"מישהו מדבר עליכם מאחורי הגב? כעת תוכלו לשמוע זאת בקלות", מתלהב דואר-הזבל של הבוקר, הממליץ על מכשיר אלקטרוני מתקדם שמאפשר לשמוע שיחה ממרחק של עד 100 מטר.
לא תודה, לא מעוניינת לשמוע מה שאומרים עלי מאחורי הגב. מנסיוני זה רק עשה לי רע. אבל מה שיותר חשוב, יש אנשים שחושבים שזוהי מעלה מוסרית לבוא לספר למישהו מה אמרו עליו מאחורי הגב, או לפחות שזה מעיד על איזה יושר מובהק, נאמנות לאמת ומחויבות לבת-שיחם, שהרי זה רק לטובתה שתדע שמי שהיא חושבת שמיודד אתה בעצם מלכלך עליה.
זהו שלא. כבר מזמן אני סבורה שהשליח, או המבשר, לא רק גורם רעה אלא בעיקר חורש רעה.
נכון שזה תלוי בנסיבות וביחסים בין השליח למקבל הבשורה, אבל פעמים רבות מדי ראיתי שהמוטיבציה האמיתית היא להאדיר את כוחו של המבשר, ללא שום מחשבה האם בכך הוא משרת את האינטרסים של המתבשרת, ולעתים קרובות פשוט כדי לספק איזה יצר אפל ולא-מודע, אולי, לסכסך ולעשות רע.
המצב האידיאלי היה שאת מה שיש לנו לומר נאמר בפני בן-שיחנו, ומה שאי-אפשר לומר בפנים פשוט נימנע מלומר, גם מאחורי גבו. כל עוד זה איננו המצב, מה שנאמר מאחורי הגב צריך להישאר שם.
