• ראשי
  • אות מיס פיגי
  • לרשותכם
  • על הבלוג
  • קצת עלי
  • דברו אלי

קרוא וכתוב

הבלוג של נעמה כרמי

Feeds:
פוסטים
תגובות
« רישומים מאושוויץ
בדרכו »

Keep your eyes on the victim

26 בינואר 2012 על-ידי נעמה

מה שמסתמנת כפרשייה החדשה בלשכת נתניהו מדגישה היבט מוכר בנסיבות שבהן אשה נהפכת לקורבן להפעלת כוח מטרידה מצדו של גבר.
“אחת ההערכות בלשכת ראש הממשלה היא שהפרשה התפוצצה כחלק ממאבקי כוח במקום”. לשכת ראש ממשלה בלי מאבקי כוח היא כמו… טוב, לא חשוב כמו מה. זה ברור שמאבקי כוח הם חלק אינטגרלי מהפוליטיקה. וכשהם מסתבכים בפרשיות הטרדה למיניהן (זאת לא חייבת להיות הטרדה מינית), האשה נהפכת לקורבן כפול. גם להטרדה וגם למאבקי הכוח המתקיימים על גבה. היא תמיד תצא מפסידה. כדאי לזכור זאת וחשוב לומר זאת כבר כעת. כי לא יהיה זה מרחיק לכת לנחש שבקרוב מאוד נשמע את נתניהו, הקוזק הנגזל, מתבכיין על זה ש”גורמים פוליטיים מנסים להפיל אותו” או משהו כזה. הדרת נשים? זאת הכול מזימה כדי להפיל את ביבי. הטרדה בלשכה? גורמים עוינים שתלו מוטרדת.”סרק סרק”!

כשרק החלה לטפטף פרשת ד”ר אורלי אינס, שאז עוד נקראה א’, כתבתי: “אין לי מושג מה קרה בסיפור של א’, המשטרה והמשרד לביטחון פנים. האם מדובר בארועים חמורים הדורשים טיפול או בטפילת אשמה שהיא חלק ממאבק פוליטי על מינוי נכסף. (אגב, זה יכול להיות אפילו גם וגם, באופן מתוחכם כלשהו. זאת לא תהיה הפעם הראשונה שמשתמשים באשה הקורבן לשם כך)”.

(מעניין שדמיון נוסף בין המקרים נעוץ בכך שכמו שד”ר אינס לא התלוננה בזמנו על ניצב בר-לב, כך גם ר’ הנוכחית לא התלוננה רשמית על נתן אשל. בשני המקרים התלונה הגיעה ממי שהנשים סיפרו לו על כך, אף כי בנסיבות שונות מאוד).

אז זהו, שגם בתסריט הכי פראי, שבו משתמשים באשה באופן מכוון למטרות “חיסול” פוליטי, היא הקורבן. והיא קורבן פעמיים. כי אם מישהו משתמש בה כדי לסלק את ראש הלשכה (שמשום מה מכנים אותו “ראש הסגל”, Chief of Staff עלק) – היא קורבן לא רק של מי שמטריד אותה אלא גם של המחרחר. אולי עוד מעט נשמע שמדובר בכלל ב“מתלוננת סדרתית” על זה שמחטטים לה באימייל.
אין לי מושג אם לכנות את מה שקורה בלשכת נתניהו “עימות פנימי חסר תקדים” זה תיאור נאמן למציאות או הגזמה מגמתית של עיתון עם אג’נדה. מה שברור לי הוא שתמיד צריך לזכור מי הקורבן האמיתי. גם אם מישהו בחר לפוצץ פרשיה מסוימת בעיתוי מסוים בגלל שיקוליו הוא, זה לא מפחית כהוא זה מחומרתה. Keep your eyes on the victim, אם לעשות פראפרזה על אמירה שנתניהו אוהב לשחרר בתקשורת האמריקאית.

אכלו לי שתו לי

ממש בהערת סוגריים שקצת סוטה מהנושא אך פשוט מתבקשת: נתניהו כל כך התרגל להיפוך היוצרות שהוא מנסה לכפות עלינו, של הממשלה נגד העם, שהוא שוכח שכן: בדמוקרטיה אופוזיציה מנסה להחליף את הממשלה. כולל לנסות להפיל אותה באמצעים פרלמנטריים.. איזו חתרנות! ואופוזיציה היא לא רק בכנסת. לציבור אפילו מותר, בינתיים, לצאת להפגין בין בחירות לבחירות כשהוא לא מסכים עם מדיניות הממשלה. כשהתקשורת שנתניהו עוד לא מפעיל ישירות מדווחת. הפקרות ממש.

עלבון

אם לחזור לנושא הראשוני, הייתי מהמרת שבקרוב גדעון לוי ייצא בטור צדקני בעניין, שיקבל את הכותרת הראשית של הארץ; כמו אז אחרי היחשפותה של ד”ר אינס, בסגנון ה-rapewash. אבל אני חוששת שמחר יהיו שם עסוקים מדי בליקוק הפצעים לאחר הפלת אתר העיתון על ידי “האקרים פרו-פלסטינים”. איזה עלבון. משתווה רק להכחשה של נתניהו שהארץ הוא אויב המדינה. הם לא קוראים שם את העיתון, ההאקרים האלה? 

סדרתיות
בידיים לא נקיות

 

  • לחיצה לשיתוף בפייסבוק (נפתח בחלון חדש)
  • לחצו כדי לשתף בטוויטר (נפתח בחלון חדש)
  • לחצו כדי לשתף ב LinkedIn (נפתח בחלון חדש)
  • לחץ כדי לשתף ב-Tumblr (נפתח בחלון חדש)
  • לחיצה לשיתוף ב-Flattr (נפתח בחלון חדש)
  • לחצו כדי לשלוח את זה לחבר בדואר אלקטרוני (נפתח בחלון חדש)
  • לחצו כדי להדפיס (נפתח בחלון חדש)

פורסם במדיה, פמיניזם, שונות | מתויג אורלי אינס, גדעון לוי, הארץ, הטרדה, נתן אשל, נתניהו, פוליטיקה, קורבן כפול | 13 תגובות

13 תגובות

  1. ב- 26 בינואר 2012 בשעה 02:29 paxifista

    אלו האקרים שוחרי שלום, הם שמעו שהארץ הם אויבי המדינה וחשו מהר להציל את ישראל, חבל לאבד ככה פרטנר


  2. ב- 26 בינואר 2012 בשעה 06:40 גולדבלט משה

    פעמים רבות האישה המעורבת היא רק קורבן או שהעוול שנעשה לה אינו הדבר החשוב בפרשה. לדעתי פרשת חים רמון היא דוגמא מובהקת לכך. העובדות כמעט שלא היו שנויות במחלוקת ובמרכזן חיילת שזכתה לנשיקה חודרנית מדי -ללא ספק מעשה פסול. החיילת לא רצתה להתלונן [ובכל מקרה אחר בזה זה היה מסתיים כי לא מדובר באונס או בתקיפה אלימה והמעשה ראוי היה לגינוי ולסטירת לחי ולא לכתב אישום]. למרות זאת נעשה מאמץ חקירתי אדיר כולל שכנוע ואיומים על החיילת [תביעת לשון הרע] שתתלונן-זה לא היה קורה בשום פרשיה דומה.התוצאה היא שהלקח שצריך להפיק אינו מופק כי ברור לכל מי שאינו משוחד שההטרדה היא רק אמצעי למאבק אחר.

    באשר לנתניהו -בעצם לא סטית מהנושא. גם כאן העילה הפורמלית, אפילו היא אמיתית, היא כסות למשהו הרבה יותר אפל ולפרנויה של נתניהו יש בסיס. הדרת נשים אינה משהו מהזמן האחרון ואם היא עולה במשך זמן רב לכותרות הראשיות והופכת לנושא המרכזי יש מי שדואג לכך ואנחנו יודעים מי המקצוענים בתחום. כנראה הסיסמא הבאה תהיה בחרת ליכוד בחרת חרדים בחרת הדרת נשים והשתמטות משירות צבאי-הרקע הציבורי מוכן ולדעתי גם האיסטרטגיה הפוליטית הושלמה-כעת נראה מי המפלגה שתאמץ אותה-כנראה יאיר לפיד


  3. ב- 26 בינואר 2012 בשעה 07:19 צור שפי

    מדוע מפריע לך התואר "ראש הסגל"?


  4. ב- 26 בינואר 2012 בשעה 08:31 עדו

    אני מניח שאישה שזכויותיה נפגען רוצה קודם כל אוזן קשבת של מישהו קרוב. לרוע המזל כשאת עובדת בלשכת רוה"מ אין אדם שהוא 'סתם' עמית לעבודה שאפשר להשתפך בפניו. צריך לעשות את ההפרדה בשביל הקשבה יש את הטלפון של מרכז הסיוע. אם את רוצה פעולה – אל תסמכי על אף אחד. הגישי תלונה בעצמך.


  5. ב- 26 בינואר 2012 בשעה 09:19 AlMuaddib

    Keep your eyes on the victim

    מי אמר שאי אפשר לבטא אמיתות מורכבות בסלוגן פשוט?


  6. ב- 26 בינואר 2012 בשעה 14:41 גלעד

    לא שאין להם הומור –
    "על אף שבמהלך המתקפה לא נכתבו כתובות פרו פלסטיניות כלשהן באתר, אמר לאחריה ח"כ אריה אלדד כי: "כתובות הנאצה נגד ישראל שנכתבו באתר "הארץ" הן כנראה טיוטות למאמר המערכת של העיתון למחר". "


  7. ב- 26 בינואר 2012 בשעה 14:48 הטרדה « האחות הגדולה

    […] אחר, שהוראותיו שונות ודרכי ההתנהלות על פיהן שונות.    Keep your eyes on the victim (נעמה כרמי, קרוא וכתוב)   זה ברור שמאבקי כוח הם חלק […]


  8. ב- 27 בינואר 2012 בשעה 23:08 אלון

    צור שפי – נדמה לי שנעמה התכוונה להצביע על ההבדל בשימוש בין "ראש הסגל" עבור גברים ל"ראש לשכה" עבור נשים, כאשר מדובר על אותו תפקיד בדיוק.
    נעמה – תקני אותי אם אני טועה.


    • ב- 27 בינואר 2012 בשעה 23:19 נעמה

      האמת שסתם לגלגתי על ניסיונו של נתניהו להידמות לנשיא ארה"ב ולמנות לעצמו "ראש סגל" כמו שם. ראיתי שהיום יוסי ורטר ליגלג בדיוק על אותו דבר, כשכתב על אשל "..'ראש הסגל', צ'יף אוף סטאף עאלק".


  9. ב- 2 בפברואר 2012 בשעה 14:58 פוליטיקה

    במקרה של לשכת נתניהו ראש הסגל זה כינוי הולם ביותר


  10. ב- 6 בפברואר 2012 בשעה 09:18 אפרת

    לא בטוח שהקורבן כל כך רוצה את העיניים עליה. בינתיים הרדיו מספר פעמיים בשעה שצילמו אותה מתחת לחצאית. אני הייתי רוצה לקבור את עצמי מהפדיחה.

    אגב, במקרה של חיים רמון, לא מעטים חושבים שמדובר בקנוניה של ממסד "שלטון החוק" כדי למנוע ממנו לעשות רפורמה כשר משפטים. כזכור רמון הוא זה שהעביר רפורמה ענקית בתור שר הבריאות – חוק בריאות ממלכתי – כך שהוא היווה סכנה אמיתית לממסד שמתנגד לשינוי.
    נכון, הייתה שם מישהי שנישקו אותה יותר מהרצוי לה. אני במקומה הייתי מעדיפה התנצלות כנה ואולי איזו השתדלות מצידו, על פני חקירות במשטרה ובבית משפט ואיומים בתביעות דיבה.


  11. ב- 7 בינואר 2013 בשעה 10:00 שלוש שאלות בשולי מסמך דיסקין « קרוא וכתוב

    […] או משנה במידה פחותה, אם משתמשים בזה כדי לחסל חשבונות. גם על זה כתבתי כבר. דרמות פוליטיות שנרקמות סביב עניינים כאלה יכולות […]


  12. ב- 30 במרץ 2014 בשעה 18:20 כמה זה בסולם בית הקלפים? ולמה נזכרת רק עכשיו? | קרוא וכתוב

    […] בית הקלפים? קונספירציה? גם בפרשת נתן אשל נשמעו הקולות הללו, שטענו כי הפרשה התפוצצה על רקע מאבקי כוח פנימיים. אז כתבתי: […]



התגובות סגורות.

  • ד"ר נעמה כרמי

  • הצטרפות ל-644 עוקבים

  • וְזֹאת הַתְּרוּמָה

    לתרומה לאחזקת הבלוג בפייפאל.
  • רשימות אחרונות

    • השראה בגבעת הקפיטול
    • רפואה הפוגעת בכבוד האדם איננה "חווית טיפול"
    • שנהיה תמיד בצד הנותן?
    • חיים ששווים פחות: הסולידריות מתה מקורונה
    • פסיכולוגית הולכת לטיפול
  • סימניה

    20 עצות להגנה על הדמוקרטיה
    סיפור של פירוק והרכבה
    בצד הבטוח של הדברים
    ואף מילה על ביבי
    הן לא היסטריות
    מדינה תחת מעקב
    סופה של הבדידות
    כרב ראשי, איני יכול יותר לשתוק
    כן, נשים עם דוקטורט נקראות ד"ר
    איסור נגיעה

  • קרוא

    כל ביקורות הספרים

  • וכתוב

    ספרי "זכויות אדם: מבוא תאורטי", הוצאת רסלינג 2018.

    לחצו על התמונה לפרטים ורכישה.

  • וכתוב

    ספרי "חוק השבות: זכויות הגירה וגבולותיהן", הוצאת אוניברסיטת תל אביב, 2003..

    לחצו על התמונה לפרטים ורכישה

  • "שום דבר אינו מדהים כמו החיים. חוץ מהכתיבה. חוץ מהכתיבה. כן, בוודאי, חוץ מהכתיבה, הנחמה היחידה." (אורהאן פאמוק, 'הספר השחור')
  • אות מיס פיגי

  • הטוויטר שלי

    הציוצים שלי
  • מפתח

  • ארכיון

  • יש לי יום יום תג

    ICC אהוד אולמרט אהוד ברק או"ם אונס אורי בלאו אזרחות אינטרנט אמנת הפליטים אקדמיה ארגוני זכויות אדם אתיקה עיתונאית אתיקה רפואית בג"צ בחירות ביה"מ העליון ביקורות ספרים ביקורת בית המשפט העליון בלוג בנימין נתניהו ג'נוסייד גדעון לוי גזענות דארפור דמוקרטיה דת הארץ הומוסקסואלים הטרדה מינית התנחלויות זכויות אדם זכויות ילדים זכויות נשים חולים חופש הביטוי חוק השבות חוק ומשפט חיים רמון חינוך חקירות טרור יועמ"ש ילדים יצחק לאור ישראל כיבוש כנס מבקשי מקלט מהגרי עבודה מוות מוסר מחאה חברתית מחלה משה קצב משפט בינלאומי משפטיזציה נשים נתניהו סרטן עבירות מין עינויים עמוס שוקן פוליטיקה פייסבוק פמיניזם פרטיות צה"ל רופאים רפואה שואה שוויון שטחים שמאל תקשורת
  • יזכור

    יעקב כרמי (אלסטר) ז"ל. אבא שלי
    ראובן אלסטר ז"ל. דוד שלי
    גלריית צילומים שצילם אבא שלי

  • הגברת המודעות סרטן השחלות | Promote Your Page Too

  • ©

    כל הזכויות שמורות לנעמה כרמי

בלוג בוורדפרס.קום.

WPThemes.


loading בטל
הרשומה לא נשלחה - בדוק את כתובות המייל בבקשה!
הפעולה נכשלה, בקשה נסה שוב
מצטערים, הבלוג שלך אינו יכול לשתף רשומות בדואר אלקטרוני.
פרטיות וקובצי Cookie: אתר זה משתמשי בקובצי Cookie. המשך השימוש באתר מהווה את ההסכמה שלך לשימוש באלו.
לקבלת מידע נוסף, כולל מידע על השליטה בקובצי Cookies, ניתן לעיין בעמוד: מדיניות קובצי ה-Cookie