• ראשי
  • אות מיס פיגי
  • לרשותכם
  • על הבלוג
  • קצת עלי
  • דברו אלי

קרוא וכתוב

הבלוג של נעמה כרמי

Feeds:
פוסטים
תגובות
« זכויות בנות 20
אחריות נבובה, גילוי מטריד »

"שתתפטר"

13 בנובמבר 2009 על-ידי נעמה

השורה התחתונה היא שאת המחיר משלמת, כמעט תמיד, האשה

מסתבר שכבר שבוע רוגשות הרוחות במערכת עיתון יומי אחד. הסיפור הישן והידוע: שניים נפגשים, עפים ניצוצות, הוא עוזב (את הבית), היא עוברת (אל הבית). עתיק כימי האנושות. כיוון שמדובר בבכיר בכיר באותה מערכת, מה שהופך אותו לידוען-מה – יש לזה מקום במדור הרכילות. בסדר. אין מה להתחסד וכולנו (טוב, כמעט) מתעניינים ברכילות, לפחות כשהיא על אנשים שאנחנו מכירים.
האם יש לזה מקום ב"ביקורת התקשורת"? לא ברור. במסגרת הצהבת מתברר שכן. אז  אפשר לשאול האם נכון היה להעלות את הנושא בישיבת המערכת, כי מדובר בקשר בין בכיר-הבכירים כמעט לעובדת זוטרה, או שזה עניין פרטי לחלוטין וכך צריך להישאר. ואפשר אולי לגרד עוד שאלה "עקרונית".
בדיון שמתפתח בתגובות נאמרות, בין השאר, לא מעט שטויות. כמו השוואה לפרשת קצב, האשמת ההחוק נגד הטרדה מינית בכול ומה חדש. אבל רק תגובה אחת מביאה אותי לכתוב את הפוסט הזה, וזאת לא הפעם הראשונה שאני שומעת אותה.  ומעכשיו, אנחנו עוברים ל-setting אחר. לפרשה אחרת עם מעורבים אחרים, ולמשוחחים אחרים שדנים באותה פרשה.

ובכן, נפגשנו מ' ח' ואנוכי לפני כחצי שנה. אני שואלת את מ' אם היא ראתה את הכתבה הגדולה שהתפרסמה יום קודם על מנכ"ל חברה גדולה במשק, שבה היא עבדה בתפקיד בכיר לפני שעברה למקום עבודתה הנוכחי. זהו ראיון די נדיר, שכן מדובר במנכ"ל שממעט מאד (מאד) להתראיין. מ' אכן ראתה, ואומרת משהו על מה שלא הוזכר בראיון. אני: דווקא היה שם איזה ציון לקוני שהוא עזב את הבית. ואז מ' אומרת: כן, אבל יש מאחורי זה סיפור שלם. מתברר שהצד השני של הרומן היא מנהלת משאבי האנוש של החברה, היושבת אף היא בהנהלה. מ' מתפלצת מחוסר האתיקה. אני: למה? בני אדם, את יודעת, קורה להם שהם מתאהבים. גם בעבודה. מ': במשאבי אנוש עוסקים כל הזמן בחינוך והסברה בכל הנוגע לקשרים בתוך העבודה, יחסים עם כפיפים, הטרדה מינית. ופתאום באה מי שעומדת בראש המערכת הזאת ו…
אוקיי. שיחה מעניינת. אנחנו מסכימים שבמצב החדש הם לא יוכלו להמשיך לעבוד יחד כשהיא כפופה לו ויושבת באותה הנהלה. ח' (נדמה לי) אומר שהיא תצטרך לעזוב. מ': היא כבר הודיעה שהיא עוזבת. (ההסתייגות של מ' היא מעצם המצב שנוצר מלכתחילה). אני: למה זה כל-כך ברור שהיא תצטרך לעזוב? למה שהוא לא יעזוב? ח': טוב, יוצאים מנקודת הנחה שהמנכ"ל יותר חיוני לארגון. אני: לא, זה פשוט ברור שהאשה היא שצריכה להתפטר. תמיד נשים משלמות את המחיר.

וזאת, אם תשאלו אותי, נשארת השורה התחתונה.
ובחזרה לפרשה העכשווית. כי המגיב האנונימי, אחרי שהוא טוען בלהט שזה מאד רלוונטי לעיתון ש"טוהר המידות נר לרגליו" ושהתוצאה המעוותת של המגמה שהוא מוביל היא שאי אפשר לקיים רומנים בעבודה, כותב: "לכאורה – על הורסת המשפחות להתפטר אם הם רוצים להמשיך לנשנש בצוותא". ברור, עליה להתפטר. לא עליו. בסופו של דבר, לכל בחירה שלנו יש מחיר. וגם הצד הקבוע שמשלם אותו.

נ"ב. שיהיה ברור: אני עוסקת כאן רק במחיר הקשור בעבודה ובאופן שבו הוא תמיד "מחולק", למרות שמדובר בקשר דו-צדדי שהתקיים בין שני עובדים באותה מערכת. לא במחירים הנוספים והכבדים המעורבים בסיפור כזה, כמו למשל עזיבת בית על כל הכרוך בכך. אבל מעבר לכך שזאת בחירה פקוחת עיניים של מי שנכנס אליה, בואו נזכור שבזירה הביתית יש צדדים לא מעורבים כלל, שלא בחרו ורק משלמים.

  • לחיצה לשיתוף בפייסבוק (נפתח בחלון חדש)
  • לחצו כדי לשתף בטוויטר (נפתח בחלון חדש)
  • לחצו כדי לשתף ב LinkedIn (נפתח בחלון חדש)
  • לחץ כדי לשתף ב-Tumblr (נפתח בחלון חדש)
  • לחיצה לשיתוף ב-Flattr (נפתח בחלון חדש)
  • לחצו כדי לשלוח את זה לחבר בדואר אלקטרוני (נפתח בחלון חדש)
  • לחצו כדי להדפיס (נפתח בחלון חדש)

אהבתי

אהבתי טוען...

פורסם בפמיניזם |

  • ד"ר נעמה כרמי

  • הצטרפות ל-646 עוקבים

  • וְזֹאת הַתְּרוּמָה

    לתרומה לאחזקת הבלוג בפייפאל.
  • רשימות אחרונות

    • ייזהר הרופא: גינקולוגים במופע התקרבנות
    • אלימות ותעתוע: הגבריות הרעילה של ויל סמית
    • ספרטה הקטנה
    • צדק ברפואה? – כן!
    • זכויות אדם בהנחה
  • סימניה

    קבלת החלטות רפואיות ע"י קטינים
    הענק העדין של הפילוסופיה
    ודגלם עלינו שנאה
    התכנית "עובדה" כמופע יחצ"נות
    סמלים לאנושיות במלחמה לא אנושית
    למה פוטין כבר הפסיד את המלחמה
    ללמוד להתבונן לתוך הסבל
    כיסאות לבריאות
    דוד פישר / המספר העגול
    להיות אשה באינטרנט

  • קרוא

    כל ביקורות הספרים

  • וכתוב

    ספרי "זכויות אדם: מבוא תאורטי", הוצאת רסלינג 2018.

    לחצו על התמונה לפרטים ורכישה.

  • וכתוב

    ספרי "חוק השבות: זכויות הגירה וגבולותיהן", הוצאת אוניברסיטת תל אביב, 2003..

    לחצו על התמונה לפרטים ורכישה

  • "שום דבר אינו מדהים כמו החיים. חוץ מהכתיבה. חוץ מהכתיבה. כן, בוודאי, חוץ מהכתיבה, הנחמה היחידה." (אורהאן פאמוק, 'הספר השחור')
  • אות מיס פיגי

  • הטוויטר שלי

    הציוצים שלי
  • מפתח

  • ארכיון

  • יש לי יום יום תג

    ICC אהוד אולמרט אהוד ברק או"ם אונס אזרחות אינטרנט אמנת הפליטים אקדמיה ארגוני זכויות אדם אתיקה עיתונאית אתיקה רפואית בג"צ בחירות ביה"מ העליון ביקורות ספרים ביקורת בית המשפט העליון בלוג בנימין נתניהו ג'נוסייד גדעון לוי גזענות דארפור דמוקרטיה דת הארץ הומוסקסואלים הטרדה מינית התנחלויות זכויות אדם זכויות ילדים זכויות נשים חולים חופש הביטוי חוק השבות חוק ומשפט חיים רמון חינוך חמלה חקירות טרור יועמ"ש ילדים יצחק לאור ישראל כיבוש כנס מבקשי מקלט מהגרי עבודה מוות מוסר מחאה חברתית מחלה משה קצב משפט בינלאומי משפטיזציה נשים נתניהו סרטן עבירות מין עינויים עמוס שוקן פוליטיקה פייסבוק פמיניזם פרטיות צה"ל רופאים רפואה שואה שוויון שטחים שמאל תקשורת
  • יזכור

    יעקב כרמי (אלסטר) ז"ל. אבא שלי
    ראובן אלסטר ז"ל. דוד שלי
    גלריית צילומים שצילם אבא שלי

  • הגברת המודעות סרטן השחלות | Promote Your Page Too

  • ©

    כל הזכויות שמורות לנעמה כרמי

יצירה של אתר חינמי או בלוג ב־WordPress.com.

WPThemes.


  • הרשמה רשום
    • קרוא וכתוב
    • הצטרפו אל 646 שכבר עוקבים אחריו
    • כבר יש לך חשבון ב-WordPress.com? זה הזמן להתחבר.
    • קרוא וכתוב
    • התאמה אישית
    • הרשמה רשום
    • הרשמה
    • להתחבר
    • העתקת קישור מקוצר
    • דווח על תוכן זה
    • View post in Reader
    • ניהול מינויים
    • צמצום סרגל זה
loading בטל
הרשומה לא נשלחה - בדוק את כתובות המייל בבקשה!
הפעולה נכשלה, בקשה נסה שוב
מצטערים, הבלוג שלך אינו יכול לשתף רשומות בדואר אלקטרוני.
%d בלוגרים אהבו את זה: