• ראשי
  • אות מיס פיגי
  • לרשותכם
  • על הבלוג
  • קצת עלי
  • דברו אלי

קרוא וכתוב

הבלוג של נעמה כרמי

Feeds:
פוסטים
תגובות
« למה הם משקרים
המתלבטים לטיס. ומי לאקדמיה »

חידה ללא פתרון

11 באוגוסט 2012 על-ידי נעמה

מפתח לאבא מי הוא היה ולמה הוא התאבד, מאת ג’ואן ויקרשם. מאנגלית: דנה אלעזר-הלוי. אחוזת בית, 2011, 319 עמ’

ב’מפתח לאבא’ מנסה ג’ואן ויקרשם לפענח חידה. חידת מותו של אביה. לא פחות מכך, חידת חייו. זה האב שבוקר אחד, לאחר שהניח כהרגלו את קנקן הקפה ליד מיטת אשתו הישנה עדיין, נכנס לחדר הסמוך, חדר העבודה שלו, וירה בעצמו. התאבדות שהגיעה ללא התרעה, ללא סימן מקדים, ללא הסבר בדמות מכתב. מעשה שנראה תלוש, לא מובן, חסר פשר.

באנגלית נקרא הספר The Sucide Index: Putting my father’s death in order. אינדקס ההתאבדות. אבל המפתח (אינדקס) הוא כמובן מפתח כפול: אינדקס המהווה את מבנה הספר; שבעזרתו היא מנסה, כדבר כותרת המשנה, להכניס סדר. אולי הסדר יתן פשר ויאפשר הבנה. אבל זהו גם מפתח שבעזרתו מנסים לפתוח דלת נעולה: לפצח את חידת מותו וחייו.

כשאדם אהוב, שאנו חושבים שהוא גם מוכר, עושה מעשה כה אלים בפתאומיות כה רבה, הרי מעבר לאובדן נעות אמות הסיפים של הנפש. האם הכירה בכלל את אביה? מה בחייו הביא אותו למעשה הזה? עד כמה בכלל אנחנו יכולים להתיימר להכיר את האנשים הקרובים לנו, באמת?
ויקרשם כותבת על אביה וכותבת על התאבדות. כשהיא מסתכלת על ההגדרה המילונית של המונח הזה, פוקחת ההגדרה השלישית את עיניה: “המעשה שעושה המתאבד”.

אני שמה לב לפתע לצורה הדקדוקית. זאת סיבת המוות היחידה שבה שם העצם הוא גם שם הפעולה. כשמישהו מת מסרטן, הפעולה היא מיתה ושם העצם הוא ‘מוות’. כשמישהו נרצח, הפעולה היא ‘הירצחות’ ושם העצם הוא ‘רצח’. רק בהתאבדות, שם העצם הוא גם שם הפעולה. הפעולה שלך היא שמגדירה את המוות שלך.

ויקרשם מנסה לפצח לא רק את התאבדותו המסוימת של אביה. זהו אמנם ספר אישי מאוד, אך היא נוגעת, כפי שמצביע שמו, גם בשאלות שמעלה התאבדות בכלל. התאבדות היא תמיד מזוויעה לנשארים מאחור. עירוב בלתי נסבל של כאב, הלם, אי-הבנה ותחושת אשמה עמוקה. היא משאיר אחריה נשורת. כשאב או אם מתאבדים, נוסף לכך המסר הקשה מנשוא, שהחיים שהם עצמם נתנו לנו – אינם שווים. אינם ראויים לחיותם. משתווה לכך רק אותו המסר כשהוא נשלח בידי מי שאנו עצמנו הענקנו להם חיים.

ויקרשם היא כותבת מחוננת, הכותבת בין השאר בקביעות על ארכיטקטורה. מה שמשתקף גם במבנה הספר שבחרה לעצמה, מבנה ארכיטקטוני של שחזור. ספרה זה היה מועמד לפרס האמריקני היוקרתי National Book Award.

ויקרשם לא תמצא את התשובה שהיא מחפשת. במובן-על, זוהי כמובן התשובה. שאין תשובה. שיש חידות הנשארות ללא פתרון. שהחיים בכללם הם סוג כזה של חידה, ולכן גם ההחלטה לסיימם. ויקרשם מבינה את זה כשהיא כותבת בסוף: “יכולתי לסיים את הספר הזה בכל מיני מקומות, בדיוק כפי שהתחלתי”. הבחירה היא שרירותית. אולי גם הבחירה ההיא, שניסתה כל-כך להבין.

Joan Wickersham, The Suicide Index: Putting my father’s death in order

כל ביקורות הספרים

  • לחיצה לשיתוף בפייסבוק (נפתח בחלון חדש)
  • לחצו כדי לשתף בטוויטר (נפתח בחלון חדש)
  • לחצו כדי לשתף ב LinkedIn (נפתח בחלון חדש)
  • לחץ כדי לשתף ב-Tumblr (נפתח בחלון חדש)
  • לחיצה לשיתוף ב-Flattr (נפתח בחלון חדש)
  • לחצו כדי לשלוח את זה לחבר בדואר אלקטרוני (נפתח בחלון חדש)
  • לחצו כדי להדפיס (נפתח בחלון חדש)

פורסם בספרים | מתויג ביקורות ספרים, ג'ואן ויקרשם, התאבדות, מפתח לאבא | 2 תגובות

2 תגובות

  1. ב- 11 באוגוסט 2012 בשעה 15:40 ido2267

    אף פעם לא הבנתי את ההגיון הזה. בשביל למות לא צריך סיבה, בשביל לחיות צריך סיבה. אחרת לא היו הדתות.


  2. ב- 9 בספטמבר 2012 בשעה 12:49 silver price

    הקוהרנטיות של העולם והקיום, שנוצרת על ידי הסיבתיות, מתנפצת כשהיא נתקלת בהתאבדות. החיפוש מתחיל בין כותלי הבית או בכיסיו או בארנקו של המתאבד; מכתב, פתק, שיבהיר את הסיבות. במקרה של אבי המספרת לא נמצא פתק או מכתב שיסייע בהחזרת הקוהרנטיות. ואז המספרת פונה אל חיפוש עמוק יותר, אל נסיבות החיים, אל ההיסטוריה של האישיות ואל המבנה שלה. אין זה מקרה שבאוסף הציטטות הקטן שמביאה ג'ואן ויקרשם יש שלוש מתוך ספרו, שכבר היה לקלאסיקה, של המשורר הבריטי א' אלוורז, "האל הפראי", העתיד לראות אור בקרוב בתרגום עברי בהוצאת "כרמל".



התגובות סגורות.

  • ד"ר נעמה כרמי

  • הצטרפות ל-644 עוקבים

  • וְזֹאת הַתְּרוּמָה

    לתרומה לאחזקת הבלוג בפייפאל.
  • רשימות אחרונות

    • השראה בגבעת הקפיטול
    • רפואה הפוגעת בכבוד האדם איננה "חווית טיפול"
    • שנהיה תמיד בצד הנותן?
    • חיים ששווים פחות: הסולידריות מתה מקורונה
    • פסיכולוגית הולכת לטיפול
  • סימניה

    20 עצות להגנה על הדמוקרטיה
    סיפור של פירוק והרכבה
    בצד הבטוח של הדברים
    ואף מילה על ביבי
    הן לא היסטריות
    מדינה תחת מעקב
    סופה של הבדידות
    כרב ראשי, איני יכול יותר לשתוק
    כן, נשים עם דוקטורט נקראות ד"ר
    איסור נגיעה

  • קרוא

    כל ביקורות הספרים

  • וכתוב

    ספרי "זכויות אדם: מבוא תאורטי", הוצאת רסלינג 2018.

    לחצו על התמונה לפרטים ורכישה.

  • וכתוב

    ספרי "חוק השבות: זכויות הגירה וגבולותיהן", הוצאת אוניברסיטת תל אביב, 2003..

    לחצו על התמונה לפרטים ורכישה

  • "שום דבר אינו מדהים כמו החיים. חוץ מהכתיבה. חוץ מהכתיבה. כן, בוודאי, חוץ מהכתיבה, הנחמה היחידה." (אורהאן פאמוק, 'הספר השחור')
  • אות מיס פיגי

  • הטוויטר שלי

    הציוצים שלי
  • מפתח

  • ארכיון

  • יש לי יום יום תג

    ICC אהוד אולמרט אהוד ברק או"ם אונס אזרחות אינטרנט אמנת הפליטים אקדמיה ארגוני זכויות אדם אתיקה מקצועית אתיקה עיתונאית אתיקה רפואית בג"צ בחירות ביה"מ העליון ביקורות ספרים ביקורת בית המשפט העליון בלוג בנימין נתניהו ג'נוסייד גדעון לוי גזענות דארפור דמוקרטיה דת הארץ הומוסקסואלים הטרדה מינית התנחלויות זכויות אדם זכויות ילדים זכויות נשים חולים חופש הביטוי חוק השבות חוק ומשפט חיים רמון חינוך חקירות טרור יועמ"ש ילדים יצחק לאור ישראל כיבוש כנס מבקשי מקלט מהגרי עבודה מוות מוסר מחאה חברתית מחלה משה קצב משפט בינלאומי משפטיזציה נשים נתניהו סרטן עבירות מין עינויים עמוס שוקן פוליטיקה פייסבוק פמיניזם פרטיות צה"ל רופאים רפואה שואה שוויון שטחים שמאל תקשורת
  • יזכור

    יעקב כרמי (אלסטר) ז"ל. אבא שלי
    ראובן אלסטר ז"ל. דוד שלי
    גלריית צילומים שצילם אבא שלי

  • הגברת המודעות סרטן השחלות | Promote Your Page Too

  • ©

    כל הזכויות שמורות לנעמה כרמי

בלוג בוורדפרס.קום.

WPThemes.


loading בטל
הרשומה לא נשלחה - בדוק את כתובות המייל בבקשה!
הפעולה נכשלה, בקשה נסה שוב
מצטערים, הבלוג שלך אינו יכול לשתף רשומות בדואר אלקטרוני.
פרטיות וקובצי Cookie: אתר זה משתמשי בקובצי Cookie. המשך השימוש באתר מהווה את ההסכמה שלך לשימוש באלו.
לקבלת מידע נוסף, כולל מידע על השליטה בקובצי Cookies, ניתן לעיין בעמוד: מדיניות קובצי ה-Cookie