• ראשי
  • אות מיס פיגי
  • לרשותכם
  • על הבלוג
  • קצת עלי
  • דברו אלי

קרוא וכתוב

הבלוג של נעמה כרמי

Feeds:
פוסטים
תגובות
« פרידה אישית מסטן כהן
הצד שמנגד: ובחרת בחיים »

היפרמות

13 בינואר 2013 על-ידי נעמה

בקצה המדבר מאת סמנתה הארווי. מאנגלית: עידית שורר. כתר 2010, 302 עמ’

מוות הוא העולם שאליו מגיע האיש לאחר שאיבד את זכרונו, אמר אלן רנה. שעסק רבות בסרטיו בשאלות הזיכרון והשכחה והקשר שלהן לחיים. 'בקצה המדבר' הוא ניסיון ספרותי לעקוב אחרי איבוד זיכרון והתפוררותו. המתרחשים במחלת האלצהיימר. המספר – אדריכל בשנות השישים לחייו – מתאמץ לשחזר את חייו, קרעים קרעים, הנגלים אליו מבעד מוחו המתפורר. פתיתים המרחפים באוויר. האם בתו חיה או מתה? על מה נכלא בנו בבית הסוהר, שאותו תכנן? “אני זוכר את האיש הזה, הוא חושב. ראיתי אותו כבר”. ומי האשה הזאת, החולקת איתו את מיטתו? הוא מתאמץ לזכור. אבל כל חייו נפרמים ושוב אין חוט מקשר. יש סיפור. חיים, משפחה וקריירה. אבל מספר החולה באלצהיימר הוא כמובן דוגמא מובהקת למספר בלתי מהימן. היה או לא היה? האם מה שהוא זוכר אכן קרה? ומה אינו זוכר? חלק מהדברים אנו מנסים לשחזר מהדמויות האחרות או מהקשרים שנוצרים בין התמונות והאפיזודות החוזרות ועולות. אבל גם נקודות הציון של הדמויות הבריאות הסובבות אותו מובאות מפיו. האם אכן אמרו מה שאמרו שקרה? “הוא מחפש את הדפוס ואת הדפוס בתוך הדפוס”. וגם אנחנו מחפשים. ומשחזרים. השלמת הפערים המוטלת על הקוראים מקבלת כאן ממד קריטי. אבל אף היא בלתי אפשרית.

בסופו של דבר אנו נשארים עם מה שעומד במרכז הספר – לא השאלה מה היה אלא האופן שבו אי אפשר כלל לשחזר אותו. האופן שבו דורסת המחלה את תאי המוח ומותירה אחריה שממה. 'בקצה המדבר' הוא תרגום לא מוצלח במיוחד של שם הספר, שבמקורו האנגלי – The Wilderness – מרמז לשמות שעושה האלצהיימר במוח האנושי ולחורבן שהיא ממיטה עליו. שממה.

אי אפשר כמובן לדעת מה חווים חולי האלצהיימר, במיוחד לא כשהם במצב מתקדם, ואיך מורגש בדיוק תהליך ההתדרדרות הקוגניטיווי האפל שעובר עליהם. אבל הארווי, בהישג ספרותי מרגש וראוי לציון, נותנת לנו את התחושה שכך בדיוק. כך ממש נפרם המוח האנושי, תפר אחר תפר, מקשריו למציאות.

Samantha Harvey, The Wilderness

כל ביקורות הספרים

  • לחיצה לשיתוף בפייסבוק (נפתח בחלון חדש)
  • לחצו כדי לשתף בטוויטר (נפתח בחלון חדש)
  • לחצו כדי לשתף ב LinkedIn (נפתח בחלון חדש)
  • לחץ כדי לשתף ב-Tumblr (נפתח בחלון חדש)
  • לחיצה לשיתוף ב-Flattr (נפתח בחלון חדש)
  • לחצו כדי לשלוח את זה לחבר בדואר אלקטרוני (נפתח בחלון חדש)
  • לחצו כדי להדפיס (נפתח בחלון חדש)

פורסם בספרים | מתויג אלצהיימר, ביקורות ספרים, בקצה המדבר, סמנתה הארווי | 3 תגובות

3 תגובות

  1. ב- 13 בינואר 2013 בשעה 14:36 ido2267

    יש ספר בשם "החיים במבוך" שנכתב על ידי חולת אלצהיימר. אחרי שקראתי אותו החלטתי שאם אלקה במחלה הזו אני מתאבד , אפשר לחיות בכיסא גלגלים, בלי ראיה או בלי חוש השמיעה אבל לא לזכור את הילדים שלך?


  2. ב- 13 בינואר 2013 בשעה 14:54 redrafi57

    קראתי את הספר לפני כשנה. ספר מצויין, קשה, עוכר שלווה, מדכא ובאותו זמן אנושי מאוד.


  3. ב- 13 בינואר 2013 בשעה 22:35 דבורה

    תודה, אקרא את הספר



התגובות סגורות.

  • ד"ר נעמה כרמי

  • הצטרפות ל-644 עוקבים

  • וְזֹאת הַתְּרוּמָה

    לתרומה לאחזקת הבלוג בפייפאל.
  • רשימות אחרונות

    • השראה בגבעת הקפיטול
    • רפואה הפוגעת בכבוד האדם איננה "חווית טיפול"
    • שנהיה תמיד בצד הנותן?
    • חיים ששווים פחות: הסולידריות מתה מקורונה
    • פסיכולוגית הולכת לטיפול
  • סימניה

    20 עצות להגנה על הדמוקרטיה
    סיפור של פירוק והרכבה
    בצד הבטוח של הדברים
    ואף מילה על ביבי
    הן לא היסטריות
    מדינה תחת מעקב
    סופה של הבדידות
    כרב ראשי, איני יכול יותר לשתוק
    כן, נשים עם דוקטורט נקראות ד"ר
    איסור נגיעה

  • קרוא

    כל ביקורות הספרים

  • וכתוב

    ספרי "זכויות אדם: מבוא תאורטי", הוצאת רסלינג 2018.

    לחצו על התמונה לפרטים ורכישה.

  • וכתוב

    ספרי "חוק השבות: זכויות הגירה וגבולותיהן", הוצאת אוניברסיטת תל אביב, 2003..

    לחצו על התמונה לפרטים ורכישה

  • "שום דבר אינו מדהים כמו החיים. חוץ מהכתיבה. חוץ מהכתיבה. כן, בוודאי, חוץ מהכתיבה, הנחמה היחידה." (אורהאן פאמוק, 'הספר השחור')
  • אות מיס פיגי

  • הטוויטר שלי

    הציוצים שלי
  • מפתח

  • ארכיון

  • יש לי יום יום תג

    ICC אהוד אולמרט אהוד ברק או"ם אונס אורי בלאו אזרחות אינטרנט אמנת הפליטים אקדמיה ארגוני זכויות אדם אתיקה עיתונאית אתיקה רפואית בג"צ בחירות ביה"מ העליון ביקורות ספרים ביקורת בית המשפט העליון בלוג בנימין נתניהו ג'נוסייד גדעון לוי גזענות דארפור דמוקרטיה דת הארץ הומוסקסואלים הטרדה מינית התנחלויות זכויות אדם זכויות ילדים זכויות נשים חולים חופש הביטוי חוק השבות חוק ומשפט חיים רמון חינוך חקירות טרור יועמ"ש ילדים יצחק לאור ישראל כיבוש כנס מבקשי מקלט מהגרי עבודה מוות מוסר מחאה חברתית מחלה משה קצב משפט בינלאומי משפטיזציה נשים נתניהו סרטן עבירות מין עינויים עמוס שוקן פוליטיקה פייסבוק פמיניזם פרטיות צה"ל רופאים רפואה שואה שוויון שטחים שמאל תקשורת
  • יזכור

    יעקב כרמי (אלסטר) ז"ל. אבא שלי
    ראובן אלסטר ז"ל. דוד שלי
    גלריית צילומים שצילם אבא שלי

  • הגברת המודעות סרטן השחלות | Promote Your Page Too

  • ©

    כל הזכויות שמורות לנעמה כרמי

בלוג בוורדפרס.קום.

WPThemes.


loading בטל
הרשומה לא נשלחה - בדוק את כתובות המייל בבקשה!
הפעולה נכשלה, בקשה נסה שוב
מצטערים, הבלוג שלך אינו יכול לשתף רשומות בדואר אלקטרוני.
פרטיות וקובצי Cookie: אתר זה משתמשי בקובצי Cookie. המשך השימוש באתר מהווה את ההסכמה שלך לשימוש באלו.
לקבלת מידע נוסף, כולל מידע על השליטה בקובצי Cookies, ניתן לעיין בעמוד: מדיניות קובצי ה-Cookie