• ראשי
  • אות מיס פיגי
  • לרשותכם
  • על הבלוג
  • קצת עלי
  • דברו אלי

קרוא וכתוב

הבלוג של נעמה כרמי

Feeds:
פוסטים
תגובות
« כוחה המרפא של הספרות
החצי הריק של המבחנה »

שאלת האשמה

27 באוגוסט 2017 על-ידי נעמה

רשימת האימהות מאת גלי מיר-תיבון. עם עובד 2017, 263 עמ'

פשע נורא עומד במרכז הספר הזה. פשע שאודותיו נחקרים בבוקרשט באפריל 1945 שניים ממנהיגי היהודים ברומניה בתקופת השואה, זיגפריד שמעון יגנדורף ומיכאיל דנילוב, ניצולים בעצמם. הראשון מהנדס, השני עורך-דין. הפרוטוקולים של החקירות, מטעם "בית המשפט של העם" במסגרת "חקירת פשעים נגד האנושות במלחמת העולם השנייה" – מרכיבים חלק ניכר מספרה של מיר-תיבון.
את הפרוטוקולים שוזרים קולותיהן וסיפוריהן של נשים ושל ילדה, שעבורן לא היה זה נראטיב היסטורי-משפטי, אלא החיים עצמם. והיכחדותם של החיים.

יגנדורף עמד בראש הוועד היהודי, ודנילוב בראש המשמר היהודי, ובמשך תקופה קצרה החליף את יגנדורף בתפקידו כראש הוועד. מי אחראי לטרנספורטים של היהודים, אחרי שכבר הוגלו לחבל טרנסניסטריה, לשילוחם לעבודות כפייה איומות שמעטים חזרו מהן, או למה שהכול ידעו שהוא מוות ברעב? מי הכין את רשימות השמות ופיקח על האקציות (שנוהלו יחד בידי הז'נדרמים הרומנים והשוטרים היהודים), שנועדו למלא את המשלוחים כדי "לדלל" את אוכלוסיית הגטו? ובאופן מיוחד, מי נושא באחריות לרשימה המסוימת הנותנת לספר את שמו: לשילוחן לפצ'ורה של אימהות יחידות וילדיהן הקטנים, מי שלא נמנו עם הכוח העובד בגטו ולכן רק היו לטורח – אל מוות נורא בהרעבה?

השניים, יריבים מרים, מספרים גרסאות שונות, מנסים למלט את נפשם, מטיחים זה בזה את האשמה, ומודים בה חלקית מתוך מצפון דווי, בנפתולי סיפורם. שואלים: מי אתה, השופט החוקר, שתוכל להבין מה היה שם, וכיצד נאלצנו לנהוג כפי שנהגנו? וכיצד תוכל אתה – ובמובלע תוכלו אתם, הקוראים – לשפוט אותנו?

'רשימת האימהות' מפרק את הדיכוטומיה בין פושעים גמורים לקרבנות. כל העדים, כפי שכותב הסנגור בערעורו, "הם בו בזמן עדים וקרבנות, בסתר לבם הם גם נאשמים השואלים את עצמם יום-יום ושעה-שעה, הכיצד זה ניצלתי דווקא אני?".

גם יגנדורף וגם דנילוב הצילו אלפי יהודים. ובה בעת סייעו לשלוח אלפים אחרים אל מותם. כיצד בחרו? המפתח התבסס ברובו על השתייכות קהילתית גיאו-פוליטית ועל מעמד כלכלי שהיה להישרדותי. אפילו סופו של הספר איננו "סופי" או מוכרע. זהו ספר בעל שני סופים, המשקפים את גרסאות שתי הקהילות ששני המנהיגים מייצגים. הזווית שבה אנו מביטים על העובדות איננה קובעת רק על מה נתוודה בחקירה ומה נסתיר, אלא איך נתבונן באדם, ובעולם.

ב'רשימת האימהות' בוחרת מיר-תיבון להאיר את הזווית האפלה של השטחים ה"אפורים", שבנסיבות של אותם זמנים היו אף הם שחורים משחור. זוהי חשיפה צורבת של דילמות טרגיות, דילמות של רוע מוחלט והכרח לבחור, שמולן ניצבה ההנהגה היהודית. (מיר-תיבון כתבה את הדוקטורט שלה על ההנהגה היהודית ברומניה בתקופת השואה). והיא פותחת צוהר לשואת יהודי רומניה, שלא דובר בה רבות אצלנו, דומני. זוהי שואה יחודית, "תוצרת בית". הנאצים כמעט ואינם נוכחים בה. כמחצית מיהודי רומניה נספו בשואה, שהיתה "עבודה עצמית" של השלטון הרומני.

באורח מקרה יצא לי לקרוא בהפרש קצר שני ספרים של מחברים ישראלים על השואה, שמבחינה סוגתית יש בהם מן המשותף. 'רשימת האימהות' הוא ספר שונה מאוד מ'השתיקות' של יובל ירח, שכתבתי עליו לאחרונה. שני המחברים, עם זאת, מוּנעים מרצון לחקור את הסיפור המשפחתי העומד בבסיס ספרם, ולשניהם משותפת החירות הבדיונית שהם נוטלים לעצמם בכותבם ספרות, תוך התבססות על עובדות ותחקיר מדוקדק. המוטו שבחרה מיר-תיבון לספרה הוא משל קוצ'ינסקי: "כל המסופר בספר זה בדוי, אך כמעט כולו קרה".

על אף שאינו נעדר חולשות, זהו ספר מטלטל, המציג בפנינו באופן נוקב את השאלה שלא ניתן להימלט ממנה: האם אנחנו, במקומם, היינו יכולים לנהוג אחרת?

כל ביקורות הספרים

  • לחיצה לשיתוף בפייסבוק (נפתח בחלון חדש)
  • לחצו כדי לשתף בטוויטר (נפתח בחלון חדש)
  • לחצו כדי לשתף ב LinkedIn (נפתח בחלון חדש)
  • לחץ כדי לשתף ב-Tumblr (נפתח בחלון חדש)
  • לחיצה לשיתוף ב-Flattr (נפתח בחלון חדש)
  • לחצו כדי לשלוח את זה לחבר בדואר אלקטרוני (נפתח בחלון חדש)
  • לחצו כדי להדפיס (נפתח בחלון חדש)

פורסם בספרים | מתויג ביקורות ספרים, גלי מיר-תיבון, רשימת האימהות, שואה, שואת יהודי רומניה |

  • ד"ר נעמה כרמי

  • הצטרפות ל-645 עוקבים

  • וְזֹאת הַתְּרוּמָה

    לתרומה לאחזקת הבלוג בפייפאל.
  • רשימות אחרונות

    • רפואה הפוגעת בכבוד האדם איננה "חווית טיפול"
    • שנהיה תמיד בצד הנותן?
    • חיים ששווים פחות: הסולידריות מתה מקורונה
    • פסיכולוגית הולכת לטיפול
    • מי יגן על החולים?
  • סימניה

    20 עצות להגנה על הדמוקרטיה
    סיפור של פירוק והרכבה
    בצד הבטוח של הדברים
    ואף מילה על ביבי
    הן לא היסטריות
    מדינה תחת מעקב
    סופה של הבדידות
    כרב ראשי, איני יכול יותר לשתוק
    כן, נשים עם דוקטורט נקראות ד"ר
    איסור נגיעה

  • קרוא

    כל ביקורות הספרים

  • וכתוב

    ספרי "זכויות אדם: מבוא תאורטי", הוצאת רסלינג 2018.

    לחצו על התמונה לפרטים ורכישה.

  • וכתוב

    ספרי "חוק השבות: זכויות הגירה וגבולותיהן", הוצאת אוניברסיטת תל אביב, 2003..

    לחצו על התמונה לפרטים ורכישה

  • "שום דבר אינו מדהים כמו החיים. חוץ מהכתיבה. חוץ מהכתיבה. כן, בוודאי, חוץ מהכתיבה, הנחמה היחידה." (אורהאן פאמוק, 'הספר השחור')
  • אות מיס פיגי

  • הטוויטר שלי

    הציוצים שלי
  • מפתח

  • ארכיון

  • יש לי יום יום תג

    ICC אהוד אולמרט אהוד ברק או"ם אונס אורי בלאו אזרחות אינטרנט אמנת הפליטים אקדמיה ארגוני זכויות אדם אתיקה עיתונאית אתיקה רפואית בג"צ בחירות ביה"מ העליון ביקורות ספרים ביקורת בית המשפט העליון בלוג בנימין נתניהו ג'נוסייד גדעון לוי גזענות דארפור דמוקרטיה דת הארץ הומוסקסואלים הטרדה מינית התנחלויות זכויות אדם זכויות ילדים זכויות נשים חולים חופש הביטוי חוק השבות חוק ומשפט חיים רמון חינוך חקירות טרור יועמ"ש ילדים יצחק לאור ישראל כיבוש כנס מבקשי מקלט מהגרי עבודה מוות מוסר מחאה חברתית מחלה משה קצב משפט בינלאומי משפטיזציה נשים נתניהו סרטן עבירות מין עינויים עמוס שוקן פוליטיקה פייסבוק פמיניזם פרטיות צה"ל רופאים רפואה שואה שוויון שטחים שמאל תקשורת
  • יזכור

    יעקב כרמי (אלסטר) ז"ל. אבא שלי
    ראובן אלסטר ז"ל. דוד שלי
    גלריית צילומים שצילם אבא שלי

  • הגברת המודעות סרטן השחלות | Promote Your Page Too

  • ©

    כל הזכויות שמורות לנעמה כרמי

בלוג בוורדפרס.קום.

WPThemes.


loading בטל
הרשומה לא נשלחה - בדוק את כתובות המייל בבקשה!
הפעולה נכשלה, בקשה נסה שוב
מצטערים, הבלוג שלך אינו יכול לשתף רשומות בדואר אלקטרוני.
פרטיות וקובצי Cookie: אתר זה משתמשי בקובצי Cookie. המשך השימוש באתר מהווה את ההסכמה שלך לשימוש באלו.
לקבלת מידע נוסף, כולל מידע על השליטה בקובצי Cookies, ניתן לעיין בעמוד: מדיניות קובצי ה-Cookie