Feeds:
פוסטים
תגובות

Archive for the ‘שונות’ Category

הפורשים

עוד אחד פרש מהמירוץ למשרת היועץ המשפטי. מה הפלא. יש מי שבשבילו עצם ההופעה המחמיאה ברשימת המועמדים* משפרת את הרזומה, ויש מי שלא רוצה להשתתף במה שנראה לו משחק מכור. ועדת בך אמורה לסנן מועמדים לא-מתאימים, אך את הבחירה תעשה הממשלה. אם ידוע מראש מיהו המועמד המקובל על ראש הממשלה, הוועדה תוכל לפסול אותו רק במקרה שהוא איננו עומד בקריטריונים למשרה אבל אם הוא עומד בהם הרי בחירתו מובטחת מראש.

"הייתי מועמד". זה טוב לרזומה?

מצד שני, יתכן שכל הספקולציות יתבררו כשגויות. תפקיד יוקרתי שמתפנה תמיד מביא אתו תקופה של אי-ודאות והרצת מועמדים, הרבה מהם מטעם עצמם. לפעמים כלי-תקשורת אחד מריץ מועמד מסוים או נופל בפח של המקורבים לו, ולפעמים התקשורת מוזנת בדיסאינפורמציה מכיוונים שונים.

הוועדה,לפחות, מחויבת לפרסם את המלצותיה ברבים זמן קצוב לפני המועד שבו יובא המינוי לישיבת הממשלה, ולשמוע את השגות הציבור.

כל זה כתוב בלשון זכר בלבד, ולא במקרה. מעניין, למרות שהפרקליטוֹת השתלטו על המקצוע לא נמצאה אפילו אחת לתפקיד?

* למעשה לא מדובר אפילו במועמדים עדיין, אלא במי שהוועדה פנתה אליו והוא נתן את הסכמתו שהיא תבחן את מועמדותו…

Read Full Post »

קטנות

עם כיסוי

למה אנחנו צריכים לממן לראש-הממשלה לשעבר אהוד ברק את מסעותיו בחו"ל? ועדת הכספים אישרה השבוע לצורך כך תקציב של 1.5 מיליון ש"ח. ברק הוא איש פרטי כיום. אם הוא סובל מחסרון כיס, מסכן, שימכור את הבית בכפר-שמריהו.

עוד מסכן. 5,361 ש"ח נטו

בלי כיסוי

צ'ק של משרד הביטחון שהועבר למשפחתו של טום הורנדאל מבריטינה, שנורה ע"י צה"ל ונהפך לצמח, הוחזר ללא כיסוי. משום מה יש לי הרגשה שהצ'ק לאהוד ברק לא יחזור.

ומשרד החוץ ממליץ

לישראלים לא לנסוע לאיסטנבול.
הישארו בארץ. כאן הרבה יותר בטוח.

Read Full Post »

כולנו בני ערובה

יש הבדלים בין משא-ומתן על שחרור שבויים לבין משא-ומתן מדיני.
ובכל-זאת, למקרא הדיווחים על ההסכם עם חיזבאללה שיובא ביום א' לישיבת הממשלה במקביל לידיעות על סיכול פיגוע של אותו ארגון ואיומיו לבצע חטיפות מיקוח נוספות במקרה שההסכם לא ייצא לפועל, לא יכולתי שלא לחשוב על שרון שעומד על סיום המו"מ עם חיזבאללה וביצוע החילופין, בעודו מתעקש לעולם לא לנהל מו"מ "תחת אש" עם הפלסטינים.

התוצאה: כולנו מוחזקים כבני-ערובה לשגיונותיהם של שרון ומופז. וזה לא יסתיים ב-800 הרוגים ישראלים ו-2,200 הרוגים פלסטינים, כולל חמש-מאות ילדים משני הצדדים.

אין בכך שום הבנה ל"תרומתם" של הפלסטינים לסחרור בדמות פיגועי טרור רצחניים. אלא שעל הממשלה שלי יש לי חובה לנסות להשפיע. אז תקשיבו רגע: עם אויב מדברים. כי זאת הדרך היחידה לנסות למנוע את המשך הירי, ההרג והדם.

Read Full Post »

השב"כ ימליץ ויאשר

על-פי הכללים החדשים של לשכת העיתונות הממשלתית, כל בקשה לתעודת עיתונאי תועבר מעתה לבדיקה ביטחונית של השב"כ.

עד היום נדרשו כתבים צבאיים לקבל אישור ביטחוני. מהיום – גם כתבים לענייני בריאות, רווחה ואופנה. אח, איזו עיתונות חופשית.

Read Full Post »

בוני הגולאגים

בעיצומה של מסיבה משפחתית, נכנסתי לרגע לחדר-השינה כדי לקחת את המתנה שהנחתי שם. עיני צדה הודעה חדשה בטלפון הנייד שנשכח פתוח. זאת היתה הודעת טקסט מכוערת (בעילום שם ומספר, אלא מה) שעסקה בספרי החדש.

אני תוהה איזה מוח חולני ומעוות טורח לשלוח הודעה כזאת לטלפון האישי שלי (בעצם אני לא תוהה. לך לטיפול, י'). הייתי מצטטת משירה של שימבורסקה על הרשע, אבל שכחתי את הספר בביתו של חתן השמחה, שם קראתי ממנו שיר נפלא אחר. אז אולי רק זה:

מה עושים אנשים בימים?
הם שונאים זה את זה, יקירי.
מה חושבים אנשים בלילות?
לְהָרַע, לְהָרַע, יקירי.

(א. ליילס. מיידיש: ב. הרשב)

אלימות פוליטית אכן תמיד היתה בארץ מימין לשמאל ולא להיפך. מכיוון שאין לי ציפיות מהימין, אני גם לא מתרגשת מתגובותיו. אבל שוב ושוב אני פוגשת את תגובותיהם של אותם אנשי שמאל, "הומניסטים" דגולים (אוהבי אנושות ושונאי אדם), אם אינך קולעת בדיוק, אבל בדיוק, לדעתם. הם אלו שבנו את הגולאגים.

אבל הערב היינו פורום קטן ואינטימי שאוהב את בעל השמחה ושמח להיות ביחד. והאהבה תנצח.

Read Full Post »

שיטות חיזבאללה

"]הערה (22.10): היום מדוּוח בעיתון על צילומים שהציג צה"ל שעל-פיהם לא היו אזרחים באזור התקיפה בעזה. נראה כי העניין כולו דורש בדיקה חסרת-פניות שתסביר, בין היתר, את הפגיעה באותם אזרחים שאין מחלוקת כי נפגעו (המחלוקת היא על מספרם). למרבה הצער, לא רק את דיווחי הפלסטינים צריך לקחת בזהירות המתבקשת אלא כפי שהוכיח הניסיון, גם תגובות דובר צה"ל אינן תמיד אמינות. תיאורו של צה"ל עצמו את ההתרחשות מעלה סימני שאלה לגבי צדקת הפעולה, החל מנקודת זמן מסוימת בה.

התגובה הראשונית למראה הכותרת הראשית היום בעיתון היא: מה, הם השתגעו לגמרי? והתשובה היא ככל הנראה כן.

Read Full Post »

בטלוויזיה דוּוח כי שר האוצר בנימין נתניהו, שחזר היום מחו"ל, לא נאלץ לחכות בתורי הענק במכס.

הרי לכם בקליפת אגוז הסיבה לאי-הצלחתם של השובתים לגייס תמיכה ציבורית במאבקם. המנטרה השחוקה שלהם היא כי רק על-ידי פגיעה בציבור (שעליה הם מצרים מאד, כמובן), יצליחו להשיג הישגים סוציאליים ולשפר את תנאי עבודתם. אבל המנטרה הזאת מוצגת במערומיה כאשר שעה שיש להם אפשרות לפגוע במי שבאמת קובע את התנאים האלו – הם מעניקים לו יחס של אח"מ.

אדרבה, ישכיבו חברי-כנסת שמגיעים לבית-חולים (חלילה) במסדרונות כאחד האדם (ההיא מהתשדיר של ברק עוד לא הועברה לחדר), יועמדו השרים בתור במכס וינותק החשמל לכנסת.

אולי אז נראה שביתות מצליחות, וגם נתמכות. אבל אם פרץ ושות' ימשיכו להתיר לסְלֶבּס (ולנבחרות כדורגל) לחזור ארצה כששדה התעופה מושבת ואיש מלבדם לא יוצא ולא בא – שלא יבקשו את תמיכתי.

Read Full Post »

מיהו פליט?

היוזמה מבורכת. הפרטים – קצת פחות. והמפתח נשאר אצל הפליטים

התחושה הראשונה עם הפרסומים על הבנות ז'נווה היא קורת-רוח על עצם היוזמה ופירותיה, עניין וסקרנות לבחון אותם לעומקם. התעמקות כזאת (בינתיים רק דרך העיתון ושיחה עם ד') קצת פחות מרנינה את הלב.

יוסי ביילין. עשה חשבון נפש על שגיאות אוסלו? (תמונה: Ynet)

לכאורה מתווה דומה ליוזמת איילון-נוסייבה, שיתרונו בפירוט הרב שאליו הוא יורד בניסיון לפתור את הבעיות. בפועל, נראה כי יש כאן חזרה על כמה משגיאות אוסלו, שעיקרן היה אי-התמודדות עם בעיות האמת המונחות ביסוד הסכסוך במנטרה של "צריך זמן" ו"בניית אמון". כאן אמנם אין הסכמי ביניים ופתרון בשלבים אלא יומרה לשים קץ לסכסוך ולהציע לו פתרון קבע (שלא לומר סופי, צירוף מצמרר). אבל גם כאן מטאטאים מתחת לשטיח כמה בעיות אקוטיות שמטרידות, ובצדק, ישראלים שוחרי שלום, לאו דווקא אנשי ימין סהרורי. לראשונים תשוקה (מובנת) לעלוץ על כל פלסטיני שמוכן לקבל כי ישראל היא מדינתו של העם היהודי. אלא שלא כדאי שהיא תעוור את עינינו מלקרוא היטב את השורות וביניהן, או שהשמחה תאפיל על ההכרח (הקיומי במקרה הזה) לרדת לפרטים. המשך…

Read Full Post »

"לא יהיה כל רווח"

"מתקפת שלום"

בשולי דיווחו של אמיר אורן בהארץ על מסמכי קיסינג'ר מימי מלחמת יום-כיפור, שנחשפו השבוע בארה"ב, מובאים מפי קיסינג'ר דבריו של שר החוץ הישראלי דאז, אבא אבן, שאותו פגש יממה וחצי לפני פרוץ המלחמה:

"הוא הסביר לי באריכות רבה שאין כל צורך אמיתי ביוזמת שלום, כפי שהפצרתי בו, כי המצב הצבאי יציב לחלוטין ואינו ניתן לשינוי ופוליטית לא יהיה כל רווח ממתקפת שלום".

במשך שלושת השבועות שלאחר-מכן נהרגו קרוב ל-2,800 ישראלים.

Read Full Post »

למי אני לא סולחת

וַיְהִי, אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, כֶּרֶם הָיָה לְנָבוֹת הַיִּזְרְעֵאלִי…

אף פעם לא האמנתי בלסלוח לכולם על הכול. אפילו שזה עושה אנרגיות שליליות. נראה לי שיש מעשים שאין להם כפרה.

למי אני לא סולחת באופן אישי זה באמת לא מעניין. למי שאני לא סולחת באופן לאומי, זה למתנחלים. ולממשלות שבהתחלה השאירו אותם ואחר-כך שלחו אותם, הקימו להם ישובים תוך שהם עושקים את אדמות הפלסטינים, סללו להם כבישים עוקפים, נקיי-פלסטינים, החילו חוק אחד עליהם וחוק אחר על הפלסטינים (וגם את החוק הזה לא אכפו עליהם), ודרדרו את כולנו לתהום שמי יודע אם אי פעם נוכל לעלות ממנה חזרה.

אני לא סולחת להם על שהם מחזיקים את המדינה בגרון, ומנתבים אותה על-פי סדר העדיפויות שלהם. על זה שהגדר נבנית עכשיו בתוואי שכולו עבורם, במקום בתוואי גבולות 67, והכיבוש אין רואים את סופו. על סכומי העתק שנשפכו על בניית ההתנחלויות ופיתוחן במקום להשקיע בחינוך, בריאות ורווחה. על המשיחיות, הסהרוריות, האלימות והרצחנות של "אתה בחרתנו". על מדינת האדונים והעבדים.

אני לא סולחת להם על שבגללם ד' החליף את הכיפה לכיפה שחורה (ומישהו אחר הוריד אותה לגמרי), כדי לא להיות מזוהה ברחוב עם גזלנים. שבגללם אנשים מתביישים לפעמים שהם יהודים.

אני לא סולחת להם על שהם מורידים לטמיון את החזון הציוני של מדינה ליהודים, שגם שומרת על שוויון אזרחי ומכבדת את זכויות האדם של כל אזרחיה. אני לא סולחת להם על שהם מביאים אותנו לחורבן הבית השלישי, למדינת אפרטהייד, לפתחו של אסון לאומי, לסופה של הריבונות היהודית.

ואני לא סולחת לעצמי, ולכולנו, על שהנחנו לזה לקרות. ועדיין מניחים.

עוד בנושא: לצדק אין אחים

Read Full Post »

« Newer Posts - Older Posts »