה
    פשעי ציות ופשעי סירוב, שם וכאן

  • קרוא

    כל ביקורות הספרים

  • וכתוב

    ספרי "זכויות אדם: מבוא תאורטי", הוצאת רסלינג 2018.

    לחצו על התמונה לפרטים ורכישה.

  • וכתוב

    ספרי "חוק השבות: זכויות הגירה וגבולותיהן", הוצאת אוניברסיטת תל אביב, 2003..

    לחצו על התמונה לפרטים ורכישה

  • "שום דבר אינו מדהים כמו החיים. חוץ מהכתיבה. חוץ מהכתיבה. כן, בוודאי, חוץ מהכתיבה, הנחמה היחידה." (אורהאן פאמוק, 'הספר השחור')
  • יש לי יום יום תג

    ICC אהוד אולמרט אהוד ברק או"ם אונס אזרחות אינטרנט אמנת הפליטים אקדמיה ארגוני זכויות אדם אתיקה מקצועית אתיקה עיתונאית אתיקה רפואית בג"צ בחירות ביה"מ העליון ביקורות ספרים ביקורת בלוג בנימין נתניהו ג'נוסייד גדעון לוי גזענות דארפור דמוקרטיה דת הארץ הומוסקסואלים הטרדה מינית התנחלויות זכויות אדם זכויות ילדים זכויות נשים חולים חופש הביטוי חוק השבות חוק ומשפט חיים רמון חינוך חמלה חקירות טרור יועמ"ש ילדים יצחק לאור ישראל כאב כיבוש כנס מבקשי מקלט מהגרי עבודה מוות מוסר מחאה חברתית מחלה משה קצב משפט בינלאומי משפטיזציה נשים נתניהו סרטן עבירות מין עינויים עמוס שוקן פוליטיקה פייסבוק פמיניזם פרטיות צה"ל רופאים רפואה שואה שטחים שמאל תקשורת
  • יזכור

    יעקב כרמי (אלסטר) ז"ל. אבא שלי
    ראובן אלסטר ז"ל. דוד שלי
    גלריית צילומים שצילם אבא שלי

  • הגברת המודעות סרטן השחלות | Promote Your Page Too

  • ©

    כל הזכויות שמורות לנעמה כרמי

יצירה של אתר חינמי או בלוג ב־WordPress.com.

WPThemes.


  • הרשמה רשום
    • קרוא וכתוב
    • הצטרפו אל 648 שכבר עוקבים אחריו
    • כבר יש לך חשבון ב-WordPress.com? זה הזמן להתחבר.
    • קרוא וכתוב
    • התאמה אישית
    • הרשמה רשום
    • הרשמה
    • להתחבר
    • העתקת קישור מקוצר
    • דווח על תוכן זה
    • View post in Reader
    • ניהול מינויים
    • צמצום סרגל זה