קרוא וכתוב

חסיין, עלי ואגזולי הגיעו היום אחרי ששוחררו מהכלא לחלופת מעצר. שלושה פליטים שהגיעו לישראל מדארפור דרך מצרים, ברגל, לאחר שנמלטו מהגיהנום. אחד מהם ישב בכלא הישראלי שנה ורבע, השני – שנה וחודש והשלישי – שנה. פליט נוסף צפוי להשתחרר ולהגיע בשבוע הבא. חסיין ועלי בשנות השלושים שלהם ואגזולי בשנות העשרים שלו. נרגשים, חביבים, מנומסים, אסירי תודה. והעיקר: חופשיים. שואלים על כל דבר אם מותר. אם מותר ללכת לים בחג, אם מותר לשבת בחוץ. בקרוב יתחילו לעבוד. בינתיים הם אורחים.
בארוחת הערב המוקדמת, לשבור את צום הרמדאן, אמר לי עלי שהוא מרגיש כאילו הוא נולד מחדש היום. רק לאחד מהם נותרה משפחה בסודאן. לעלי לא היה המזל הזה.  ברוכים הבאים, חסיין, עלי ואגזולי. מי יתן ויוּשב אמונכם במין האנושי. שנזכור כולנו שכמו שהוא יודע לרצוח, לאנוס ולגזול הוא יודע גם להושיט יד, לפתוח לב ולחמול. לו תהיה זו ברכת הדרך שלנו לכם ולעצמנו לשנה החדשה.