• ראשי
  • אות מיס פיגי
  • לרשותכם
  • על הבלוג
  • קצת עלי
  • דברו אלי

קרוא וכתוב

הבלוג של נעמה כרמי

Feeds:
פוסטים
תגובות
« חוקה כבקשתך
מבּרֶכט לשָׂרֵי העבודה »

הסתה, המרדה וולרשטיין

22 בדצמבר 2004 על-ידי נעמה

ולרשטיין לא קרא לאלימות. הוא קרא לסירוב אזרחי. השאלה היא האם מדובר בסירוב שיכול להיות מוצדק מבחינת הערכים שהוא מבקש להגן עליהם. הקריאה להעמידו לדין בגין המרדה די מדהימה: מדובר בעבירה שצריכה להימחק מספר החוקים בגין פגיעתה הקשה בחופש הביטוי. ולמה ולרשטיין בכל זאת היה צריך לשבת בכלא. מזמן.

המערכת הפוליטית רועשת וגועשת, אך לפחות על-פי הדיווח על דבריו של פנחס ולרשטיין לא היתה בהם משום קריאה לאלימות. על-כן לא נעברה עבירה של הסתה לאלימות. עבירה זו קבועה בסעיף 144ד2 לחוק העונשין:

"המפרסם קריאה לעשיית מעשה אלימות או טרור, או דברי שבח, אהדה או עידוד למעשה אלימות או טרור, תמיכה בו או הזדהות עמו (בסעיף זה – פרסום מסית), ועל פי תוכנו של הפרסום המסית והנסיבות שבהן פורסם, יש אפשרות ממשית שיביא לעשיית מעשה אלימות או טרור, דינו – מאסר חמש שנים".

ולרשטיין ללא ספק קרא להפר את החוק. הפרת חוק לא אלימה יכולה ליפול בגדר סירוב אזרחי, שבנסיבות מסוימות יכול להיות מוצדק. בעוד שסירוב אזרחי עצמו הוא פעולה המוגדרת כפוליטית ופומבית, שאלה הדורשת בחינה היא מעמדה של קריאה לסירוב אזרחי. אך חשוב יותר: האם מדובר בעמידה בתנאים של סירוב אזרחי כפי שמגדיר אותם למשל ג'ון רולס, בספרו A Theory of Justice? – "אי-הצדק שנגדו מוחים צריך להוות הפרה ברורה של חירויות האזרחות השווה, או של שוויון ההזדמנויות האזרחי, הפרה שנמשכה לאורך זמן, אל מול אופוזיציה פוליטית". כאן לא מדובר בהפרה לאורך זמן של עקרונות הצדק היסודיים של החברה, אלא בחוק נקודתי. גם השאלה האם יש כאן פגיעה קשה בעקרונות הצדק איננה טריוויאלית כלל ועיקר. למרות שנראה ברור כי בפינוי אנשים מביתם מדובר בפגיעה בזכויותיהם, אני סבורה כי הערכים שבשמם נעשית הפגיעה הזאת דווקא הם הערכים הדמוקרטיים הראויים. זאת בעוד שהערכים שבשמם מתבצעות הפרות החוק של המתנחלים (במקרה שאלו אינן אלימות) הם ערכים שמימושם, כפי שכתב חיים גנז,

"פירושו פגיעה בוטה בזכות האנושית לשלטון עצמי ולכבוד [של הפלסטינים – נ"כ], אותה זכות שעל-יסודה ניתן לייחס לדמוקרטיה ערך כשלעצמה". (ציות וסירוב, הקיבוץ המאוחד 1996).

יש הטוענים שניתן ללא שום פקפוק להעמיד לדין את ולרשטיין בגין עבירת ההמרדה. זאת על-פי סעיף 136 לחוק העונשין המגדיר המרדה, בין השאר:

"(1) להביא לידי שנאה, בוז או אי-נאמנות למדינה או לרשויות השלטון או המשפט שלה שהוקמו כדין; (2) להסית או לגרות את יושבי הארץ שינסו להשיג, בדרכים לא כשרות, שינויו של דבר שיסודו בדין; ".

עמדה זאת הובעה מפי משה נגבי בתכניתו 'דין ודברים' השבוע. מעניין לשמוע דברים כאלו מפי מי שרואה עצמו כלוחם ללא חת לזכויות האדם, שכן כל מי שחופש הביטוי יקר לו סבור כי עבירת ההמרדה צריכה להימחק מעל ספר החוקים. מדובר בעבירה שמקורה בפקודת החוק הפלילי מן המנדט הבריטי, שהפְּסִיקה כבר הבינה שחובה לצמצם את תחולתה אחרת היא לא תעלה בקנה אחד עם אופיו של משטר דמוקרטי, המאפשר מתיחת ביקורת על השלטון. (לפירוט ר' קרמניצר וגנאים, הסתה, לא המרדה, המכון הישראלי לדמוקרטיה 1997).

ולרשטיין. הרג נער פלסטיני

וולרשטיין? ולרשטיין צריך היה לשבת בכלא. לא על הסתה, לא על המרדה – על הריגת רבאח ר'אנם אחמד ב-11.1.1988. ולרשטיין היה גם אז ראש המועצה האזורית בנימין. הוא הואשם תחילה בהריגה אך בעקבות עסקת טיעון הורשע בגרימת מוות ברשלנות ונידון ל-4 חודשי מאסר בפועל שיְרוּצוּ בעבודות שירות ול-12 חודשי מאסר על תנאי. (ת"פ 265/88, מדינת ישראל נ' פנחס בן משה ולרשטיין. ר' עוד כאן). צדק, כבר אמרנו?

  • לחיצה לשיתוף בפייסבוק (נפתח בחלון חדש)
  • לחצו כדי לשתף בטוויטר (נפתח בחלון חדש)
  • לחצו כדי לשתף ב LinkedIn (נפתח בחלון חדש)
  • לחץ כדי לשתף ב-Tumblr (נפתח בחלון חדש)
  • לחיצה לשיתוף ב-Flattr (נפתח בחלון חדש)
  • לחצו כדי לשלוח את זה לחבר בדואר אלקטרוני (נפתח בחלון חדש)
  • לחצו כדי להדפיס (נפתח בחלון חדש)

פורסם בזכויות אדם | מתויג המרדה, הסתה לאלימות, הריגה, סירוב אזרחי, פנחס ולרשטיין |

  • ד"ר נעמה כרמי

  • הצטרפות ל-644 עוקבים

  • וְזֹאת הַתְּרוּמָה

    לתרומה לאחזקת הבלוג בפייפאל.
  • רשימות אחרונות

    • השראה בגבעת הקפיטול
    • רפואה הפוגעת בכבוד האדם איננה "חווית טיפול"
    • שנהיה תמיד בצד הנותן?
    • חיים ששווים פחות: הסולידריות מתה מקורונה
    • פסיכולוגית הולכת לטיפול
  • סימניה

    20 עצות להגנה על הדמוקרטיה
    סיפור של פירוק והרכבה
    בצד הבטוח של הדברים
    ואף מילה על ביבי
    הן לא היסטריות
    מדינה תחת מעקב
    סופה של הבדידות
    כרב ראשי, איני יכול יותר לשתוק
    כן, נשים עם דוקטורט נקראות ד"ר
    איסור נגיעה

  • קרוא

    כל ביקורות הספרים

  • וכתוב

    ספרי "זכויות אדם: מבוא תאורטי", הוצאת רסלינג 2018.

    לחצו על התמונה לפרטים ורכישה.

  • וכתוב

    ספרי "חוק השבות: זכויות הגירה וגבולותיהן", הוצאת אוניברסיטת תל אביב, 2003..

    לחצו על התמונה לפרטים ורכישה

  • "שום דבר אינו מדהים כמו החיים. חוץ מהכתיבה. חוץ מהכתיבה. כן, בוודאי, חוץ מהכתיבה, הנחמה היחידה." (אורהאן פאמוק, 'הספר השחור')
  • אות מיס פיגי

  • הטוויטר שלי

    הציוצים שלי
  • מפתח

  • ארכיון

  • יש לי יום יום תג

    ICC אהוד אולמרט אהוד ברק או"ם אונס אזרחות אינטרנט אמנת הפליטים אקדמיה ארגוני זכויות אדם אתיקה מקצועית אתיקה עיתונאית אתיקה רפואית בג"צ בחירות ביה"מ העליון ביקורות ספרים ביקורת בית המשפט העליון בלוג בנימין נתניהו ג'נוסייד גדעון לוי גזענות דארפור דמוקרטיה דת הארץ הומוסקסואלים הטרדה מינית התנחלויות זכויות אדם זכויות ילדים זכויות נשים חולים חופש הביטוי חוק השבות חוק ומשפט חיים רמון חינוך חקירות טרור יועמ"ש ילדים יצחק לאור ישראל כיבוש כנס מבקשי מקלט מהגרי עבודה מוות מוסר מחאה חברתית מחלה משה קצב משפט בינלאומי משפטיזציה נשים נתניהו סרטן עבירות מין עינויים עמוס שוקן פוליטיקה פייסבוק פמיניזם פרטיות צה"ל רופאים רפואה שואה שוויון שטחים שמאל תקשורת
  • יזכור

    יעקב כרמי (אלסטר) ז"ל. אבא שלי
    ראובן אלסטר ז"ל. דוד שלי
    גלריית צילומים שצילם אבא שלי

  • הגברת המודעות סרטן השחלות | Promote Your Page Too

  • ©

    כל הזכויות שמורות לנעמה כרמי

יצירה של אתר חינמי או בלוג ב־WordPress.com.

WPThemes.


loading בטל
הרשומה לא נשלחה - בדוק את כתובות המייל בבקשה!
הפעולה נכשלה, בקשה נסה שוב
מצטערים, הבלוג שלך אינו יכול לשתף רשומות בדואר אלקטרוני.
פרטיות וקובצי Cookie: אתר זה משתמשי בקובצי Cookie. המשך השימוש באתר מהווה את ההסכמה שלך לשימוש באלו.
לקבלת מידע נוסף, כולל מידע על השליטה בקובצי Cookies, ניתן לעיין בעמוד: מדיניות קובצי ה-Cookie