• ראשי
  • אות מיס פיגי
  • לרשותכם
  • על הבלוג
  • קצת עלי
  • דברו אלי

קרוא וכתוב

הבלוג של נעמה כרמי

Feeds:
פוסטים
תגובות
« טירוף מערכות
למבוגרים עם עינים של ילד »

דגל אפור

30 במרץ 2004 על-ידי נעמה

הארץ פירסם היום מכתב למערכת של יפתח ספקטור, מבכירי הטייסים הסרבנים. תחת הכותרת 'הדגל השחור מתנוסס. נקודה' הוא מעלה כמה קשיים אמיתיים כנגד עיקרון המידתיות, אבל טועה (ומטעה, כמובן) כמעט בכל דבר אחר שהוא מזכיר. אם הייתי רוצה להיות לא-עדינה כמותו, הייתי אומרת שזה "פתפותי ביצים", כמו שהוא מכנה את העיקרון הזה.

  • קודם כל, אין מדובר לעולם בהרג מכוּון של אזרחים. הרג כזה אסור על-פי המשפט ההומניטרי (דיני המלחמה), וכשהוא מבוצע באופן נרחב ושיטתי הוא מגיע לכדי פשע נגד האנושות. שי ניצן לא התייחס להרג כזה, וספקטור טועה כשהוא מייחס לו אמירה כזאת, או אולי מסתמך על דיווח מוטעה בתקשורת.
  • האיסור במשפט ההומניטרי הוא על הפיכת אזרחים למטרה. רק מטרה צבאית היא מטרה לגיטימית. לעומת זאת, ועל זה דיבר שי ניצן, אין איסור מוחלט על פגיעה באזרחים, למשל כשהיא נלווית לפגיעה במטרה צבאית חיונית ובכפוף לעיקרון המידתיות. כאן צודק ספקטור חלקית, בכך שקשה מאד לקבוע מה עונה על הקריטריון הזה, מהו נזק מידתי לתועלת הצבאית. מצד שני, כדי לוותר על העיקרון הזה צריך להציע חלופה סבירה יותר. כדי להבין מדוע לא יכולים דיני המלחמה לאסור באופן מוחלט על כל פגיעה באזרחים, אפשר לחשוב על הסיטואציה שבה לוחמים מתחבאים בקרב אוכלוסייה אזרחית ומנהלים מתוכה את הקרב כנגד חיילי האויב. איך צריך הדין להתמודד עם מצב כזה?
  • הקביעה כי עיקרון המידתיות מוביל להצדקת הטרור, שהרי החמאס מפיק תועלת מפגיעה באזרחים, רק ממחישה עד כמה ספקטור איננו מבין במה דברים אמורים. הטרור שם לו למטרה הריגת אזרחים ומבצע הרג מכוון שלהם. הם אינם נפגעים תוך כדי פעולה לוחמתית נגד מטרה צבאית לגיטימית (מבלי להיכנס להבדלים נוספים). לפירוט בנושא ראו הערות על טרור.  
  • גם הפנייה למושג של פקודה בלתי-חוקית בעליל איננה מסייעת כאן. ראשית, משום שהאיפיון שלה בפסיקה הוא אמנם פיוטי אך בה-במידה מעורפל. בפרשת כפר-קאסם, שבה נקבע המבחן, קבע בית-המשפט: "אי חוקיות הדוקרת את העין ומקוממת את הלב, אם העין אינה עיוורת והלב אינו אטום או מושחת…זוהי מידת אי החוקיות בעליל הדרושה כדי לבטל את חובת הציות של חייל ולהטיל עליו את האחריות הפלילית למעשיו". שנית, משום שכאמור האיסור (במקרים כגון אלו) הוא על הרג מכוּון של אזרחים (או של מי שאינו נוטל חלק בפעולות איבה, כלשון אמנת ג'נבה).

הדיון האמיתי והקשה

שצריך להתקיים הוא בשאלות עד כמה הרג בלתי-מכוּון יכול להיות מוצדק, מה יוצר כוונה (שלא כמו במשפט ההומניטרי, במשפט הפלילי ידיעה של תוצאה כמוה ככוונה), עד כמה ההסתברות של הרג של חפים מפשע נלקחת בפועל בחשבון בשיקולים לבצע פעולה צבאית זו או אחרת, ועד כמה הפעולה עצמה היא חיונית. יש הרבה אפורים בין השחור ללבן, ולפעמים מספיק דגל אפור כהה. אבל בלבול ואי-דיוק בעניינים שכותבים עליהם לא ממש מסייע לדיון הנוקב שיש לקיים עליהם.

  • לחיצה לשיתוף בפייסבוק (נפתח בחלון חדש)
  • לחצו כדי לשתף בטוויטר (נפתח בחלון חדש)
  • לחצו כדי לשתף ב LinkedIn (נפתח בחלון חדש)
  • לחץ כדי לשתף ב-Tumblr (נפתח בחלון חדש)
  • לחיצה לשיתוף ב-Flattr (נפתח בחלון חדש)
  • יש ללחוץ כדי לשלוח קישור לחברים באימייל (נפתח בחלון חדש)
  • לחצו כדי להדפיס (נפתח בחלון חדש)

פורסם בזכויות אדם |

  • ד"ר נעמה כרמי

  • הצטרפו ל 648 מנויים נוספים
  • וְזֹאת הַתְּרוּמָה

    לתרומה לאחזקת הבלוג בפייפאל.
  • הבלוג בפייסבוק

  • הטוויטר שלי

  • מפתח

  • ארכיון

  • רשימות אחרונות

    • ומעין תנחומותי עוד לא דלל
    • שובל של חסד
    • גישה לרשומות פסיכיאטריות – מה הבעיה
    • ניגוד העניינים של גאולה אבן-סער
    • עיגון משפטי לזכויות אדם אינו מספיק: זכויות חולים כמקרה בוחן
  • סימניה

    מסכת השקרים של ההפיכה המשטרית
    המשבר הפוליטי והחוקתי בישראל
    מחשבת את קצה לאחור
    בחזרה לאדם השלם
    המתה בסיוע רפואי בקנדה
    כן, רק לא ביבי
    הומוסקסואלים לא שמאלנים
    למה הארץ הולך על הראש של העבודה ומרצ
    מדוע וכיצד ללמד היסטוריה
    פשעי ציות ופשעי סירוב, שם וכאן

  • קרוא

    כל ביקורות הספרים

  • וכתוב

    ספרי "זכויות אדם: מבוא תאורטי", הוצאת רסלינג 2018.

    לחצו על התמונה לפרטים ורכישה.

  • וכתוב

    ספרי "חוק השבות: זכויות הגירה וגבולותיהן", הוצאת אוניברסיטת תל אביב, 2003..

    לחצו על התמונה לפרטים ורכישה

  • "שום דבר אינו מדהים כמו החיים. חוץ מהכתיבה. חוץ מהכתיבה. כן, בוודאי, חוץ מהכתיבה, הנחמה היחידה." (אורהאן פאמוק, 'הספר השחור')
  • יש לי יום יום תג

    ICC אהוד אולמרט אהוד ברק או"ם אונס אזרחות אינטרנט אמנת הפליטים אקדמיה ארגוני זכויות אדם אתיקה מקצועית אתיקה עיתונאית אתיקה רפואית בג"צ בחירות ביה"מ העליון ביקורות ספרים ביקורת בלוג בנימין נתניהו ג'נוסייד גדעון לוי גזענות דארפור דמוקרטיה דת הארץ הומוסקסואלים הטרדה מינית התנחלויות זכויות אדם זכויות ילדים זכויות נשים חולים חופש הביטוי חוק השבות חוק ומשפט חיים רמון חינוך חמלה חקירות טרור יועמ"ש ילדים יצחק לאור ישראל כאב כיבוש כנס מבקשי מקלט מהגרי עבודה מוות מוסר מחאה חברתית מחלה משה קצב משפט בינלאומי משפטיזציה נשים נתניהו סרטן עבירות מין עינויים עמוס שוקן פוליטיקה פייסבוק פמיניזם פרטיות צה"ל רופאים רפואה שואה שטחים שמאל תקשורת
  • יזכור

    יעקב כרמי (אלסטר) ז"ל. אבא שלי
    ראובן אלסטר ז"ל. דוד שלי
    גלריית צילומים שצילם אבא שלי

  • הגברת המודעות סרטן השחלות | Promote Your Page Too

  • ©

    כל הזכויות שמורות לנעמה כרמי

יצירה של אתר חינמי או בלוג ב־WordPress.com.

WPThemes.


  • הרשמה רשום
    • קרוא וכתוב
    • הצטרפו אל 648 שכבר עוקבים אחריו
    • כבר יש לך חשבון ב-WordPress.com? זה הזמן להתחבר.
    • קרוא וכתוב
    • התאמה אישית
    • הרשמה רשום
    • הרשמה
    • להתחבר
    • העתקת קישור מקוצר
    • דווח על תוכן זה
    • View post in Reader
    • ניהול מינויים
    • צמצום סרגל זה