• ראשי
  • אות מיס פיגי
  • לרשותכם
  • על הבלוג
  • קצת עלי
  • דברו אלי

קרוא וכתוב

הבלוג של נעמה כרמי

Feeds:
פוסטים
תגובות
« מבהירים
האסימטריה של האמפתיה »

17 ימים בלי ביל

10 בנובמבר 2012 על-ידי נעמה

בארץ המובטחת מאת סבסטיאן בארי. מאנגלית: צילה אלעזר. אחוזת בית 2012, 259 עמ’

ההווה הסיפורי של ‘בארץ המובטחת’ הוא בן 17 ימים. 17 הימים שחולפים מאז שהתאבד ביל, נכדה של המספרת לילי, שאותו גידלה מגיל שנתיים, לאחר שחזר ממלחמת המפרץ. הפאבולה המסופרת היא בת שבעת עשורים. סיפור חייה של לילי הקרבה לגיל 90. והרבה מעבר לכך. סבסטיאן בארי, מהסופרים האיריים הנודעים בני זמננו, אוהב לשזור את הסיפור הכללי והלאומי בפרטי-משפחתי ולספר אותו דרכו.

לכן סיפורה של לילי ביר הוא סיפורה של אירלנד והקנאות הפוליטית של המרד האירי בשנות ה-20, שמנתקת אותה באכזריות ממשפחתה ומבריחה אותה ואת ארוסה לארה”ב. הארץ המובטחת (On Canaan’s Side) היא אמריקה, כמובן. במידת מה מעניין היה לקרוא את הספר בימים שלפני הבחירות בארה”ב, קצת אחרי ספר אחר לגמרי שעוסק בפוליטיקה האמריקאית, גם שם דרך סיפור אישי של התבגרות. בעיקר לאחר נאום הניצחון מעורר ההשראה והתקווה של אובמה. בארץ המובטחת אכן הכול אפשרי. היא מקבלת אליה את הנמלטים  – את הנידחים, העניים, ההמונים המצטופפים, חסרי הבית, סחופי הסופה – כמילות שירה של אמה לזרוס החרוטות על פסל החירות. ולמרות שהגורל מכה בלילי שוב ושוב, ללא רחם, היא מצליחה להשתקם ולבנות בה את חייה. ובד בבד גם להיתקל פנים אל פנים, בהתנגשות חזיתית רבת מכאוב, עם המלחמות בארצות רחוקות שאליהן שולחת אמריקה את בניה. והם חוזרים מהן שבורים בגוף ובנפש. המומים כמו עגלים בבית המטבחיים. לא מצליחים למצוא את קצה החוט שעליו ישזרו בחזרה את חייהם. לא זוכרים את המנגינה, כלשונם. אומללים ומובסים. “באמריקה”, אומרת אחת הדמויות בספר, ”הכול אפשרי. הכול גם נכון וגם לא נכון באותה נשימה”.

אבל ‘בארץ המובטחת’ הוא יותר מכל סיפור פואטי, לירי ממש, ועצוב עד אין קץ, על חיים רוויי סבל ואובדן. “איך אנחנו שורדים? איך אנחנו לא נמחצים?” שואלת את עצמה לילי כשהמוות רודף אחריה לראשונה גם באמריקה והיא עוברת בתוכה לארץ אחרת, שדבר לא הכין אותה לקראתה. ולמרות הכול אומרת לנו לילי בסופו של הספר כי היא אסירת תודה על חייה, עד בלי די. שכן החושך הממלא את ביתה כשהיא חוזרת אליו בסוף כל הדברים היה “חושך כל כך חשוך שהוא נראה לי כמו אור”. כי אכן, בתוך החושך זורח אור גדול. גם בחשכת חייה של לילי. והיא היטיבה לראות גם אותו. ולדעת כי יכולה היתה להיות, והיתה, גם מאושרת. שסיפורה אינו רק “סיפור של סבל ואימה”, כדבריה, אלא גם של יופי רב ואהבה. ואולי אפשרות של סליחה, לפחות לעצמה. וזאת הסיבה שסיפורה, וידוי כלשונה, איננו רק קורע אותנו לגזרים מרוב כאב אלא גם משרה עליה ועלינו את יפעת השלווה.

בתחילת הספר שואלת את עצמה לילי: “איזה צליל משמיע לב בן שמונים ותשע שנשבר? הוא אינו יכול להיות הרבה יותר מדממה, והוא בוודאי צליל קטן וחלוש”. אבל הצליל הזה, בלבוש הפיוטי שמעניק לו סבסטיאן בארי, איננו קטן וחלוש. הוא  הרבה יותר מדממה, על אף שזאת מכילה את כל הצלילים כולם. הלב השבור של לילי מעניק לנו ספר נפלא.

Sebastian Barry, On Canaan’s Side

כל ביקורות הספרים

 

  • לחיצה לשיתוף בפייסבוק (נפתח בחלון חדש)
  • לחצו כדי לשתף בטוויטר (נפתח בחלון חדש)
  • לחצו כדי לשתף ב LinkedIn (נפתח בחלון חדש)
  • לחץ כדי לשתף ב-Tumblr (נפתח בחלון חדש)
  • לחיצה לשיתוף ב-Flattr (נפתח בחלון חדש)
  • לחצו כדי לשלוח את זה לחבר בדואר אלקטרוני (נפתח בחלון חדש)
  • לחצו כדי להדפיס (נפתח בחלון חדש)

פורסם בספרים | מתויג בארץ המובטחת, ביקורות ספרים, סבסטיאן בארי | 4 תגובות

4 תגובות

  1. ב- 11 בנובמבר 2012 בשעה 12:53 David Palma

    פוסט נוגע ללב. וככה נשמע לב נשבר בתנ"ך: וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל אַהֲרֹן הוּא אֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוה לֵאמֹר בִּקְרֹבַי אֶקָּדֵשׁ וְעַל פְּנֵי כָל הָעָם אֶכָּבֵד וַיִּדֹּם אַהֲרֹן"…


  2. ב- 18 בנובמבר 2012 בשעה 19:43 בארץ המובטחת / סבסטיאן בארי / ביקורות

    […] המלצה על הספר בבלוג 'קרוא וכתוב' מאת נעמה כרמי, נובמבר 201… […]


  3. ב- 18 בנובמבר 2012 בשעה 22:30 שור מועד: הפלגיאריזם נמשך ב’ערוץ המדע’ « קרוא וכתוב

    […] עליתי על זה הפעם? קיבלתי פינגבאק לרשימה שכתבתי על הספר ‘בארץ המובטחת’, מאתר ההוצאה. ניגשתי לראות […]


  4. ב- 20 בדצמבר 2012 בשעה 16:51 בארץ המובטחת

    […] המלצה על הספר בבלוג 'קרוא וכתוב' מאת נעמה כרמי, נובמבר 201… הספר ברשימת עשרת הספרים המומלצים של עיתון 'לאישה' מאת יואל כהן, נובמבר 2012.  ביקורת על הספר מאת רות אלמוג, 'הארץ', אוקטובר 2012. ביקורת על הספר באתר 'מוטקה' מאת אורית הראל, אוקטובר 2012.  ביקורת על הספר מאת שלומית מרון בבלוג 'ספרים ללא ירקות', ספטמבר 2012. ביקורת על הספר מאת ירח טל, ערוץ המדע של 'הארץ', ספטמבר 2012. הספר ברשימת ספרים מומלצים לחגים, 'ישראל היום', ספטמבר 2012.  ראיון עם סבסטיאן בארי לכבוד צאת ספרו מאת אלי אליהו, 'הארץ', ספטמבר 2012.  […]



התגובות סגורות.

  • ד"ר נעמה כרמי

  • הצטרפות ל-645 עוקבים

  • וְזֹאת הַתְּרוּמָה

    לתרומה לאחזקת הבלוג בפייפאל.
  • רשימות אחרונות

    • "משפחה, אני שונא אותך!": כוחה העוצמתי של הספרות
    • השראה בגבעת הקפיטול
    • רפואה הפוגעת בכבוד האדם איננה "חווית טיפול"
    • שנהיה תמיד בצד הנותן?
    • חיים ששווים פחות: הסולידריות מתה מקורונה
  • סימניה

    חיסונים, התניות ונשיאה בעלויות
    אבישי בן-חיים הוא מנוול
    השורה התחתונה
    ישראל חייבת להבטיח חיסון פלסטינים
    היועמ"ש בלם ניסיון הפיכה
    כבשן האש ושמם הטוב של האנסים
    חושבת מדברת חושבת מדברת
    20 עצות להגנה על הדמוקרטיה
    סיפור של פירוק והרכבה
    בצד הבטוח של הדברים

  • קרוא

    כל ביקורות הספרים

  • וכתוב

    ספרי "זכויות אדם: מבוא תאורטי", הוצאת רסלינג 2018.

    לחצו על התמונה לפרטים ורכישה.

  • וכתוב

    ספרי "חוק השבות: זכויות הגירה וגבולותיהן", הוצאת אוניברסיטת תל אביב, 2003..

    לחצו על התמונה לפרטים ורכישה

  • "שום דבר אינו מדהים כמו החיים. חוץ מהכתיבה. חוץ מהכתיבה. כן, בוודאי, חוץ מהכתיבה, הנחמה היחידה." (אורהאן פאמוק, 'הספר השחור')
  • אות מיס פיגי

  • הטוויטר שלי

    הציוצים שלי
  • מפתח

  • ארכיון

  • יש לי יום יום תג

    ICC אהוד אולמרט אהוד ברק או"ם אונס אזרחות אינטרנט אמנת הפליטים אקדמיה ארגוני זכויות אדם אתיקה מקצועית אתיקה עיתונאית אתיקה רפואית בג"צ בחירות ביה"מ העליון ביקורות ספרים ביקורת בית המשפט העליון בלוג בנימין נתניהו ג'נוסייד גדעון לוי גזענות דארפור דמוקרטיה דת הארץ הומוסקסואלים הטרדה מינית התנחלויות זכויות אדם זכויות ילדים זכויות נשים חולים חופש הביטוי חוק השבות חוק ומשפט חיים רמון חינוך חקירות טרור יועמ"ש ילדים יצחק לאור ישראל כיבוש כנס מבקשי מקלט מהגרי עבודה מוות מוסר מחאה חברתית מחלה משה קצב משפט בינלאומי משפטיזציה נשים נתניהו סרטן עבירות מין עינויים עמוס שוקן פוליטיקה פייסבוק פמיניזם פרטיות צה"ל רופאים רפואה שואה שוויון שטחים שמאל תקשורת
  • יזכור

    יעקב כרמי (אלסטר) ז"ל. אבא שלי
    ראובן אלסטר ז"ל. דוד שלי
    גלריית צילומים שצילם אבא שלי

  • הגברת המודעות סרטן השחלות | Promote Your Page Too

  • ©

    כל הזכויות שמורות לנעמה כרמי

בלוג בוורדפרס.קום.

WPThemes.


loading בטל
הרשומה לא נשלחה - בדוק את כתובות המייל בבקשה!
הפעולה נכשלה, בקשה נסה שוב
מצטערים, הבלוג שלך אינו יכול לשתף רשומות בדואר אלקטרוני.
פרטיות וקובצי Cookie: אתר זה משתמשי בקובצי Cookie. המשך השימוש באתר מהווה את ההסכמה שלך לשימוש באלו.
לקבלת מידע נוסף, כולל מידע על השליטה בקובצי Cookies, ניתן לעיין בעמוד: מדיניות קובצי ה-Cookie