ב-2005 כתבתי כאן:
"מה לרפואה ולקביעת מין הילוד?
על-פי הפרסום, נוהל חדש של משרד הבריאות יאפשר לבחור מראש את מין הילוד בהפריה חוץ-גופית. למרות ששמעתי גם טענות שדווקא בנות יועדפו אם תינתן בחירה, ההנחה הרווחת והמבוססת היא כי ההעדפה הברורה של רוב בני-האדם בעולם תהיה להולדת בנים. את הקיצוניות המצמררת אנחנו רואים במדינות שבהן מפילים עוברי בנות או אף הורגים ילודות. גם אם ההחלטה תיפול בשלב המוקדם של טרום ההשרשה, יהיו להתערבות הזאת בטבע השלכות מרחיקות לכת על האיזון הדמוגרפי בעולם. ככל התקדמות טכנולוגית, היא מעלה שאלות מוסריות נוקבות שיש לתת עליהן את הדעת. אבל במקרה הזה, יש שאלה מקדימה שנוגעת להרחבת הפרקטיקה הרפואית לתחומים שכלל אינם נוגעים לה. ההליך הזה אמנם לא יהיה בסל הבריאות, תודה לאל, אבל הוא עדיין ייעשה במתקנים רפואיים ועל-ידי רופאים. השאלה היא מה להעדפותיהם של אנשים לגבי הרכב משפחתם ולרפואה? מדוע רופאים – שאמונים על הצלת חיים ועל שיפור בריאותנו – צריכים להיות מעורבים בכך?".
היום מתפרסם בהארץ שמרבית הזוגות הפונים לוועדה האמונה על בחירת מין הילוד בהפריה חוץ-גופית – מבקשים בנים (ב-2009, פי 3 מאלו שביקשו בנות). הוועדה מאפשרת "רק במקרים חריגים" לזוגות שלהם ארבעה ילדים בני אותו מין לבחור את מין הילוד בלידה הבאה, באמצעות הליך של הפריה חוץ-גופית.
רפואה בשירות העדפות מגדריות. אין מה להוסיף לדברים לעיל. שנכתבו, כאמור, ב-2005, לפני שהתחילה הוועדה לפעול.
היה לי מאוד ברור מלכתחילה, שהצנטריפוגה תעיף את ה- XX החוצה ותשאיר רק עוברים בנים.
הסיפור מהודו ומסין ומה שעושים שם בקנה מידה ענק בעזרת אולטרהסאונד והפלות מלמד את עומק הבעייה.
היום כל רופא או כמה רופאים יכולים לרכוש מכשיר אולטרהסאונד ולעסוק בנתינת מידע על מין העובר. בחדר הסמוך בתוספת קטנה ניתן לעשות הפלה או גרידה ולחץ הפרוגרסיביות והקדמה מתיר יותר ויותר את שני התהליכים הצמודים.
ראוי להניח שבעתיד תחול הוזלה והפשטה בטיפול בזירמת אדם לשם הגדלת הסיכוי להולדת מין, זכר או נקבה, נדרש. בעצם כבר היום מי שהכסף מצוי בידו יכול לבצע טיפול זה בזירמה שלו או אחרת ולהפרות יותר מאשה אחת ליווי תרגיל זה באולטרהטאונד כמתואר לעיל אכן יבטיח 100% של הולדת זכר או נקבה לפי דרישה.
אני מניח שבעתיד הקרוב מאוד ניתן יהיה לרכוש לצרכי הפרייה זירמה אנונימית מטופלת כנ"ל. בודאי במרכזים רפאיים באירופה. ואח"כ ביתר הארצות. בודאי בישראל.
הניבוי ניחוש הזה מטריד, מפחיד ומעורר מחשבות קשות. חישבו רק על בית חרושת לחילים כולם מאב נבחר אחד ותתמלאו חיל ורעדה.
מה עושים לכל השדים והרוחות ? מה עושים?
לדעתי ברגע שנתנו להורים יכולת להחליט אם להמשיך הריון – ולא משנה מה הסיבה
התוצאה הזו לא אחרה לבוא
כיון שאם מותר להתערב בתהליך – המדרון החלקלק יביא בסופו של דבר לתעשיה מתוכננת לפי צרכים אישיים מאד
מדובר באנשים שיש להם כבר ארבעה ילדים, מה שמעוות לגמרי את הסטטיסטיקה, כלומר הופך את הביקורת לתיאורטית. נשים פמיניסטיות לא נוטות להגיע לארבע ילדים, ומי שיש לו ארבע בנות עשוי ללחוץ יותר לבן חמישי כדי לשמור את שם המשפחה – מחווה גברית אווילית אבל מהזן הראוי, בעיני – וכן הלאה.
ההשפעות על הדמוגרפיה הנשית שוליות בתכלית, היות ויש מעט משפחות שיש להן יותר מארבעה ילדים, והיות ובין המשפחות הללו משפחות שהילדים הן מאותו מין כולם (כולן) הם מיעוט מצומצם, בערך 6%, אם אני זוכר נכון הסתברות. גם שם, הלידה של הצאצא המתוכנן (זכר, למרבית הצער) לא תשנה בהרבה את האחוזים.
גם גלולה וקונדום מאפשרים שליטה על ההריון וניתוק הקשר בין משגל ולידה. הפסקת הריון היא פשוט תהליך התערבותי יותר ואם הייתי אשה הייתי מנסה להמנע מכך. אבל בעקרון לדעתי אין הבדל בין שיטות ניתוק הקשר וזה כלומר הניתוק הנו הדבר המהותי.
ארבעה או פחות או יותר זה זמני ולא ניתן לפיקוח. ברגע שהטכנולגיה תהיה זמינה כלכלית ודומני שיש קשר הפוך בין מיעוט צאצאים והכנסה פנויה. כלומר יותר צאצאים פחות הכנסה. גם מי שיחליט על צאצא אחד ירצה לקבוע את מינו ובישראל כיום רק הכסף ביד יקבע אם רצון מסוג זה יוכל להמלא.
דרך אגב בארצות שבהן שירות צבאי חובה יהיו רבים שיבכרו בת אחת בלבד על בן יחיד ואפילו שתי בנות על שני בנים אם כבר החליטו על שני צאצאים בלבד. וראה הערתי על בתי חרושת לחילים. כבר יאסאר ערפאת דיבר בחוכמתו על הרחם הפלשתיני המנצח כמה זה רחוק מבית החרושת הנ"ל?
ראוי לדבר והרבה על דברים אלו כי הם גורליים לכל חברה והם כבר כאן.
לסמולן, לאחרונה אני צריכה להבהיר את הנקודה המרכזית של הפוסטים. כנראה שאני לא כותבת ברור.
הנקודה כאן היא אי-הראוּיוּת של מעורבות רפואית בשאלות של בחירות אישיות (והעדפות תרבותיות) כמו בחירת מין הילוד וההרכב המשפחתי. העדפות מגדריות אינן עניין רפואי והרפואה איננה להיות מעורבת בהן.
לא נורא, ייקח להורים הגאים חצי דור כדי להבין שלבנות יש יתרון חברתי אדיר על פני הבנים, והם יבינו ש"משתלם" ללדת בנות. עיין ערך מחוזות מסוימים בסין שבהם בעקבות ההגבלות על הילודה בחרו הורים להפיל עוברי בנות, והיום כל אישה באיזורים הללו היא מעין מלכה שיכולה לבחור לעצמה שידוך מבין עשרות מחזרים נלהבים.
הנקודה היא שלטבע יהיו כנראה דרכים משלו לרסן את ההטייה המגדרית.
מה שלא אומר, כמובן, שלא צריך לדון בזה, לחשוף את הזוועה שמאחורי זה, ולנסות למנוע מראש.
שיספקו את רצון הלקוחות ואפילו לא נבחר בהם לבצע פעולה הם בוודאי יציעו את עצמם. תפקידם להוליד את העוברים שבהם בחרו ההורים ,להמית את החולים הנוטים למות בנסיבות שמתיר החוק,למלא את הקמטים עליהם ציוה הזמן ולהמשיך לחפש אחר מעיין חיי הנצח והנעורים כי כולנו רוצים לחיות עוד ועוד אפילו אין לנו כל סיכוי לממן את שנות הםפנסיה שכיום מזומנות לנו מבחינה סטטיסטית. השאלה לטעמי אינה מה תפקיד הרופאים-השאלה היא באיזו חברה אנחנו מוכנים לחיות. אם נרצה סחורה מסויימת-כבר יהיה מי שיספק לנו אותה
היה משמח לו היית מתקנת באופן דומה גם את בית הלחמי, למעלה, שככל הנראה שגתה באופן דומה, או בעצם קיצוני יותר.
רק להבהיר, מדובר ב40 ילדים לשנה, זה הכל.
דווקא הדוגמא הסינית מראה לנו שגם אומה שעומדת בפני אסון דמוגרפי, תעדיף להתעלם ממנו ולו כדי לשמור על התרבות המפגרת שלה:
לפי הכתבה זאת – http://www.wnd.com/index.php?fa=PAGE.view&pageId=94590
הסינים ממשיכים להרוג ילדות (סין מדווחת על 119 לידות בנים על כל 100 בנות, מיותר לציין שהיחס האמיתי ככל הנראה שונה מאוד מהיחס המדווח) למרות שכלות יקרות מפז. הסתבר שהרבה יותר פשוט לחטוף/לקנות/לשעבד נשים מעמים אחרים מאשר לשנות ולו בקצת את החוקים והמנטליות הסינית.
אבל את צודקת בדבר אחד, לטבע באמת יהיו דרכים משלו להציל את המצב. אלא שאמא-טבע, בדיוק כמו אבא-שוק-חופשי, היא כלבה סדיסטית והפתרונות שלה נוטים להיות קיצוניים להחריד. היא, למשל, אוהבת לצפות בבעלי חיים מנצלים את משאביהם עד תום ואז מתפגרים רובם ככולם, או אם מדובר ביצור סתגלן במיוחד אז הוא יזכה להשתלט על שטח חדש, להביא למותם של המינים המקומיים ושוב לנצל את המשאבים עד תום.
האם זה הפתרון שאת רוצה לבעיה הסינית?
מצד שני, דרום קוראה דווקא מצליחה להקטין את הפער בין (מ-1.15 ל-1.10) ע"י התערבות ממשלתית והסברה. ואולי, אם לחזור לנושא הפוסט, יש לנו מה ללמוד דווקא מקוראה שאסרה על בדיקות מין העובר, הפלות תלויות מין ונקטה במדיניות של שיוויון כלפי נשים:
http://www.cairn.info/revue-population-english-2004-6-page-865.htm#Cairn_no3
אם הייתי רוצה להיות גננת הייתי הולכת ללמוד בלוינסקי.
זה באשר לטענה "אבל גם היא!"
מלבד זאת, ודאי שהעובדה שבחירת רוב הזוגות היא בבנים זכרים, ולא בבנות נקבות, היא חלק מהעניין. וזאת היתה גם התחזית שלי כשכתבתי את הפוסט המקורי.
ובהקשר הזה, אני חושב – שוב – שמה שכתבתי רלוונטי לדיון שלך. כלומר יש פה לא רפואה בשירות של העדפה מגדרית, אלא רפואה בשירות של מצוקה משפחתית מסוימת. המצוקה הזו אולי לא מתמפה היטב לפמיניזם או לבעלי משפחות קטנות, והיא אולי לא מוכרת לכל האוכלוסיה מטעמים סטטיסטיים והסתברותיים, אבל היא כן קיימת. ובמקום לדבר על הנדסה גנטית של חיילים איכותיים, מה שקיים בפועל הוא משפחות שרוצות ששם המשפחה יתקיים עוד דור.
הנקודה הפמיניסטית שמגדירה את המצב הזה, לדעתי (נא לפרש את זה כסיוג של הדעה ולא כניסיון לחזק אותה, בוודאי לא כאן), היא שיש בעיה בארץ – ובעולם – להעביר מורשת משפחתית דרך לינאג' של בנות. כלומר שיש כאן פתרון טוב וראוי לבעיה חברתית שולית מבחינה סטטיסטית (מצוקתן המדומינת אבל קיימת של משפחות עם ארבע בנות), שנגזרת ממצב חברתי די מטריד. סבבה ?
אכן, מפליא לגלות שלמשפחות עם ארבעה בנים יש פחות צורך או רצון בבת. אפשר כמובן לנתח את זה גם בכיוון ההפוך: אומרת האגדה שבנות קל יותר לגדל במובנים מסויימים ("לגדל": נא להכליל פה הרבה השקעה הורית ודיבורי תקינים פוליטיים ככל הנדרש. בכל מקרה מדובר בעבודה ומחויבות), לכן, אולי, למשפחות שיש בהן ארבע בנות יש יותר כח ואנרגיה, בממוצע, לקחת על עצמן צאצא נוסף. בהשוואה למשפחות עם ארבע בנים.
כך שאני חושב שהקריאה שלך את הידיעה היא חלקית מאד. אנחנו לא נמצאים במצב שבו יש רפואה בשירות של גחמות מגדריות, אלא במצב שבו זמינות טכנולוגית ומגבלות חוקיות חושפות כמה היבטים של משפחות מרובות ילדים, ומשפחתיות בכלל.
[…] בנושא: התשוקה לשלמות הבו לנו בנים אשה משוחררת בכלוב הפנטזיות […]