אין לי מושג מה קרה בסיפור של א’, המשטרה והמשרד לביטחון פנים. האם מדובר בארועים חמורים הדורשים טיפול או בטפילת אשמה שהיא חלק ממאבק פוליטי על מינוי נכסף. (אגב, זה יכול להיות אפילו גם וגם, באופן מתוחכם כלשהו. זאת לא תהיה הפעם הראשונה שמשתמשים באשה הקורבן לשם כך). אני מחכה, אפוא, לבירור יסודי של הטענות וההאשמות.
יש לי, לעומת זאת, מה לומר על כך שמכיוון שא’ התלוננה על שתי הטרדות מיניות – היא מוצגת בידי אחדים כ”מתלוננת סדרתית”.
ברור: זה כל כך לא יעלה על הדעת שאותה אשה הוטרדה פעמיים, שההסבר הסביר היחיד הוא שהיא סדרתית. בתלונותיה.
אני מציעה תרגיל: שאלו את האשה שאתם מכירים – בת-הזוג, האחות, הידידה, החברה לעבודה – כמה פעמים בחייה היא עברה הטרדה מינית. תגלו שכנראה כמעט כל הנשים בסביבתכם הן “סדרתיות”. ואתם לא ידעתם.
אבל מה שלא יסולח זה לא שכמעט כל אשה עוברת בחייה לפחות הטרדה מינית אחת, אלא שמישהי מעיזה להתלונן על יותר מאחת. לא המטרידים הם מטרידים סדרתיים, אלא הקורבן (לכאורה) היא מתלוננת סדרתית.
ובסקירת העיתונות של העין השביעית מראים יפה כיצד דיווחי העיתונים בנושא מציגים את א’ כמופקרת מינית.
הכל נכון, ואני רוצה להוסיף חיזוק להחלטתה לקחת ייעוץ תקשורת צמוד, שכבר שמעתי לגביה גינוי הבוקר: ככל שאני מבינה את שאיפת לב הקצינים שרק קולם המלעיז יישמע בציבור והיא תיוותר אות מושמצת בא״ב בלי פנים וקול – אני שמחה שהיא דואגת שזה לא יקרה. ולגבי האם זה קרה – גם אם אין לנו מושג, אני מאמינה לה. אין אשה בעולם שתיכנס לסאגה הזו סתם. את הגיבוי שלי היא מקבלת, ומי שתוקפים נשים שמאמינות לה כי ״זה עוד לא נחקר״, עושים למעשה מניפולציה מכוערת שתומכת בקצינים – אותה תמיכה שהם מגנים כשהיא מופנית לקורבן.
הכל נכון . לא במקרה הזה. יש פה רעש כזה גדול מסביב שעם כל הכבוד הנושא של ההטרדה המינית אינו מעניין כאן. אני אהיה יותר ברוטאלי. במקרה הזה?( ואני מתיחס לפרטים כפי שהופיעו בעיתונות) ר גם אם כל טענותיה אמת אזי אני אגיד כך אישה כזאת לא יכולה להזכר בהטרדה מינית כזאת לאחר שנתיים. פשוט לא סביר במיוחד שמדובר במאבק טיטאנים במשטרה. הקונץ הזה של אישה עצמאית ומבוגרת ומצליחה כנראה שמחזיקה בארנק הטרדה מינית ספר למקרה של מאבק על מפכלות? לא קביל בעיני. אני חושב שצריך לשלול ממנה את ההגנה הרגילה שיש לנפגעות הטרדה מינית , להסיר חסינותה ולחשוף אותה בכל הכלים שאפשר. אם היא צודקת אף אחד לא יפרע ממנה אבל אם היא מעלילה? זה לא יכול לעבור בשתיקה , בכלל לא יכול לעבור בשתיקה כל מה שקורה בצמרת המשטרה, אבל זאת זילות של עבירת ההטרדה ושל המעשה המגונה בכוח לצרכים פוליטים אישים.
התגובה הזאת קצת מפתיעה אותי. נכון, יש סיכוי שמדובר בעלילה (לא נשמע לי סביר במיוחד, אבל מילא), ויש סיכוי שיש כוחות פוליטיים שעובדים פה ברקע. אבל השאלה היא – אז מה? אם המעשה נעשה הצפתו בהקשר פוליטי לא משנה כהוא זה. אם מדובר בעלילה, יש למשטרה ולמדינה כלים להעמיד לדין על עדות שקר, הנפגעים יכולים לתבוע על לשון הרע ועוד ועוד. נכון, אלו אינם כלים אפקטיביים, אבל הם בדיוק אותם הכלים שעומדים בפני כל נפגע אחר במקרים של תלונות שוא. משום מה, אף אחד לא מזדעק כאשר עולה החשש לתלונות שווא בכל הקשר אחר, חוץ בהקשר של עבירות מין. אם רוצים להתייחס לבעיה הזאת ברצינות, צריך להתייחס אליה ברצינות בהקשר של כל העבירות הפליליות. הפיכת עבירות מין בהקשר הזה למשהו חריג מדיפה נינוח של חשד בסיסי, כאילו עבירות מין הן מראש לא ממש עבירות. אבל הן כן עבירות, והן חמורות לא פחות מכל עבירה אחרת. וגם בעבירות אלו, כמו בכל עבירה, לא הקרבן אשם.
אז נדמה לי, אם להיות קצת ברוטאלי, ועם כל הכבוד, שהשאלה האם הנושא של הטרדה מינית מעניין או לא מעניין אדם זה או אחר בהקשר הנוכחי היא פשוט לא רלבנטית. כל זמן שאנחנו מחזיקים בשיטת המשפט הפלילי הנוכחי, אישה, ככל קרבן עבירה אחר, יכולה להתלונן בכל זמן שלא חלה התיישנות, ובכל זמן יש בנושא עניין ציבורי. ודרך אגב, אני מוכן להמר שאם אכן התרחשה הטרדה מינית, אז א' לא "נזכרה" בה אחרי שנתיים. הרבה יותר סביר שהיא כבר שנתיים מנסה לשכוח ולא מצליחה.
לייק גדול לתגובה שלך…
סליחה , אבל מי שמכיר את התגובות שלי ואת הפוסטים שלי יודע שזאת דעתי בכל מקרה של חקירת בכירים. ללא שום קשר לסוג העבירה. אם בפרימינג עיסקנו אז זה מה שיש להם?
אבל אני לא מוכן לתת לעבירת ההטרדה (זה לא הטרדה אגב אני חושב זה מעשה מגונה בכוח לא?) איזה שהוא מעמד על תחיקתי. זאת עבירה סוביקטיבת בסופו של דבר ואישה שעל פניו יש לה כוח לפחות על פניו ונזכרת להתלונן אך ורק במסגרת מינוי המפכ"ל הבא? אם היה מדובר במזכירה זוטרה אני מבין. אם היה מדובר בצד הקשה יותר של העבירה הפלילית? אינוס? בנסיבות מחמירות?
העבירות הללו כפי שמתוארות בעיתון? מעוררות שאלה קשה של שימוש לרעה. עכשיו ברור שאין בררה וצריך לחקור אולם בנסיבות החסיון שהיא זוכה לו מאד בעיתי בעיני.
"אף אחד לא מזדעק כאשר עולה החשש לתלונות שווא בכל הקשר אחר…הפיכת עבירות מין בהקשר הזה למשהו חריג מדיפה נינוח של חשד בסיסי, כאילו עבירות מין הן מראש לא ממש עבירות"
אני חושב שדווקא מפני שההתייחסות לעבירות מין היא כאל עבירות חמורות *יותר* מהרגיל וכן משום שבמצב הקיים, גם מתלוננת שתוכח מעל כל צל ספק כמעלילת עלילות לא תינזק ולא תישא בכל עונש עולה החשש הנ"ל.
שהרי אם ההתייחסות היתה לעבירות מין כאל דבר שאינו עבירה כלל או עבירה שולית, לא היתה עולה תרעומת ולא היה זה מעניין את אף אחד.
דווקא משום שמי שמורשע בעבירת מין צפוי לקלון חמור בהרבה מעובר עבירת שחיתות ויתרה מזו, עצם ההאשמה בעבירה כנ"ל פעמים רבות מרשיעה אדם ומכתימה את שמו הטוב לבלי שוב גם כאשר בסופו של דבר מתברר כי להד"מ, דווקא אלו גורמים להעלאת החשש מתלונת שווא.
והתגובה של חנה בית הלחמי: "ולגבי האם זה קרה – גם אם אין לנו מושג, אני מאמינה לה…ומי שתוקפים נשים שמאמינות לה כי ״זה עוד לא נחקר״, עושים למעשה מניפולציה מכוערת שתומכת בקצינים"
פה קבור הכלב. מצד אחד את מאמינה למתלוננת על בסיס אמונתך כי לא היתה נכנסת לעניין מרצונה החופשי (כאילו שבמקרה הנ"ל חסרים מניעים ברורים יותר ופחות) ולא על בסיס עובדות כאלו או אחרות.
כלומר, מבחינתך, אשה מעצם היותה אישה דוברת אמת והגבר מעצם היותו גבר הוא שקרן. זהו כמובן, סקסיזם ושוביניזם נשי מובהק.
מהצד השני, אם מישהו מבקש שלא לקחת צד כלשהו אפריורית ולחכות שיתבררו הפרטים אז אוטומטית הוא הופך לתומך "האויב".
או שאתה איתנו או שאתה נגדנו.
אני לתומי חשבתי שקודם צריך לדעת קצת עובדות מבוססות כדי להחליט מה דעתי בעניין מסויים, אבל כנראה מספיק לבדוק את מין הצד. אם זוהי נקבה בצד המתלונן צריך להרשיע את הנאשם.
אני למשל לא עם הקצינים ולא עם המתלוננת. אני פשוט לא יודע מספיק בשביל לקבוע. ומצטער, הפוליגרף לא עושה עלי רושם באופן עקרוני. האמצעי הזה אינו קביל בבית משפט ולא בכדי.
הבעיה העקרונית שלי עם העליהום האוטומטי היא הפגיעה בעיקרון החף מפשע עד שהוכח אחרת. בניגוד לעבירות אחרות, בעבירות מין, עצם האשמת אדם מייצרת פגיעה עמוקה ושלא בדין, במידה רבה תודות לעליהומים כנ"ל. באם האדם אשם ויימצאו הראיות לכך, הוא יורשע ואו אז כל עליהום יהא מוצדק לעילא ולעילא.
אך כמו שחושבים על האשה כצד המסכן של הסיפור, ייתכן, רק ייתכן, שהגבר הוא דווקא הקורבן.
רק דמיינו שאח/אבא/בעל שלכן/ם מואשם בהטרדה מינית או אונס. האם גם אז אוטומטית תהיו בצד המתלוננת?
מדובר על פניו בתופעה ישנה מאד: גברים רואים אשה ששוכבת עם אחרים בסביבתם, ולא מבינים איך ייתכן שאיתם היא לא.
הערות לפרשה:
1) מצד אחד, לאור ההיסטוריה של מאבקי צמרת המשטרה בבר-לב, כולל של המפכ"ל הנוכחי נגדו, כל הסיפור נראה מוזר. מצד שני, לפי הדיווחים בתשקורת יש עדויות מצד גורמים שלא קשורים לחקירה שהמלינה סיפרה להם על המקרה עם בר-לב.
2) לאור העובדה שהמלינה עצמה מודה לפחות ברומן אחד עם בכיר במשטרה (מפקד מחוז ירושלים הנאלח אילן פרנקו), ולאור זה שעל פי הטענות זה ממש לא היה היחיד, יש מצב שכל הפרשה הזו תציף כל מיני פרשיות אחרות, בנוסף לפרשת המכרז התפור על שני מיליון שקל שכבר הוצף.
3) בנוגע למכרז הנ"ל, יפה איך שעשו לה אאוטינג בעיתונים בלי לעשות את זה ישירות. (לא, אני לא באמת חושב שזה יפה, אבל מצד שני כן יש בזה רלוונטיות וזה יותר אשמת נגישות המידע ברשת)
עדי – יש עדויות שהיא סיפרה על זה, גם אם לא הגישה תלונה, סמוך למועד המקרה. כמו כן, כשכל אשה שמתלוננת נגד בכיר צפויה למסע הכפשות ואין שום הגנה נגד זה (תודיעי לי כשצוות ההגנה והיח"צ של קצב יחויב לשלם לא' מבית הנשיא פיצויים על זה ששיקרו ואמרו שהיא זונה) – לא פלא שנשים לא רצות להתלונן על כל הטרדה. נכון שעם לא תספר זה לא ייגמר, אבל המצב מסובך. את הגשת תלונה על כל בכיר שהטריד אותך מארגון שיש לך איתו יחסי עבודה מאד רווחיים? אם כי, אחרי שאמרתי זאת, "הוא השכיב אותי על הדשא בכוח" זה קצת יותר חמור מהטרדות מילוליות או אפילו צביטה בישבן. אם על זה לא מתלוננים, על מה כן?
הרומן שלה מעננין לי את הקצה התחת סליחה על הביטוי, בכלל אני חושב שנגמר הפרק השל בדיקת ההיסטוריה המינית בעבירה הזאת. אם כבר שיצא הניצב וידהה קודם..
הרבה יותר מעניין אותי עם מי היא דיברה ואכלה צהרים בחודשים האחרונים מאשר עם מי היא ניהלה רומן. וגם אם ניהלה רומן עם ארבעה ניצבים במקביל וגם עם ערבים לא עלינו בלילה בחצר זה לא מאפשר לאף ניצב נוסף לקפוץ עליה בכוח.
בלי להיכנס לשאלה מה מעניין אותך ומה לא (שלא מעניינת אותי במיוחד), הפסקה השנייה שלך, אם או בלי כוונה להשיג את התוצאה הזו, משתמשת בפועל ברטוריקה סקסיסטית כדי להקטין ולהשפיל את המתלוננת.
כך שבפועל, בזמן שאתה טוען שהעבר המיני והיחסים המיניים והרומנטיים שלה לא רלוונטיים, הדימוי שאתה מתאר הופך לחלק מהעונש של מי שהעזה להתלונן.
ואני תוהה האם היית בוחר להשתמש בצורת הניסוח הזו ביחס לגבר שהיה מתלונן על פיטורים בשל חשיפת שחיתות, נניח. האם הדימוי של מישהי שמנהלת "רומן" עם "ערבים לא עלינו בלילה בחצר", והביטוי "לקפוץ עליה בכוח" הם חלק מהניסיון שלך לשלול ממנה הגנה, או שאתה חושב שזו התגובה שמגיעה לכל אישה שמתלוננת על הטרדה מינית?
נדמה לי, שהבעיה היסודית של א' היא, שהיא אינה "קורבן קלאסי". גם אישה "עצמאית ומבוגרת ומצליחה" כפי שנאמר כאן למעלה, וגם שוקלת שיקולי-עלות-תועלת בעניין עיתוי התלונה? לא יעלה על הדעת! אז מובן שכן יעלה על הדעת, ומובן שהטרדות מיניות אינן נחלתם של מעמדות סוציו-אקונומיים אלה או אחרים, ומובן שלמתלוננת יש תמיד המון להפסיד.
אבל האמת, ואפרופו – הלוואי שהיתה נחשפת ומדברת בקולה ובדמותה. אם ממילא כל מי שרוצה לדעת יכול לדעת מיהי, ואם יש לה באמת את היכולות – החוזק הפרסונאלי – לקום ולהיות איקונה של מתלוננות, הלוואי שתעשה זאת. החסיון המזוייף של קורבנות עבירות מין "מתוקשרות" משחק בפועל לרעתן, מאפשר לכל מיני כתבי משטרה מבחילים להציג דמות מעוותת בחסות האלפבית, יש לי תחושה שהיה הרבה יותר קשה לעשות זאת מול מישהי שמראה את פניה ומדברת בקול גדול. נשבר כבר לגמרי מהקלון שמוטבע במתלוננות במקום בנילונים.
חנה אני מתפלאה עליך, היא אמנם לא נבחרת ציבור, אבל היא אמורה היתה לטפל בקורבנות אלימות במשטרה, בעוד שהיא בוחרת לא להתלונן על ניצב בכיר כי "לא נעים לה מחברה משותפת שאולי תיפגע", בעיני זה דומה למקרה גלאון שבחרה לא להתלונן בעוד היא מייעצת לאחרות הפוך. יתכן שהיא גם עכשיו לא התכוונה להתלונן אלא מישהו שלף את מה שהיא אמרה פעם אחרי האירוע, והיא לא יכולה להכחיש.
ניראה לי שהסיפור מעט יותר מורכב, ויש פה שיקולים כספיים שהם עיקר הסיפור, כלומר "המכרז" הזה וכל חגיגת הכספים שנשפכו בפרוייקט המאד תמוה "עיר ללא אלימות".
מדובר פה על הטרדה מינית בעבודה, לא אונס, וספק אם פלילי (כרגע משמעתי), לעומת כל שאר הדברים שעולים פה ?….. נשמע לי כמו עוד בור שומן שנסגר וכתוצאה מכך כולם משמיצים את כולם, כדי שהציבור לא ישאל למה מראש הקימו את הדבר הזה.
יש פה המון ניגודי עניינים, אנשים שהתפרנסו בעקיפין מהפרוייקט הזה ששפך כסף על "סדנאות" ושטויות במקום התוכנית להגנת עדים, מגיבים עכשיו לכאן או לכאן.
"וספק אם פלילי (כרגע משמעתי), "
וואלה? להשכיב מישהי בכוח על הדשא ולא לתת לה לקום (לכאורה, כמובן) זה לא פלילי?
"הרומן שלה מעננין לי את הקצה התחת סליחה על הביטוי,"
מה לעשות שזה חלק מהרקע פה? זה לא העבר המיני שלה בחוגים לא קשורים, זה שהיה לה רומן עם אחד המתחרים הישירים של המואשם על כס המפכ"לות. להגיד "לא מעניין" זו היתממות קשה.
לגבי החלק שלי בתהייתך, ברמן, (ספק אם פלילי וכולי) – כן, ספק אם פלילי. לכאורה.. אין חדירה, אין נגיעה באיברים מוצנעים, אין סיפוק מיני, אין חבלה, אין חבלה חמורה, אין עניין לציבור., ואין יחסי מרות. לכאורה,אם הנסיבות הן חברתיות, על הדשא, עם קצת אלכוהול…אז בכלל…
האישו היחיד הוא מעמדו של הנילון, בהחלט התנהגות לא הולמת.
irity – אני מציע ללכת לקרוא שוב את החוק למניעת הטרדה מינית. גם 'הצעות חוזרות בעלות אופי מיני, המופנות לאדם אשר הראה למטריד כי אינו מעונין בהצעות האמורות' הן פליליות.
להשכיב מישהי על הדשא תחתך ולא לתת לה לקום מיד כשהיא מבקשת זה מעשה מגונה. אולי לא הבהרתי (ואת לא שמת לב) שזה לא שהוא זרק אותה לדשא מעשה תיקול בפוטבול, אלא נשכב עליה. בוודאי שזה מעשה מגונה בכפייה. אם מישהו יעשה את זה לרעייתי, לאחותי (אפילו שלא החלפתי איתה מלה עשרים שנה) או לידידה מידידותיי, אני אראה בזה הרבה עניין לציבור, ועניין דוחק במפגש בין קצה הנעל שלי ואבריו המוצנעים של אותו נילון.
לגבי אלכוהול, לא יודע אם היה או לא היה, אבל אלכוהול לא מהווה נסיבות מקלות וגם "אירוע חברתי" לא. אונס במסיבה הוא אונס כמו כל אונס אחר, וכך גם כל דרגה פוחתת של תקיפה מינית.
אין ענין לציבור? ראבאק, יש המון ענין לציבור.
האם ל"נסיבות חברתיות עם קצת אלכוהול" יש רלוונטיות להגדרה של מעשה כפלילי?
אהבתי את "למרות שלא דיברתי איתה עשרים שנה"…
בקיצור, לא קשה למצוא סיבה בשבילך להכות איזה ניצב באשכיו, זה ברור כבר מראש. בוא נגיד שבמקרה כזה, גם כן לא היה עניין לציבור להעמיד אותך לדין על תקיפה וחבלה חמורה. אז דוקא מנקודת המבט הזו…אתה מבין….
אנשים בישראל שחדרו לכל החורים של ילדות וילדים בני 5, חלקם צאצאיהם אפילו, מקבלים שנה מאסר, אם בכלל (!) אז בוא נישאר בתחום המציאות. פה לדעתי יש הסחת דעת מהצד הפיננסי של הפרשיות, והניהול באופן כללי.
לשואלים התוקפניים, אני לא חייבת לענות לשאלות לא מנומסות. כללית בודאי שלמחשבה הפלילית, ולכן נסיבות חברתיות כולל אלכוהול, יש השלכה על הפליליות. למיטב ידיעתי לא בטלו את דרישות המחשבה הפלילית בספר החוקים. בעבירת אינוס נוצר מצב של עבירה מסוג פשע שהמחשבה הפלילית הנחוצה לגיבושה היא מסוג רשלנות, לעיתים אפילו פחות. (בגלל סוגיית הידיעה של ההסכמה או אי ההסכמה וכולי וכולי), וזה מצב פרובלמטי, אבל למיטב הבנתי לא נטען פה אונס ולא התחלה של אונס. (לכאורה…לכאורה…).
למיטב ידיעתי, ואני דווקא זוכר לא רע את חוק העונשין, הדרישה בעבירת האונס, כמו בעבירות של תקיפה ומרבית העברות האחרות, היא של כוונה (לרבות פזיזות או קלות דעת). על פי החוק אי אפשר לבצע תקיפה או אינוס ברשלנות, ואני גם לא מכיר אף לא קייס אחד שבו נטען אחרת. למעשה, שני המקרים היחידים שאולי עולים לכדי אינוס ותקיפה מינית ברשלנות הם המקרה של ערבי שהציג את עצמו כטייס ושל חן אלקובי, גבר שנולד ביולוגית כנקבה, והציג את עצמו כפי שהוא – גבר. האם זה מפתיע שאלו הם המקרים הגבוליים היחידים? לא, אחרי הכל, מדובר בערבי ובטרנסג'נדר, לא האוכלוסיות המועדפות של רשויות החוק.
לגבי המשמעות של אלכוהול, חוק העונשין קובע במפורש (והדבר נכון בכל העולם) שאלכוהול לא יכול להוות הגנה, ואינו יכול לבסס טענה של חוסר מחשבה פלילית (מנס ריאה). הדוקטרינה המשפטית קובעת שיש ליחס את המודעות לכניסה למצב של שכרות (או במילים אחרות, אם מישהו הזריק לתוקף אלכוהול ללא מודעותו, אז הוא כן יוכל להשתמש בזה כהגנה), ולפיכך המעשה "מכוון מתחילתו" (אני אחסוך את הביטוי הלטיני).
בזהירות המתבקשת לאור הסיטואציה הרגישה ולאור העובדה שגם אני אישה – אני פשוט לא יכולה להבין למה אישה תנצור פיה במשך שנתיים במקרה שאכן קרה דבר.
יש כאן בסיס לעיוות ולעוול ואנחנו הרי יודעים שהיו דברים מעולם. הקלות הבלתי נסבלת שבה אפשר להרוס קריירה מפוארת של אדם היא מפחידה.
לנשים יש כוח גדול ולפעמים הן עלולות להשתמש בו לרעה.
דבי – כי היא יודעת שלתוקף יש חברים רבי עוצמה בתקשורת שיציירו אותה כשרמוטה או, כמו במקרה של א' מבית הנשיא, ממש כזונה? ולמניע קצת פחות נאצל או בר הגנה – כי היא יודעת שזה יציף את המכרז המפוקפק שתפרו עבורה? שזה יציף את העובדה שהיא (לכאורה) מזיינת ניצבים סדרתית במקביל לעבודתה מולם?
ואם תקראו היטב את הדיווחים תגלו שהיא לא בחרה להתלונן. גורמים במשטרה הם שיזמו את החקירה. וכאן נשאלת השאלה האם, מרגע שבלי יוזמתה פונים אליה ממח"ש ושואלים אותה על זה, היא אמורה לשקר?
סיפורי האימה שמופצים תדיר סביב עלילות שוא של הטרדה מינית הם תופעה די מדהימה. לרב, לא מדובר על הערה תמימה שפורסה בצורה לא נכונה. על אחת כמה וכמה נדירים המקרים שתלונה מופרכת תוביל לפתיחת חקירה (הרי גם השוטרים, ממש כמו הציבור, חשדנים ממילא כלפי מתלוננות).
הכוחות שפועלים על נפגעת שלא להתלונן הם כוחות אדירים – התהליך המשפטי הוא קשה וארוך, הוא מעורר מחדש את הטראומה הראשונית, הוא פוגע בשמה הטוב של המתלוננת ועוד ועוד. לכן, נראה לי שבמקום להיות כל כך מודאגים מהסיבות שלקח זמן להגשת התלונה, אנחנו צריכים להיות מודאגים מהשאלה "איך יכול להיות שכולם ידעו ואף אחד לא אמר כלום".
אני ממליץ בחום, ביחוד לגברים, להכנס לאתר "הכצעקתה". התיאורים שם של ההטרדות המיניות שחוות נשים ולא מתלוננות עליהן הם ממש מצמררים. זה מאוד עוזר בשביל לפקוח את העיניים ולהבין שלא מדובר בתופעה נדירה או זניחה, אלא במצב קיומי מזעזע של חלק גדול מהאוכלוסייה.
לא קראתי את התגובות אז מראש אני מתנצל אם מישהו כתב משהו דומה.
עשיתי את הניסוי שהמלצת עליו בצבא, כלומר בהיותי בן 20. אני וחבר לשירות התווכחנו בנושא ודעתי היתה כדעתך והוא חשב שלא כצעקתה.
למיטב זכרוני היו רק 2 בחורות שאמרו שלא הוטרדו לעומת עשרות שאמרו כן, ואלה היו בחורות בנות 20 ומטה בלבד.
בקשר לאאוטינג שנעשה למתלוננת (לא הייתי מודע לו לולא היה שותף לו המאמר התומך-לכאורה בעין השביעית), נראה לי שיש מקום לשאול אם החיסיון על זהות המתלוננות אינו חסר טעם מרמת סלבריטאות מסוימת (אבל דווקא במקרה זה לא נראה לי שהגענו לרף, לא שמעתי את שמה מימי קודם לכן כי לא עקבתי אחרי פרשת המכרז). לדוגמה, נתאר לעצמנו שיטרידו מינית שרה בממשלה. אני מניח שלא נצפה לחיסיון על שמה. השאלה היא מאיזה שלב אין טעם בחיסיון – לא בגלל "זכות הציבור לדעת", אלא בגלל שאין אפשרות מעשית לקיים אותו.
חגי, כן אני מסכימה עם הניתוח שלך. אין לנו אי הסכמה. פה לא מדובר באונס ואפילו לא בניסיון לאונס, ולא בטוח שזה מעשה מגונה. למעשה לפי התיאור זו תקיפה לא חמורה או ניסיון לתקיפה. בעבירה הזו יש הרבה מה לדוש ולדון בנושא המחשבה, והנסיבות, במיוחד בהיעדר חבלה ולו זעירה. מדובר במקרה פעוט שלא מצדיק פתיחת תיק פלילי בכלל. כדי להראות שיש פה תקיפה מינית בכלל, צריך להראות רקע מיני, אני לא שמעתי על הרקע הזה, אולי לא קראתי לעומק אבל לא זכור לי טענה שהוא עשה מעשה בעל אופי מיני. לא כל תקיפה שגבר תוקף אישה, או מנסה לתקוף, היא "מעשה מגונה" או אונס..או אפילו הטרדה מינית.
לכן אמרתי לכאורה וכולי. אבל גם עבירה משמעתית בדרגתו של הקצין היא מכשול בפני מינוי כה בכיר (אם כי עבירה יותר חמורה, ל כ א ו ר ה, של הרמטכל המיועד לא פסלה אותו לדעת ויינשטיין…אז לך תדע). הבעיה שככה מתנהלים הדברים כל הזמן, בדרך כלל אנחנו לא יודעים. האם כאשר הוא היה "רק" ניצב זה היה בסדר לא להתלונן ? אני לא מדברת ברמה המשפטית (זה לא פוגע בעדות שלה…), אבל גם היא בכירה במשטרה, האם ככה מתנהלים ? זו הדוגמא לציבור ?
התכוונתי שהסיפור לא מענין כלשעצמו, ורק בגלל המועד והבחישה במינויים הוא בכלל עולה, והיא לא מכחישה שזו היתה כוונתה, לטרפד את המינוי, היום בעיתון הארץ באמצעות בעלה.. כלומר, לאחר האירוע היא לא מצאה לנכון אפילו להתלונן משמעתית…בקיצור, לפי אמיר אורן היום, זו עיסה שגרתית לפני מינויים,והשיטה פסולה. וזה נכון. כניראה שמפלגת ישראל ביתנו וכולי וכולי…
הרי כל העסק מסואב מהחל ועד כלה. כל הפרויקט "עיר ללא דבר זה או אחר", הנו לדעתי בלוף אחד גדול. זה כמו ללכת בלי ולהרגיש עם ולהיפך. תשקיע מליון בפסיכולוגים ויועצים חברתיים עם או בלי מכרז ואח"כ תביא לכאן אלפי מהגרים ושבח"ים ועובדי קבלן תבנה את הגיהינום בדרום תל-אביב. אז לא יהיה לך "בלי", יהיה לך שפע "עם" ממש המון "עם".
כל עסקי הגברת במשטרה, או "משרד לביטחון פנים" שם מאורוול ששחל המציא לזה, זה כסת"ח אחד ענקשבו מעורבים כספי המיסים שלי ושלכם. בעולם שאני חי בו ייתכן שהגבר או הגברים הכן הם חרמנים ללא תקנה וייתכן שעשו להם תרגיל, ייתכן שהגברת היא בתולה גמורה או בחורה טובה, או צדיקה גמורה או גברת בסדר, וייתכן שהגברת ביססה עתיד כלכלי על אהבות ועל תיקים במגירה, והאם זה בטוח וברור שאחרי משפט וחקירה נדע את האמת וניטהר?
ונניח שהגבר שהשכיב ולחץ והוכנס לתיק הזכרונות, המסודר היטב, יימצא אשם מה יקבל? בינתיים החברה שאנחנו חיים בה הולכת ומזדהמת יותר ויותר. אבל מי אני ומה אני. בכל מקר אני ממתין בכליון עיניים לדברי חוכמה וציניות משעשעת שעורך דין פלדמן מעניק לנו בשפע בעיתונים ובלוגים במקרים כאלו, גם בקובץ בלוגים זה, מה אתם חושבים כדאי לחכות? או להזדיין בסבלנות, שפה יפה, העברית.
"פה לא מדובר באונס ואפילו לא בניסיון לאונס, ולא בטוח שזה מעשה מגונה. למעשה לפי התיאור זו תקיפה לא חמורה או ניסיון לתקיפה. "
וואלה, לא מבין אותך. להשכיב אשה על הדשא, לגהור מעליה ולא לתת לה לקום זה לא מעשה מגונה?
[…] להגדרת המתלוננת (לא המטרידים חו"ח) כ"סדרתית". נעמה הגיבה […]
"מעשה לשם גירוי, סיפוק או ביזוי מיניים", הנעשה ללא הסכמת אחד הצדדים – הגדרה המכסה מגוון רחב של מעשים, מנגיעה באיברים מוצנעים ועד לאוננות.
שוב, אולי לא קראתי במקום הנכון (איפה התיאור ? יש לינק ?) אבל זה לא נשמע כאילו זה קרוב להגדרה לעיל.
כלומר גבר משכיב אשה תחתיו, גוהר מעליה ולא נותן לה לקום – ואת לא רואה בזה שום דבר מיני? מה, הוא חשב שהוא בתחרות היאבקות? כמובן, בהנחה שהמקרה אכן קרה. אבל אנחנו מדברים על התיאור.
הגדר "גהר". אני מבינה את זה כריתוק ללא מגע מיני, כלומר, ללא חיכוך באברי מין.
שוב, לא כל מעשה אלים של גבר נגד אישה הוא מיני מעצם המגדר של שניהם. אח יכול לגהור מעל אחותו במאבק על השלט בנינטנדו. וכולי. אני גם לא משוכנעת, אם כי צריך פה מומחה לנושא, שגהירה ללא כל מגע מיני גופני, ואפילו שיש בה אמירות בעלות נופך מיני הן מעשה מגונה. אבל שוב, גם כך, מצבו לא מי יודע מה משפטית. לא צריך להחמיר בהגזמות.
אגב, לפני שנתיים רצה דיכטר לפטר את בר לב הזה, ואני הבעתי תמיכה בנימוקים של דיכטר, וכל אלה שעכשיו הופכים את ברלב לחניבעל לקטר הגנו עליו כאדם משכמו ומעלה, היפראקטיבי יצירתי, מנהל מצויין, תומך ביתומות ואלמנים, וכולי. כניראה שהיה צריך לפטר אותו אז, לפחות מהסיבות הנכונות…
לגישתי, ברמות האלה של בכירים במשטרה (כולל המתלוננת), לא הייתי קונה קורקינט משומש מאף אחד מהם. זה לא אומר בסנאפ שוט מסויים שלא תתפוס אחד מבצע עבירה נגד השני, אבל אין מקום לסנטימנטליות הזו. אנחנו מכירים את משטרת ישראל…צדיקים אין שם.
וגם על במה זו, המושכת אליה קוראות וקוראים שמתעניינים בסיפור לעומק, ולא רק בסנסציה, מגיבות ומגיבים טורחים לפקפק קודם כל באמינותה של א':
למה שנתיים, ולמה עכשיו, למה לא אתמול… שלשום, למה להרוס קריירה, למה מי שלח אותך א'? ומי מושך בחוטים, ואולי הכסף מדבר, ועם מי א' שוכבת ומתי וגם איך, וכמה כוח יש לנשים, ואונס ברשלנות, ואלכוהול כתירוץ, והאם זו דוגמה לציבור? ואולי הוא לא ממש נגע, ותגדיר "גהר"…
ואז אתם עוד שואלים את עצמכם למה היא לא התלוננה קודם?
[…] האישיות ("מניפולטיווית") ואת התיוג כ"מתלוננת סדרתית" (אם לא ידעתם, לכל אשה שמורה הזכות להתלונן רק פעם אחת […]
[…] פמיניסטים רגישים. יש כאלו שכותבים על זה בבלוג (לדוגמא, נעמה) יש כאלו שמצטרפים להפגנה. אבל הרוב […]
[…] החלה לטפטף פרשת ד”ר אורלי אינס, שאז עוד נקראה א’, כתבתי: “אין לי מושג מה קרה בסיפור של א’, המשטרה והמשרד […]