• ראשי
  • אות מיס פיגי
  • לרשותכם
  • על הבלוג
  • קצת עלי
  • דברו אלי

קרוא וכתוב

הבלוג של נעמה כרמי

Feeds:
פוסטים
תגובות
« עבר שבוע (י"ד)
האם להפליל ביטוי גזעני »

כיצד נבנית זהות מוסרית

9 באוגוסט 2004 על-ידי נעמה

לטענת פררה מאת אנטוניו טאבוקי. תרגם מאיטלקית והוסיף אחרית דבר: אלון אלטרס. זמורה-ביתן 1996, 158 עמ'

ד"ר פררה הוא כתב פלילים בדימוס, שעורך את מוסף התרבות של העיתון 'ליסבון' היוצא, כפי שאפשר לנחש משמו, בעיר זו. השנה היא 1938; בפורטוגל שולט הפאשיזם של סלזאר, בספרד השכנה מתחוללת מלחמת אזרחים עקובה מדם בין הרפובליקנים לתומכי פרנקו, ועל אירופה כולה כבר מוטל צִלו הכבד של המגף הנאצי. ד"ר פררה מנותק, לכאורה, מכל אלו. הוא מתעניין בסופרים, צרפתים ברובם, קתולים אדוקים בעיקר, שהוא רוצה לתרגם למוסף התרבות שלו, אותה פינה מנותקת שהוא מטפח באדיקות, ואת הדו-שיח העיקרי שלו הוא מנהל עם תמונת אשתו המתה. מדי פעם הוא מתעדכן בנעשה מפי המלצר בבית-הקפה שבו הוא נוהג לסעוד.
אלא שמצִלו של המוות קשה להשתחרר, במיוחד במדינה שבה מתעוררים אל עגלון סוציאליסטי ירוּי בידי המשטרה, שדמו ניתז על המלונים בעגלתו, וד"ר פררה מוצא עצמו אחוז מחשבות בלתי פוסקות על המוות. אלו מובילות אותו לגלות מאמר הדן בשאלת המוות, ואל כותבו – מונטיירו רוסי – שהפגישה עמו תשנה את חייו. מהמוות אל החיים, מהקיום המנותק והאוטיסטי אל מודעות, אחריות ואומץ-לב מוסרי.

למרות שמונטיירו רוסי מגלה לו מייד כי חלק מעבודת-הגמר האקדמית שעליו מבוסס אותו מאמר הוא פלגיאט, שלמעשה אינו מתעניין כלל לא במוות ולא בדת הקתולית אלא סתם זקוק לכסף, ולמרות שהפגישה עמו נעשית בנסיבות פוליטיות שאמורות להדליק אצלו את כל נורות האזעקה האדומות, שוכר אותו ד"ר פררה לעבודה במוסף. הוא מטיל עליו את המשימה של כתיבת הספדים לסופרים נודעים, על-מנת שלכשיבוא זמנם יהיה לעיתון 'ליסבון' הספד מוכן לדפוס. אלא שרוסי לא רק שאינו מקבל את הצעותיו של ד"ר פררה על מי לכתוב, אלא כותב הספדים חתרניים, שמהם מצטיירות בבירור עמדות פוליטיות רדיקליות, ומודה שמה שמנחה אותו בכתיבתם אינו קול התבונה אלא קול הלב. כפי שלא ברור לד"ר פררה מדוע שכר את רוסי לעבודה, כך לא ברור לו מדוע הוא אינו מפטר אותו; מדוע הוא שומר בקלסר מיוחד את ההספדים שהוא כותב לו, שאותם הוא מוצא כבלתי-ראויים לפרסום בעיתונו; ומדוע למרות הכול הוא משלם לו עבורם, ומכיסו הפרטי. במהרה מוצא עצמו ד"ר פררה מסובך עד למעלה מצווארו במתן סיוע לפעילי מחתרת אנטי-ממשלתיים, קרוב למוות הרבה יותר מקודם, אך מחובר הרבה יותר לחיים. רק הספד אחד יפורסם בעיתון 'ליסבון' במהלך היכרותנו עם פררה. לא רוסי יכתוב אותו, והוא לא יהיה על סופר.

הסיפור מסופר מנקודת מבטו של פררה, ומעורר עד מהרה תחושה שהוא נרשם כחלק מחקירה, שכן המִלה "לטענתו" מתוספת אל כל ציון מאורעות, בעיקר בתחילת כל פרק ובסופו. למעשה, מחדדת טכניקה זו את העובדה הידועה לנו היטב, כי כל סיפור מאורעות באשר הוא, בין אם בספרות בין אם בחיים, מובא מתוך נקודת המבט הייחודית של הסובייקט, שלעיתים קרובות חווה אותו באופן שונה לחלוטין מאדם אחר. אפילו חקירה משטרתית, הבה ונודה בכך, איננה חותרת תמיד לגלות את "האמת" אלא להשיג הודאה. בספרות מלאכת השחזור אולי קלה יותר: אנחנו נדרשים להפריד בין נקודת מבטו של המספר (בין אם המסופר הוא בגוף ראשון בין אם לאו), לבין המאורעות "כפי שקרו", או הפרספקטיבה האנושית-המוסרית הראויה להם.

לטענת פררה איננו מנסה לגלות אמת כלשהי, אלא לספר כיצד מגלה אדם שיש בו יותר מ"אני" אחד שבאפשרותו לבחור בו, כיצד נבנית ומתגלית זהות מוסרית, וכיצד עובר אדם מהיגררות אחר המאורעות, בבלי דעת, אל ניווּט חייו מתוך מודעות ורצון חופשי. לא מקרה הוא כי טאבוקי הוא מחסידיו הגדולים של היוצר הפורטוגלי הנפלא פסואה,* מי שהמסֵכות הרבות והזהויות השונות שיצר לעצמו, בספרות ובחיים, היו המאפיין הדומיננטי ביותר שלו. "תמיד אהיה מי שמחכה שיפתחו לו דלת למרגלות קיר שאין בו דלת", כתב פסואה באחד משיריו המופלאים (שורה שיהושע קנז אימץ כמוטו לספרו 'הדרך אל החתולים'). וד"ר פררה מוצא את הדלת שלו בדרכו, שהיא כדרך כל אדם, ייחודית.

* כדאי מאד לקרוא גם את ספרו השני של טאבוקי שיצא בעברית: 'חוט האופק/רקוויאם', שאחת משתי הנובלות המרכיבות אותו נסובה על פסואה עצמו ונכתבה, כמחווה, בפורטוגלית.

כל ביקורות הספרים

  • לחיצה לשיתוף בפייסבוק (נפתח בחלון חדש)
  • לחצו כדי לשתף בטוויטר (נפתח בחלון חדש)
  • לחצו כדי לשתף ב LinkedIn (נפתח בחלון חדש)
  • לחץ כדי לשתף ב-Tumblr (נפתח בחלון חדש)
  • לחיצה לשיתוף ב-Flattr (נפתח בחלון חדש)
  • יש ללחוץ כדי לשלוח קישור לחברים באימייל (נפתח בחלון חדש)
  • לחצו כדי להדפיס (נפתח בחלון חדש)

פורסם בספרים | מתויג ביקורות ספרים, לטענת פררה |

  • ד"ר נעמה כרמי

  • הצטרפו ל 648 מנויים נוספים
  • וְזֹאת הַתְּרוּמָה

    לתרומה לאחזקת הבלוג בפייפאל.
  • הבלוג בפייסבוק

  • הטוויטר שלי

  • מפתח

  • ארכיון

  • רשימות אחרונות

    • ומעין תנחומותי עוד לא דלל
    • שובל של חסד
    • גישה לרשומות פסיכיאטריות – מה הבעיה
    • ניגוד העניינים של גאולה אבן-סער
    • עיגון משפטי לזכויות אדם אינו מספיק: זכויות חולים כמקרה בוחן
  • סימניה

    מסכת השקרים של ההפיכה המשטרית
    המשבר הפוליטי והחוקתי בישראל
    מחשבת את קצה לאחור
    בחזרה לאדם השלם
    המתה בסיוע רפואי בקנדה
    כן, רק לא ביבי
    הומוסקסואלים לא שמאלנים
    למה הארץ הולך על הראש של העבודה ומרצ
    מדוע וכיצד ללמד היסטוריה
    פשעי ציות ופשעי סירוב, שם וכאן

  • קרוא

    כל ביקורות הספרים

  • וכתוב

    ספרי "זכויות אדם: מבוא תאורטי", הוצאת רסלינג 2018.

    לחצו על התמונה לפרטים ורכישה.

  • וכתוב

    ספרי "חוק השבות: זכויות הגירה וגבולותיהן", הוצאת אוניברסיטת תל אביב, 2003..

    לחצו על התמונה לפרטים ורכישה

  • "שום דבר אינו מדהים כמו החיים. חוץ מהכתיבה. חוץ מהכתיבה. כן, בוודאי, חוץ מהכתיבה, הנחמה היחידה." (אורהאן פאמוק, 'הספר השחור')
  • יש לי יום יום תג

    ICC אהוד אולמרט אהוד ברק או"ם אונס אזרחות אינטרנט אמנת הפליטים אקדמיה ארגוני זכויות אדם אתיקה מקצועית אתיקה עיתונאית אתיקה רפואית בג"צ בחירות ביה"מ העליון ביקורות ספרים ביקורת בלוג בנימין נתניהו ג'נוסייד גדעון לוי גזענות דארפור דמוקרטיה דת הארץ הומוסקסואלים הטרדה מינית התנחלויות זכויות אדם זכויות ילדים זכויות נשים חולים חופש הביטוי חוק השבות חוק ומשפט חיים רמון חינוך חמלה חקירות טרור יועמ"ש ילדים יצחק לאור ישראל כאב כיבוש כנס מבקשי מקלט מהגרי עבודה מוות מוסר מחאה חברתית מחלה משה קצב משפט בינלאומי משפטיזציה נשים נתניהו סרטן עבירות מין עינויים עמוס שוקן פוליטיקה פייסבוק פמיניזם פרטיות צה"ל רופאים רפואה שואה שטחים שמאל תקשורת
  • יזכור

    יעקב כרמי (אלסטר) ז"ל. אבא שלי
    ראובן אלסטר ז"ל. דוד שלי
    גלריית צילומים שצילם אבא שלי

  • הגברת המודעות סרטן השחלות | Promote Your Page Too

  • ©

    כל הזכויות שמורות לנעמה כרמי

בלוג בוורדפרס.קום.

WPThemes.


  • הרשמה רשום
    • קרוא וכתוב
    • הצטרפו אל 648 שכבר עוקבים אחריו
    • כבר יש לך חשבון ב-WordPress.com? זה הזמן להתחבר.
    • קרוא וכתוב
    • התאמה אישית
    • הרשמה רשום
    • הרשמה
    • להתחבר
    • העתקת קישור מקוצר
    • דווח על תוכן זה
    • View post in Reader
    • ניהול מינויים
    • צמצום סרגל זה