אחת מקבלת תואר ד"ר מאוניברסיטה ישראלית (בקרוב מוחרמת?)
את דעתי על החרם האקדמי מצד איגודים אקדמיים בריטים הבעתי בזמנו עוד טרם ההחלטה להטילו, החלטה שבוטלה לאחר מכן.
אבל תגובתה של שרת החינוך להחלטה האחרונה (של ארגון אחר) להטיל חרם על האקדמיה הישראלית היא, איך לומר, קצת משונה.
כך מדווח הארץ על תגובתה של תמיר: "'מי שמטיל כעת את החרם, פוגע בעצמאותה של האקדמיה והופך אותה כלי שרת בידי כוחות פוליטיים'". אוקיי. אבל יש המשך: "בשבוע שעבר דיברה תמיר עם השר הבריטי לענייני השכלה גבוהה, וביקשה ממנו להתערב בעניין ולמנוע את ההחלטה – אך ללא הצלחה".
רגע, אם עצמאות האקדמיה היא ערך שיש לשמר, ולהיזהר מפני פוליטיזציה שלו, כיצד מרשה לעצמה תמיר להפעיל לחצים על האקדמיה הבריטית דרך השר הממונה על השכלה גבוהה? ואיך בדיוק ההתערבות המבוקשת שלו אמורה לעלות בקנה אחד עם עצמאות האקדמיה, שהיא חרֵדה לה כל-כך?
חרמות וטיהורים (7.4.2005):
קרוא וכתוב 