והרבה חלב זה בשביל נשים. משקה למחשבה.
בשנות נעורי הרחוקים רווחה אמרה סקסיסטית שגרסה שגבר טוב הוא (או צ”ל) כמו קפה: חזק, חם וחריף. או משהו דומה לזה.
נזכרתי בזה, ובמבחן הקפה שלי, כי יוסי גורביץ שלח לי לינק למסיבות קפה, בעקבות ציוץ שלי שתמיד העדפתי קפה. אפרופו מסיבת התה שעושה עלייה, כמובן. (ותומר רזניק השיב לי בשדרוג נאה: tea party? not my cup of coffee).
אבל כנראה שלא רק שגבר צריך להיות כמו קפה, ההנחה היא שהוא אוהב קפה ושותה אותו. ומה שיותר חזק ושחור – יותר טוב (ויותר “גברי”?). לפני שנים, ביקורת בתי-הקפה של עכבר העיר כללה באופן קבוע את מה שכונה “מבחן החשבון”: למי בשולחן מגישים את החשבון? לגבר? למי שמבקש? מניחים באמצע השולחן בדיפלומטיות? באופן דומה, סיגלתי לעצמי את מבחן הקפה. פשוט על סמך ניסיון. לפני שנים נסעתי הרבה במערב אירופה. מדינות נאורות, כידוע. אני שתיתי קפה ובן זוגי למסע – תה. כמעט תמיד כשהוגשו המשקאות שהוזמנו לשולחן הוא קיבל את הקפה ואני את התה. בלי לשאול מה למי. נשים הן חלשלושיות כאלה, מתאים להן התה. הגבר החסון יקבל את המשקה המתאים לו.
באירופה כבר די מזמן לא ביקרתי, אבל התוצאות שרירות וקיימות גם בישראל. אני שותה מקיאטו. כפול או ארוך, תלוי כמה כבר שתיתי באותו יום. י”קירי שותה הפוך קטן. הדירוג מתקיים גם בין משקאות הקפה. כשאנו יושבים יחד בבית קפה והקפה מוגש לשולחן, באופן כמעט קבוע מגישים לו אוטומטית את המקיאטו (המרוכז ולכן החזק יותר) ולי – את ההפוך. למרות שההזמנה היתה הפוכה. משקה למחשבה.
ואל תגזימו, אבל עד שלוש כוסות קפה ליום זה בהחלט בריא. כך אומרים המחקרים. אלה שאני אימצתי, לפחות.
קרוא וכתוב 
אצלי בבית הגבר בכלל לא שותה קפה. טוב, הוא עוד ילד. 🙂
לנשים יש פנטזיות סוערות על קפה שחור, אבל בלילה הן אוהבות להתרפק על הפוך עם הרבה קצף.
חוץ מזה שלקפה שחור אין חוש הומור. זה בדוק.
מכיוון שהמשפחה שלי משופעת גברים השותים תה אנגלי (+חלב), ההנחה התרבותית שלי היא שנשים חייבות קפה בבוקר בשביל להתעורר. ישנם הרבה דוגמאות לסטריאוטיפים הזויים בנושא נשים/גברים, אבל עדיין לא שמעתי על הקפה/תה.
אצלנו בדיוק אותו דבר. הוא שותה רק תה וכמעט תמיד מקבל את האמריקנו שלי.
שנינו שותים יחד קפה. השאלה היא מי מכין…. (:
גם אצלנו, הוא שותה קפה סופר חלש, על גבול החלב.
אבל לו תמיד מגישים את הקולה ולי את הדיאט קולה, לו את הבשר ולי את הסלט, את העוגה מצפים ממני לחלוק ואת החשבון להשאיר לו.
מלצריות שלא מכירות את האנשים שיושבים ואת העדפות שלהם יפנו תמיד לסטריוטיפ.
אני לא חשוב שבוצע מחקר מדעי מקיף על שתית קפה מול תה ביחס למינים. גם ההגיון שלי אומר שלגברים יש עמידות גבוהה יותר לדברים מרים/חזקים וזו היא עובדה שרוב הקוקטלים (להם יש מאפיינים פירותיים/ מתוקים) מופנים לקהל הנשי ולהם שמות בהתאם.
אנשים לרוב נוהגים בתלם ולא מחוץ לתלם לכן כל עוד לא ידוע מה האדם תמיד מהיר יותר (ולכן נוח) יותר להסיק כי הוא הולך בתלם.
אבל למה לא לשאול כשמגישים: לממי ההפוך/תה/מקיאטו?
אהבתי את הכינוי. כבר מזמן החלטתי שלחתול הבא שלי יקראו שרדינגר. (ואריכות ימים למשי, כמובן).
אני כבר הרבה שנים פעיל בפורום קפה ב"תפוז". היו לנו מספר מפגשים, ובכולם כל הנוכחים היו גברים. יש בפורום הרבה דיונים טכניים על איך "לרכך" מים, לנקות את צינורית הקיטור במכונת האספרסו, ולקלות קפה במכונת הפופ-קורן; ואין לדעת אם בגלל שרק גברים נכנסים- הדיונים הם טכניים, או בגלל שהדיון הוא טכני- רק גברים נכנסים; וכמובן- יש לתהות מדוע עניינים טכניים נתפשים כגבריים.
ממני לא תצמח תובנה פמיניסטית כנראה: אני שותה שחור או הפוך חזק, וזוגתי נס דליל שספק אם ראוי לתואר קפה.
דפוסי התנהגות כפי שתיארת לא גורמים לי לזנק כנשוך נחש למראה השובינסטים הרשעים שנתפסו בקלקלתם, אלא לחייך מתחת לשפמי ההיפוטתי מכיוון שתחת כל עץ רענן אנחנו מגלים את דפוסי ההתנהגות הסקסיסטיים שכל כך מוטמעים בנו עד שאיננו שמים לב אליהם, וגם כשכן- אנחנו אפילו לא מבינים מה לא בסדר כאן..
בענייני קפה אני מתאימה לכל הסטריאוטיפים של מלצרים שובניסטיים. כפיצוי אני מנסה לנהל את ענייני בעצמי, לגבש ולהביע דעות, לעמוד על שלי ולקוות שלמרות הקפה החלוש ואהבתי העמוקה לחלב יאמינו לי שרני פמיניסטית.
רק הערה היסטורית.
אני לוקח הסמסטר קורס על היסטוריה אמריקאית באניברסיטה אמריקאית.
המרצה העיר שהחברה של tea party שמנופפים שקיות תה כחלק מהקמפיין שלהם. טועים ומטעים. הרי במסיבת התה המקורית הם זרקו תה לים (או לקפץ על הקרח) ואנשים החרימו תה ושתו קפה!
כלומר מי שטוען להיות ממשיך אמיתי של אנשי התה מבוסטון צריך לשתות קפה.
קפה קפה קפה. פעם – 6-10 כוסות הפוך ביום. היום הרבה פחות. תה? רק חליטות, כשיש סיבה רפואית או סמי-רפואית. דווקא מהבית שגדלתי בו יצאו שותות קפה ושותי תה.
פעם הסתובבה תיאוריה שהגשת החשבון לגבר היא משהו רציונאלי, כי אם הגבר ישלם הוא יגיב על ההכרה בדומיננטיות שלו בטיפ גבוה יותר, ואם האישה משלמת היא תגיב על הפגיעה בטיפ גבוה, כדי להבהיר אצל מי הארנק. משהו כזה. יכול להיות שזה ישים גם להתנהלות כללית אל שותי הקפה.
לדעתי הסיבה בשני המקרים, הן בהגשת התה לאשה והן בהגשת החשבון לגבר אינן סטריאוטיפ. בזוטות כאלו אנו נעזרים בסטריאוטיפים במיוחד במצבים של מחסור בניסיון (יש גם עניינים בהם גם ניסיון אינו משנה, אך נראה לי שאין זה המקרה).
נדמה לי שמה שהמלצרים המנוסים עושים הוא שימוש פשוט ויעיל בסטטיסטיקה.
אגב, ייתכן שהיו מקרים שהחמצתי, אך מניסיוני הפרטי, בישראל המלצר בד"כ זוכר מה למי או שואל, ואת החשבון הוא שם באמצע.
בדרך כלל, בבית ובעבודה, תתפסו אותי עם כוס המקיאטו שלי בידי האחת וכוס תה פירותי של חצי ליטר בשניה. גם במסעדה, אם יש זמן, יהיה לי קנקן תה עם הארוחה ומקיאטו קטן לקינוח.
מה זה אומר עלי? אם בכלל.
את החשבון, אגב, תמיד שמים באמצע השולחן. אולי בגלל שזוגתי מקרינה דומיננטיות פיננסית.
אפרופו מסיבת הקפה (הסרטון) – נראה קמפיין בהחלט מתוחכם, ככל שהצלחתי לזהות:
1. מעורבים בו בעיקר מיעוטים אמריקאים בנסיון להקטין את ה"פחד" מהם ולהראות שהם, בעצם, חלק מהחברה האמריקאית והם העתיד שלה.
הקפה, בהקשר הזה, מרמז גם על צבע עור.
2. לפי החצי השני, המודגש, של הסרטון – בא, בעיקר, להתמודד עם החשש שהצעירים, שהיו מעורבים בבחירות לנשיאות וסייעו לבחירה של אובמה, יחזרו לאדישות וחוסר האיכפתיות שנוטים לייחס להם ולא יבואו להצביע בבחירות לקונגרס.
3. הבולטות של שני ה"לוגו" המסחריים שמופיעים בסרטון והמיקום שלהם בפריים, מצביעים על איזשהו קידום מסחרי, אולי תמורת מימון ההפקה ו/או תרומה לתנועה.
תיארת את מה שקורה לזהר ולי בכל בית קפה. גם אני שותה מקיאטו (למרות שבזמן האחרון עברתי להפוך על מים), והוא הפוך, והמלצרים מביאים את זה בהצלבה. כל כך נכון!