קרוא וכתוב

או: על "זכותו" של המוהיקני האחרון לשימור תרבותי

על-פי סקר המתפרסם היום בהארץ, 43% מהחילונים בישראל רואים בנישואי התערובת של יהודים בעולם תופעה מטרידה.
לליברלים, עצם המונח "נישואי תערובת" הוא מטריד שכן הוא מצביע על תפיסת עולם המחלקת את האנושות ל"גזעים". האם אנשים שאינם רוצים כי ילדיהם, נאמר, יינשאו מחוץ ל"שבט" או לעם לוקים בנטייה גזענית? או שמא זוהי העדפה לגיטימית, שאין לה דבר עם המחשבה שיהודים נעלים על מאן דהוא, אלא נובעת פשוט ממתן ערך לקיומו של העם היהודי ורצון לשמרו? אנשים כאלו רואים בהתבוללות "בעיה" שכן היא מסכנת את המשך קיומו של העם היהודי.

כשלעצמי, סלדתי תמיד מעצם השימוש במונח "נישואי תערובת" ו"התבוללות". גם אם יצליחו לשכנע אותי שמדובר בהעדפה לגיטימית שאיננה מתערבת בפועל בבחירותיהם של אנשים(*), מדובר בתפיסה שיש לה לפחות השלכות גזעניות פוטנציאליות; בעיקר כשמדובר בעם שכבר איננו מיעוט נרדף אלא יושב במדינתו הריבונית. שכן אין דין מיעוט קטן הנאבק על הישרדותו כדין מי שכונן את עצמו במדינה עצמאית. ולא סגי, אלא הגדיר מדינה זאת כ'יהודית' ועושה את המוות לכל לא-יהודי שמבקש להצטרף (שלא לדבר על אלו שהיו כאן והמדינה "הצטרפה" אליהם…). גם בפני מי שבחרו להישאר מיעוט במדינותיהם פתוחה הדרך להצטרף לרוב הלאומי. על-כן אינני רואה מדוע עלי להיות מוטרדת או מודאגת מהעדפותיהם של יחידים בוגרים להינשא לבחירי לבם מבלי לבדוק בציציותיהם.

ועכשיו לשאלה המעניינת יותר. האם האפשרות כי בעוד כמה דורות לא יתקיים יותר עם יהודי בגלל ה"התבוללות" היא מטרידה? יש מי המשיבים בחיוב, מפני שהם רוצים בהמשך קיומו של העם היהודי כעם. אני רואה בתרבות, לאום והגדרה עצמית כבעלי ערך חיובי כל עוד אנשים בוחרים בהם מרצונם; בהיותם אינטרסים אנושיים שהגשמתם תורמת לחייהם ולאיכותם. אין להם בעיני ערך חיובי בפני עצמם, באופן המנותק מהעדפותיהם של יחידים. כל עוד אנשים רוצים להשתייך לתרבות הלאומית של עמם עלינו להבטיח כי העדפה זו תתאפשר ותכוּבּד. ככל שהקבוצה הזאת תהיה קטנה יותר, יתכן שנזדקק לערובות מוצקות יותר לשם כך, ואף לאמצעים כמו העדפה מתקנת. כמו לגבי זכויות אחרות, חלקן אינדיבידואליות במובהק, מימושן של זכויות תרבותיות ולאומיות תלוי בקיומה של קבוצה כלשהי, שגודלה רלבנטי בנסיבות מסוימות. למוהיקני האחרון כנראה לא תהיה זכות לשימור תרבותי של קבוצתו שכן שוב אין לו קבוצה. האם יש ערך וחשיבות לשימור תרבויות שלא שרדו? בהחלט יתכן, אך אז השיח הרלבנטי עובר להיות היסטורי, לא מה נובע מהשתייכותם הלאומית של אנשים לגביהם ומבחינת אחרים.
אך אם לא יהיה איש עלי אדמות שירצה להיות יהודי – אני אישית לא אראה בכך אסון. בשבילי יהדות, כמו כל קטגוריה דומה, היא חשובה כל עוד אנשים רוצים בה.

(*) על הבעייתיות של העדפות חיצוניות ראו כאן.