בעקבות פוסט של ולווט הגעתי להתבטאות של אורנה אושרי שכתבה כדלקמן:
”אני מתעבת את מפעל ההתנחלויות ובדרך כלל, ואולי לא כדאי שאגלה, כשאני שומעת על פיגוע בשטחים, כולל הרוגים, אני מושכת בכתפיי, בגלל שזה חוץ לארץ בעיניי”.
גם אני מתעבת את מפעל ההתנחלויות. אבל אני רחוקה מלמשוך בכתפי כשיש פיגוע בשטחים. אני חושבת שאדישות להרג אזרחים כאשר הם לא האזרחים ה”נכונים” היא עמדה מעוותת ומגונה מבחינה מוסרית.
עמדה כזאת מקעקעת גם את ההבחנה היסודית שמאפשרת לצאת, בין השאר, נגד טרור. העובדה שהמתנחלים יושבים היכן שהם יושבים שלא כחוק על פי הדין הבינלאומי, איננה רלוונטית לכך שהם זכאים להגנה על חייהם. הם גם עדיין אזרחים.
אעיר עוד כי מי שמתייחס אליהם כאל מי שאינם אזרחים, ולכן כמי שהם יעד לגיטימי להתקפות – למעשה “מלבין” את ישיבתםי בשטחים… שכן לכוח הכובש מותר להשתמש בשטח הכבוש לצרכים צבאיים. אסור לו רק ליישב בשטח הכבוש את אזרחיו. אם המתנחלים אינם אזרחים הרי ההתנחלויות אינן לא-חוקיות…
לחוד אפשר להעיר על כך שלאושרי לא אכפת גם כשבחו”ל נהרגים אנשים. נכון שאדם קרוב אצל עצמו; ואיש לא יטען בכנות שאיננו מזדעזעים יותר כשנהרג מישהו שאנו מכירים היכרות אישית מאשר כשאנו קוראים כרוניקה על אדם זר שמת. אבל מוות הוא תמיד נורא. איך אפשר למשוך כתפיים מולו? דווקא בכך חושפת אושרי שהיא זאת האוחזת בגישה פרטיקולריסטית לעילא, כזאת שמתבטאת אצל אחרים ב”זה טוב ליהודים?” ודומיהם. מה ההבדל העקרוני בין אושרי לבין אלה שאכפת להם רק כשיהודים נרצחים?
לשבור את המראה
רוב (קטן) בציבור סובר שיש בישראל עודף חופש ביטוי, ושאין לאפשר לארגוני זכויות אדם החושפים מעשים לא מוסריים של ישראל לפעול באופן חופשי. רוב גדול הרבה יותר – קרוב ל-74% – סוברים כי יש “להטיל עונשים כבדים על עיתונאים המפרסמים ידיעות החושפות מידע על מעשים לא מוסריים של הצבא והשב"כ”. לרוב הציבור, אפוא, לא אכפת שנעשים מעשים לא מוסריים. אכפת לו שמדווחים עליהם. או "ש”מלשינים” עליהם לגולדסטון. במקום לדאוג באמת לפרצופה של המדינה, בכך שלא ייעשו כאן מעשים כאלה, או שלפחות ישאפו לצמצומם, יחקרו חשדות להם ויענישו את האחראים להם (ואז לא יהיה צורך בשימוש בדין הבינ”ל לשם כך) – שוברים את המראה.
באופן אירוני, חוט דק מסוים קושר את עמדתה של אושרי ביחס למתנחלים, לידיעה הזאת. החוט הזה הוא יחס סלקטיווי למוסר.
לא הבנתי את הפיסקא הזאת:
אעיר עוד כי מי שמתייחס אליהם כאל מי שאינם אזרחים, ולכן כמי שהם יעד לגיטימי להתקפות – למעשה “מלבין” את ישיבתםי בשטחים… שכן לכוח הכובש מותר להשתמש בשטח הכבוש לצרכים צבאיים. אסור לו רק ליישב בשטח הכבוש את אזרחיו. אם המתנחלים אינם אזרחים הרי ההתנחלויות אינן לא-חוקיות…
הלא מי שמתייחס אליהם כאל מי שאינם אזרחים מתנגד לכל נוכחות בשטח "הכבוש", לרבות נוכחות צבאית.
מענין לענין באותו ענין:
במסגרת הוויכוחים הקולניים בפרלמנט הימני-קיצוני שלנו, הובעה תקווה נואשת לפתוח את מעברי הגבול מרצועת עזה לישראל, למעבר חופשי-חופשי של מתאבדים מתפוצצים אל לב "צפונתלביב", ולו רק בשביל להזכיר לכל השוכחים, משהו שהם נמלטים מחשיבה כלשהי עליו.
אולי הוא מתנגד, אבל זה לא בניגוד למשפט הבינלאומי.
לכן מי שמתבסס על הדין הבינ"ל כדי לטעון לאי-חוקיותן של ההתנחלויות, לא יכול לטעון בו זמנית שהמתנחלים אינם אזרחים.
את בטוחה?
האם מותר לכובשים לבנות עיר רפאים בשטח כבוש?
לא הבנתי את הקשר ואת ההקשר של שאלתך.
לכוח כובש מותר להשתמש בשטח הכבוש לשני צרכים בלבד: א. צרכים צבאיים ב. לטובת האוכלוסייה המקומית.
המתנחלים יושבים שלא כחוק בשטחים הכבושים, משום שאסור לכוח הכובש להעביר את אזרחיו לשם.
מרתק. ומה עם המתנחלים יוותרו על אזרחותם הישראלית ? האם הם יהיו במקרה הזה סוג של אוכלוסיה אזרחית כבושה ?
אני לא יודע מה הכוונות של אושרי. אני אישית מאמין, כפי שאת כותבת, שמוות הוא תמיד נורא. יחד עם זאת, אני לא אהיה כנה אם לא אודה שביום שנספו מי יודע כמה מאות אלפים בטהיטי, החיים שלי לא עצרו ולא העברתי מיידית לסי.אן.אן, מה שכן קרה כמה פעמים כאשר היו פיגועים במרכז תל אביב ובחיפה (אלא בגלל הקירבה לבית והסיכוי שמישהו שאני מכיר נפגע וההשלכות האפשריות על חיי). בהקשר זה, פיגוע בהתנחלויות יותר דומה מבחינתי למה שכינתה אושרי "חוץ לארץ" – אני נעצב על האלימות אבל ממשיך בחיי. דרך אגב, זו גם התגובה שהייתה לי בפיגוע בבית חב"ד בהודו. אולי לזה היא התכוונה.
זו התממות: וכי היה עולה על דעתה לכתוב בתגובה לאסון בהאיטי (ולא בטהיטי כפי שכתבת בטעות) שזה לא מעניין אותה כי זה רחוק?
משיכת הכתפיים מצטיירת כשמחה לאיד ולא כאדישות, שאם לא כן לא הייתה טורחת לציין זאת.
וכי היה עולה בדעתי או בדעתך להכריז "סתם כך" שהאלמוני שנהרג הבוקר בתאונת דרכים אינו מעניין אותנו כי אנחנו לא מכירים אותו (מה שנכון)?
זו הזדמנות לומר כל הכבוד לנעמה כרמי שאת מה שהיא דורשת מיריביה הפוליטיים- היא דורשת גם מהמחנה שלה.
לדודו אלהרר.
מדוע כתבת כבוש, במרכאות?
לידיעתך,ממשלות ישראל לדורותן מצהירות שהשטח כבוש.
על… שטח כבוש ,האזרחים היהודים המופלים לטובה הגרים בו,ושאר חסרי הזכויות הפלסטינים הנרמסים תחת המגף הישראלי.
http://amihay.wordpress.com/2010/02/10/lookingglass/
על מראית-עין כפולה של הכיבוש.
http://amihay.wordpress.com/2010/03/02/thisregime/
המלצה לספר על הסכסוך הישראלי-פלסטיני.
חוץ לארץ זה כאן.חצי שעה ממרכז הארץ.
לאזרח היקר,
גם אני ממליץ לך לקרוא את "מאז ומקדם" של ג'ואן פיטרס. כל התורה שם. מי שקורא מבין הכל ובדיוק.
אין לי מושג אם אתה יהודי או ערבי. אם אתה ערבי, הנח לי! אנחנו במלחמה ואנחנו אויבים. אם אתה יהודי שגר במדינת-ישראל, אתה גר בשטח כבוש. שטח שנגזל מידי הערבים, גם אם הוא נרכש בכסף מלא. אינך יכול להחליט בשביל הערבים מהו כיבוש! מבחינתם, הכל כבוש!
וגם אני יכול לספק לך קישורים:
http://www.news1.co.il/Archive/003-D-46148-00.html?tag=14-55-08
http://www.news1.co.il/Archive/003-D-46032-00.html?tag=14-58-03
מר אלהרר.
פעם נוספת.
לא אני החלטתי שהשטח כבוש.
מדינת ישראל החליטה.
מי אלה האנחנו(במלחמה,אויבים) שאתה כותב עליהם ? דבר בשם עצמך ,ואל תגרור אחרים לכיוון המטורף בו אתה והדומים לך הולכים.
שלום ולא להתראות.
ל"אזרח"
מדינת ישראל "כבשה" הכל.
ה"אנחנו" שכתבתי מתייחס אלי ואל
הערבי שפניתי אליו. שנינו. בלבד. אני כותב רק בשם עצמי. תקרא שוב. אני מקווה מאוד מאוד מאוד שאני והדומים לי נצליח בדרכנו "המטורפת" ונמנע בכך הליכה לכיוון המטופש בו אתה והדומים לך הולכים.
מעולם לא נפגשנו ולעולם לא ניפגש. אין בינינו "שלום" וה"להתראות" מיותר.
אני בטוח לחלוטין שישנה התאמה מלאה בין אותם ישראלים סובר שיש בישראל עודף חופש ביטוי ובין אילו ששונאים את עיתון הארץ והיו מעדיפים תהייה בלעדיות לצמד נוני/נמרודי שיודעים בשבילנו מה תיקני להגיד.
ופליז אל תתחילי…, בהארץ כותבים אנשים ומטבע הדברים גם שם יש צביעות, התחסדות, תככים, אנשים קטנים, חרמנים, גונבי שקיות סוכר ועטים אבל יש שם גם קול ברור ושונה שאין באף מקום בעיתונות הישראלית.
בהארץ יש קול ברור ושונה שכמותו אין בתקשורת הישראלית.
למעשה הקול שהארץ דומה לו הוא קולה של אל ג'זירה(בהבדל קטן,לאל ג'זירה יש קווים אדומים,להארת יש רק קו ירוק).
הארת הקו הירוק היא בהחלט סיבה יותר מטובה לקיומו של העיתון.תודה על הדוגמא.
אתה יכול לחלוק על הקו המערכתי של אל ג'זירה אבל העובדות שהוא מפרסם ממשיכות להיות יותר אמינות מהידיעות שמפרסמים רוני דניאל ויתר עובדי צה"ל.
ככה זה במדינת תל אביב. יש אנשים שדמם הפקר. ולא, אני לא חושב שזה ענין של פוליטיקה ושטחים. באותה מידה לא אכפת לה מירושלמים.
נתן אלתרמן כתב על זה יופי של שיר
[…] עוד בנושא: חוץ לארץ […]