מאמרו של גדעון לוי מהיום הזכיר לי את התמיהה שאחזה בי כשהתפרסם הסיפור האחרון (עוד נראה מה יֵצֵא ממנו), לפיו מואשם תושב טירה שמסר מידע לחיזבאללה על תנועות הרמטכ"ל.
מתברר שגם הרמטכ"ל מאובטח, כאחרון השרים. (אמנם ע"י יחידה צבאית ולא השב"כ, כפי שתיקנו אותי). מילא שר, שהוא אזרח. אבל הרמטכ"ל? רגע, הוא לא חייל? הוא לא אמור להיות מאומן להגן על עצמו? ולהיות חמוש במידת הצורך? ממתי מאבטחים חיילים? עוד מעט כל סמל בגולני ילוּוה בבחור מצוין עם אזניות.
ואני חשבתי שחיילים אמורים להגן עלינו, לא אנחנו עליהם.
ואין כאן יותר מדי סימני שאלה, לפוסט כל-כך קצר? (ודמגוגי קצת, אני יודעת).
קרוא וכתוב 