מה שמעניין בהחלטת בג"צ שדחתה את עתירת ארגון עדאלה ואישרה את עמדת המדינה לא לאפשר קיום עצרת זיכרון לג'ורג' חבש, הם הנימוקים. על-פי הדיווח בהארץ (ההחלטה טרם מופיעה באתר ביהמ"ש), הסיבה היא שהכנס מאורגן על-ידי אנשי החזית העממית. העותרים טענו, בין היתר, שלא כך הדבר אלא מדובר בוועד ציבורי.
על עניין אחד קשה לחלוק, ומפליא שלא הוא היה עילת הפסילה: היותו של נשוא העצרת מי שהיה. ג'ורג' חבש היה רופא שהקדיש את חייו לא להצלת בני אדם אלא להריגתם. טוב, זאת כמובן דמגוגיה. הוא עשה זאת בשירות מטרה נעלה, בעיניו. שחרור פלסטין. לשם כך הוא הקים את החזית העממית לשחרור פלסטין. כן, ארגון בעל אג'נדה פוליטית, אך שבחר באמצעים מסוימים מאד לשם כך: הרג מכוון של אזרחים. גם בלי להיכנס לדקויות משפטיות האם מדובר היה בזמנו בסכסוך מזוין כך שאפשר לסווג את פעולותיו של חבש וארגונו כפשעי מלחמה, הרי כשהרג מכוון כזה הוא חלק ממתקפה שיטתית ונרחבת, מתוך ידיעה, כנגד אוכלוסייה אזרחית, הוא נחשב לפשע נגד האנושות. ולמען האמת, גם "סתם" רצח המונים שאיננו נופל בקטגוריה של פשע נגד האנושות הוא חמור ומפלצתי דיו. זה לא מפריע לארגון המכנה את עצמו ארגון לזכויות אדם לעתור למען קיום עצרת זיכרון לפושע כזה ולטעון שפסילתה היא החלטה הפוגעת ב"חירויות יסוד".
כשהח"כים הערבים נסעו לטקס הלוויה בירדן של מי שביקש לחסל את מדינתם בכוח הזרוע, הם כבר הילכו על חבל דק מבחינת הלגיטימיות של מעשם. כשעכשיו הם מתלהמים שמדובר ב"פגיעה בדמוקרטיה", "סתימת פיות" ופרובוקציה נגד הציבור הערבי – זה לא ממש מפתיע. אבל כשארגון המתיימר להיות ארגון זכויות אדם אינו רואה בעיה בארגון עצרת לפושע נגד האנושות רק משום שהפושע הוא פלסטיני – הוא מוכיח את חוסר היושרה שלו; ואת העובדה ש"זכויות אדם" כבר מזמן הפכו אצלו לארסנל במאבק פוליטי לעילא. בכך הם גם יורים ברגל לכל המאבק לזכויות אדם, שכן זה רק משרת את מי שטוענים שארגוני זכויות אדם פועלים מתוך אג'נדה פוליטית לכל דבר ועניין. ושהשאלה האם הופרו זכויות אדם תלויה מבחינתם בזהות הצדדים. מעניין לראות אם ארגון לזכויות אדם יעתור נגד איסור קיום עצרת זיכרון לברוך גולדשטיין, נניח, בשם חופש הביטוי.
עוד בנושא:
מתי (לא) מגינים על מיעוט
קרוא וכתוב 