• ראשי
  • אות מיס פיגי
  • לרשותכם
  • על הבלוג
  • קצת עלי
  • דברו אלי

קרוא וכתוב

הבלוג של נעמה כרמי

Feeds:
פוסטים
תגובות

כחיה שניצודה

9 בדצמבר 2006 על-ידי נעמה

החגיגה התקשורתית והמשטרתית סביב תפיסתו של בני סלע היתה, יש לומר, מחליאה. במשך למעלה משעתיים פימפמו בערוצי הטלוויזיה שוב ושוב את אותן תמונות וחזרו שוב ושוב על אותם דברים, ממש כפי שעושים בשעת פיגוע כשצריך להחזיק מסך בלי שיש משהו חדש לומר.
סלע הוצג לראווה כאילו היה חיה שניצודה, מנסה לשווא להסתיר את פניו, מוחזק בידי שוטרים מחייכים (לא אלו שתפסו אותו, אלא אלו שעל-פי הדיווח טסו מת"א לנהריה כדי לזכות בכבוד להחזיר אותו לכלא). כל צמרת המשטרה הגיעה מיד לנהריה, חוגגת על סלע ומקווה כי נשכח את המחדל שהוביל לכל הפיאסקו. ובחוץ צבאו המונים על תחנת המשטרה כאילו החזיקו בכרטיס חינם להצגה הטובה בעיר, מחזה שהזכיר מראות דומים מן העולם השלישי.

אין בלבי רחמים על סלע. כל מאגר החמלה שלי מופנה לקורבנותיו. אבל גם פושע זכאי שיתייחסו אליו כאדם וישמרו על זכויותיו. המשטרה והתקשורת כשלו, שוב. ממש כפי שכשלו בעניין החשוד ברצח תאיר ראדה ז"ל, שהוגדר בידי המשטרה על-פי הדיווח בעיתון "תמהוני שחי לבדו". יתכן שהוא תמהוני; זה שהוא חי בגפו ודאי מהווה ראיה ניצחת לכך… ממתי תמהונות ואפילו homelessness מהווים עילה למעצר? ועוד יותר מכך: מדוע לפרסם את שמו ותמונתו? מי יפצה אותו וינקה את שמו עכשיו, כשהוא עומד להיות משוחרר משלא נמצא קשר בינו לבין הרצח והמשטרה עצרה בינתיים חשוד אחר, שגם את זהותו היא מפרסמת?

סלע סיפר לעיתונאים כי ברח משום שלא הגנו עליו בכלא מההתעללויות שמהן סבל. לא נשמע מופרך, שכן ידוע כי עברייני מין נמצאים בתחתית המדרג גם של עולם הפשע. סלע כבר לא יסבול מהתעללויות (לפחות  מצד אסירים) שכן הוא יוחזק מעתה ואילך בבידוד, כך נמסר. גם על הפרקטיקה הזאת צריך למתוח סימני שאלה עבים. החזקת אסירים בבידוד במשך שנים אינה אנושית. מסיפור בריחתו של סלע, שעדיין צריך להתברר, לא עולה כי מה שהקשה על המשטרה למנוע את בריחתו היתה שהותו בחברותא בכלא… לעומת זאת, הנזק הנפשי החמור שנגרם מבידוד כזה ידוע ומתועד במחקר. תנאי מאסר אינם אמורים להיות עונש נוסף על עצם שלילת החירות שהוטלה על האסיר כשנגזר דינו.

אסירים הם מן הקבוצות החלשות ביותר בחברה, וקשה למצוא מי שידאג לזכויותיהם. אבל גם אנשים שחטאו זכאים ליחס אנושי. המחויבות לזכויות אדם נבחנת דווקא במקרים קשים כמו אלו, שאינם מעוררים שמץ של אמפתיה. המבחן הזה מועמד בפנינו יום יום, לאו דווקא כשמציינים חגיגית את יום זכויות האדם הבינלאומי, מה שקורה מחר, כבכל שנה ב-10 בדצמבר.

  • שתף בפייסבוק (נפתח בחלון חדש) פייסבוק
  • לשתף ב-X (נפתח בחלון חדש) X
  • לשתף ב-LinkedIn (נפתח בחלון חדש) LinkedIn
  • שיתוף ב-Tumblr (נפתח בחלון חדש) טאמבלר
  • שיתוף ב: Flattr (נפתח בחלון חדש) Flattr
  • שלח קישור לחבר במייל (נפתח בחלון חדש) דואר אלקטרוני
  • להדפיס (נפתח בחלון חדש) הדפס

פורסם בזכויות אדם |

  • ד"ר נעמה כרמי

    תמונת הפרופיל של לא ידוע

  • הצטרפו ל 656 מנויים נוספים
  • וְזֹאת הַתְּרוּמָה

    לתרומה לאחזקת הבלוג בפייפאל.
  • הבלוג בפייסבוק

  • הטוויטר שלי

  • מפתח

  • סימניה

    יד ביד אל השקיעה
    מול בריונות, אי אפשר לעמוד מהצד
    מענטש
    8 שלבים לרצח: נורות האזהרה
    הביביזם לא חריג. לאן תהגרו?
    בין חמלה להחלמה
    בזכות ההתרסה
    20 שנה לנשיאות רוברטס בעליון
    איך נדבר על המחלה
    תפנימו, קרסתם


  • ארכיון

  • רשימות אחרונות

    • סוף החיים
    • על הסגרגציה
    • משהו (נורא) קרה
    • קיץ יפה ונורא
    • ספרות העולם בספריית רות
  • קרוא

    כל ביקורות הספרים

  • וכתוב

    ספרי "זכויות אדם: מבוא תאורטי", הוצאת רסלינג 2018.

    לחצו על התמונה לפרטים ורכישה.

  • וכתוב

    ספרי "חוק השבות: זכויות הגירה וגבולותיהן", הוצאת אוניברסיטת תל אביב, 2003..

    לחצו על התמונה לפרטים ורכישה

  • "שום דבר אינו מדהים כמו החיים. חוץ מהכתיבה. חוץ מהכתיבה. כן, בוודאי, חוץ מהכתיבה, הנחמה היחידה." (אורהאן פאמוק, 'הספר השחור')
  • יש לי יום יום תג

    ICC אהוד אולמרט או"ם אונס אזרחות אינטרנט אמנת הפליטים אקדמיה ארגוני זכויות אדם אתיקה מקצועית אתיקה עיתונאית אתיקה רפואית בג"צ בחירות ביה"מ העליון ביקורות ספרים ביקורת בלוג בנימין נתניהו ג'נוסייד גדעון לוי גזענות דארפור דמוקרטיה דת הארץ הומוסקסואלים הטרדה מינית התנחלויות זכויות אדם זכויות ילדים זכויות נשים חולים חופש הביטוי חוק השבות חוק ומשפט חיים רמון חינוך חמאס חמלה חקירות טרור יועמ"ש ילדים יצחק לאור ישראל כאב כיבוש מבקשי מקלט מהגרי עבודה מוות מוסר מחאה חברתית מחלה משה קצב משפט בינלאומי משפטיזציה נשים נתניהו סרטן עבירות מין עינויים עמוס שוקן פוליטיקה פייסבוק פמיניזם פרטיות צה"ל רופאים רפואה שואה שוויון שטחים שמאל תקשורת
  • יזכור

    יעקב כרמי (אלסטר) ז"ל. אבא שלי
    ראובן אלסטר ז"ל. דוד שלי
    גלריית צילומים שצילם אבא שלי

  • הגברת המודעות סרטן השחלות | Promote Your Page Too

  • ©

    כל הזכויות שמורות לנעמה כרמי

בלוג בוורדפרס.קום.

WPThemes.


  • להירשם רשום
    • קרוא וכתוב
    • הצטרפו ל 656 מנויים נוספים
    • כבר יש לך חשבון ב-WordPress.com? זה הזמן להתחבר.
    • קרוא וכתוב
    • להירשם רשום
    • הרשמה
    • להתחבר
    • העתקת קישור מקוצר
    • דווח על תוכן זה
    • להציג את הפוסט ב-Reader
    • ניהול מינויים
    • צמצום סרגל זה