אין לי מושג מה יהיה גורלם של החשדות נגד בשארה (כלומר, במקרה שישוב לארץ להתמודד אִתם). בלא מעט מקרים ההר שבנה השב"כ התברר כעכבר די קטן. התמהמהותו של בשארה מלשוב, לעומת זאת, לא ממש יוצרת רושם טוב אצל מי שצופים מן הצד.
מה שאני כן יודעת הוא מה שאומר בשארה עצמו. Ynet הביא אתמול קטעים מתוך ראיון עִמו המתפרסם היום ב'ידיעות אחרונות'. בין השאר בשארה מספר שמה שאמר לחיזבאללה בשיחה שהוקלטה הוא: "מה פתאום נופלים הטילים על כפרים ערביים? אנו מבינים מנקודת ראותו של חיזבאללה שהוא תוקף את חיפה, אז למה יורים על כפרים ערביים, מה קורה פה?". זה בוודאי לא הכוונת ירי החיזבאללה. לעומת זאת, וזה מה שמעניין אותי לצורך הרשימה הנוכחית, האמירה הזאת חושפת את פרצופו האמיתי של ה"ליברל" ו"שוחר זכויות האדם" עירום ועריה. את התארים האלה הוא הדביק לעצמו פעמים רבות. רק לאחרונה במכתב ההתפטרות שלו מהכנסת, שבו כתב, בין היתר: "בעבודתי בכנסת עשיתי כמיטב יכולתי לקדם את הערכים האוניוורסליים בהם אני מאמין, כמו שוויון ודימוקרטיה, זכויות אדם ושלום צודק בין העמים".
ערכים אוניוורסליים, כן? למשל, שום הסתייגות מתקיפתה של חיפה, רק מתקיפתם של כפרים ערביים. (התושבים הערבים של חיפה הם כנראה "נזק משני" בעיניו, בשפת דיני המלחמה, אבל לירות על כפרים על טהרת הערבים, בלי אף יהודי – זה כבר בלתי נסבל). שוחר זכויות אדם שאיננו מגנה הפיכת אזרחים למטרה, פגיעה חמורה במשפט ההומניטרי הבינ"ל ולכן פשע מלחמה, אלא מבחין בין האזרחים שאותם הופכים למטרה – ללא ספק חידוש מרענן. שלא לדבר על האופן המקורי של קידום שלום בין העמים, אבל זה לפוסט אחר.
עזמי בשארה יכול לכנות את עצמו בהרבה שמות. מחויב לזכויות אדם ולערכים אוניוורסליים הוא לא. מה שיכול להבטיח לו קריירה שנייה במועצת זכויות האדם של האו"ם.
ומלבד זאת, יש לעצור את רצח העם בדארפור




