• ראשי
  • אות מיס פיגי
  • לרשותכם
  • על הבלוג
  • קצת עלי
  • דברו אלי

קרוא וכתוב

הבלוג של נעמה כרמי

Feeds:
פוסטים
תגובות
« בבית ובמדינה
מהפוזיציה »

בלתי אפשרי, כמעט כל יכול ושביר עד בלי די

22 במרץ 2013 על-ידי נעמה

יוצר ההדים מאת ריצ’רד פאוארס. מאנגלית: אמיר צוקרמן. עם עובד 2012, 514 עמ’.

צפונותיו של המוח האנושי, והיחסים בין “נזר הבריאה” לבין עולם הטבע ושאר שוכניו, שכביכול נמוכים ממנו במדרג האבולוציוני, הם שניים מנושאיו העיקריים של יוצר ההדים. ספרו הראשון של ריצ’רד פאוארס המתורגם לעברית (ומעמיד לכך אתגר לא פשוט), זכה ב-2006 ב-National Book Award היוקרתי בארה”ב. ובצדק רב. זהו רומן אמריקאי מבריק, מתוחכם ומעמיק. 

מארק שלוטר מתהפך לילה קפוא אחד עם הטנדר שלו ומגיע עם פגיעת ראש קשה לבית החולים. אחותו קרין שלוטר עוזבת את החיים החדשים שבנתה לה – שכל כולם היו ניסיון בריחה כושל מעיר הולדתה הקרתנית – וחוזרת לקרני, נברסקה, כדי לסעוד את אחיה. ההתאוששות ארוכה וכואבת. “המוח הזוחלי שלו מראה פעילות יפה”, אומר לה הרופא המטפל. ומה באשר למוח הגבוה יותר? במבנה היונקי לא נראה נזק ברור אך דומה כי יש “דקירות באמיגדלה”. ובמוח האנושי, שמעל המוח היונקי? “הוא מרכיב את עצמו מחדש. הפעילות בקליפת המוח הקדם-מצחית שלו מתאמצת להסתנכרן לכלל מודעות”. קרין, שנאלצת להתפטר מעבודתה, מתמקמת בביתו של אחיה, מטפלת בכלבתו ומתמסרת לשיקומו. אך כשמארק מתחיל אט אט לחזור לתפקוד מתגלה בת לוויה חדשה. תסמונת נדירה בשם קפגרה – זיהוי כושל של אנשים קרובים, בשל נתק של המנגנון המעבד אסוציאציות רגשיות מהזיכרון ומיכולת הזיהוי הוויזואלית – גורמת לו להאמין כי אחותו אינה אלא כפילה מתחזה. קופי קרין, כפי שהוא קורא לה. היחידה שהוא נותן בה אמון היא ברברה גילספי, סייעת לאחות המתמסרת לטיפול בו מעבר לכל חובה מקצועית.

בייאושה יוצרת קרין קשר עם ד”ר ג’רלד ובר, נוירולוג נודע, המסתקרן מהמקרה הנדיר במיוחד של קפגרה כתוצאה מפגיעת מוחית ולא כתסמונת פסיכיאטרית. ובר – ככל הנראה בן דמותו הספרותית של אוליבר סאקס – מגיע מניו-יורק לנברסקה ונוטע תקווה בלבה של קרין וגם אצל מארק (המכנה אותו “שרינקי”). הציפיות נהפכות עד מהרה לאכזבה כאשר הוא שב כלעומת שבא אחרי שמיצה את כל המידע שהוא יכול לשאוב על המקרה המעניין, ובלי להושיט עזרה של ממש. לעומת זאת את ובר עצמו עתידה המעורבות במקרה לטלטל באופן שכלל לא ציפה לו; על אף (ואולי בגלל) הידע הרב שיש לו במבנה השברירי של התודעה האנושית.  המוח הוא אכן ”בלתי אפשרי, כמעט כל יכול ושביר עד בלי די”, כפי שמצטטת לו קרין מתוך אחד מספריו שלו עצמו. המוח, והאדם.

מי שנשאר לתמוך בקרין הוא בעיקר דניאל ריגל, חברה לשעבר (וגם חבר נעורים של אחיה), שהיא מחדשת עִמו את הקשר ועוברת להתגורר אתו כאשר מארק משוחרר לביתו. דניאל הוא נער טבע המקדיש את חייו לשימור הסביבה. במאבק למען שמורת עגורים שתגן עליהם עת הם חונים לאורך נהר הפלאט בנדודיהם השנתיים ויוצרים חיזיון מרהיב מאין כמותו. שמורה שקיומה מאוים על-ידי יזמי נדל”ן הלוטשים עין למשאבי הטבע שהם יכולים לנצל לצרכיהם, כשהעגורים עבורם אינם אלא אטרקציה תיירותית שניתן להפעיל כמסחטת כספים לצורך פיתוח עתידי.



יוצר ההדיםספרו של פאוארס רחב יריעה, “שאפתני”, כפי שאוהבות להכתיר כריכות לא מעטות של רומנים לאחרונה (תואר המעורר מיד את השאלה האם הוא ממלא את הציפיות שהעמיד לעצמו). הוא מפגין עבודת תחקיר מרשימה בתחום המוח האנושי על תפקודיו והפרעותיו; ונוגע בנושאים רבים נוספים כמו החיים בערי הסְפָר האמריקאיות, אתיקה מחקרית וטיפולית, זיכרון וזהות, אהבה ונאמנות: אולי רק דמות אחת ביוצר ההדים אינה בוגדת באנשים שהיא קרובה ללבם. ולא רק מארק, כל אחד מהם מתפרק בדרכו. וצריך לבנות את זהותו מחדש. לא פיענוח של תהודה מגנטית אלא ההד שאנו מעוררים בלב האנשים שמסביבנו, ומה שמהדהד מהם בנו, הם המסייעים בהבנת התהליך הזה.

בעוד שהנוירולוג הופך את סיפור “המקרה” להצגת קרקס – ומואשם בניצול לא אתי של הפציינטים לצורך פרסום – הסיפור שאנו מספרים לעצמנו, ומגשימים, אפשר שיהיה בו יכולת ריפוי יותר מכל הבנה כיצד פועלים מוליכים עצביים ונוירוני מראה במוח. ואם נעניק לרמיזה הזאת בסוף הספר את המובן המטא-ספרותי המתבקש, הרי מלאכת הבדיה של הסופר יכולה ללמד רבות את חוקר המוח.

הספר בנוי מחמישה חלקים, בעקבות חמש שורות הכתובות על פתק שנמצא מונח ליד מיטתו של מארק בבית החולים שעה שהיה מחוסר הכרה. ולא ברור כיצד הגיע לשם. פתק משורבט בכתב יד רופף:

אני אף אחד
אבל הלילה בדרך נורת’ ליין
אלוהים הוביל אותי אליך
כדי לתת לך לחיות
ולהחזיר מישהו אחר.

מי הכותב? מי באמת קיבל חיים ומי הוחזר? – התעלומה רודפת את מארק ונפתרת רק בסוף הספר. אך במובן מרכזי העגורים הם גיבורי הספר הזה לא פחות מגיבוריו האנושיים. כמייצגי הטבע שהתודעה האנושית מבקשת לשעבד לצרכיה (טרם התאונה עבד מארק כטכנאי תחזוקה בבית מטבחיים): “וְיִרְדּוּ בִדְגַת הַיָּם וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם, וּבַבְּהֵמָה וּבְכָל הָאָרֶץ, וּבְכָל הָרֶמֶשׂ, הָרֹמֵשׂ עַל הָאָרֶץ”. המדרג שאנו רגילים לקחת כמובן מאליו בין הברואים מועמד כאן בסימן שאלה. המוח האנושי הגבוה יותר לכאורה מתגלה לעיתים כעושר השמור לבעליו לרעתו. לא רק שיש לו רבות ללמוד מן הטבע – אולי את הדברים החשובים באמת, שמהם גָּלָה – אלא שמה שהוא מעולל לטבע מסכן את כל שוכניו, גם אלה האנושיים. “שביר עד בלי די”.  בסופו של דבר, לא ברור איזה מין צריך כאן להציל מן האדם. אם ימשיך בפועלו, יהיו כולם – כולל הוא עצמו – מינים נכחדים.

Richard Powers, The Echo Maker

כל ביקורות הספרים

.

  • לחיצה לשיתוף בפייסבוק (נפתח בחלון חדש)
  • לחצו כדי לשתף בטוויטר (נפתח בחלון חדש)
  • לחצו כדי לשתף ב LinkedIn (נפתח בחלון חדש)
  • לחץ כדי לשתף ב-Tumblr (נפתח בחלון חדש)
  • לחיצה לשיתוף ב-Flattr (נפתח בחלון חדש)
  • לחצו כדי לשלוח את זה לחבר בדואר אלקטרוני (נפתח בחלון חדש)
  • לחצו כדי להדפיס (נפתח בחלון חדש)

פורסם בספרים | מתויג ביקורות ספרים, חקר המוח, יוצר ההדים, ריצ'רד פאוארס | תגובה אחת

תגובה אחת

  1. ב- 22 במרץ 2013 בשעה 19:04 nina ramon

    נשמע מעניין. ניקח לחג. תודה וחג שמח (-:



התגובות סגורות.

  • ד"ר נעמה כרמי

  • הצטרפות ל-644 עוקבים

  • וְזֹאת הַתְּרוּמָה

    לתרומה לאחזקת הבלוג בפייפאל.
  • רשימות אחרונות

    • השראה בגבעת הקפיטול
    • רפואה הפוגעת בכבוד האדם איננה "חווית טיפול"
    • שנהיה תמיד בצד הנותן?
    • חיים ששווים פחות: הסולידריות מתה מקורונה
    • פסיכולוגית הולכת לטיפול
  • סימניה

    חיסונים, התניות ונשיאה בעלויות
    אבישי בן-חיים הוא מנוול
    השורה התחתונה
    ישראל חייבת להבטיח חיסון פלסטינים
    היועמ"ש בלם ניסיון הפיכה
    כבשן האש ושמם הטוב של האנסים
    חושבת מדברת חושבת מדברת
    20 עצות להגנה על הדמוקרטיה
    סיפור של פירוק והרכבה
    בצד הבטוח של הדברים

  • קרוא

    כל ביקורות הספרים

  • וכתוב

    ספרי "זכויות אדם: מבוא תאורטי", הוצאת רסלינג 2018.

    לחצו על התמונה לפרטים ורכישה.

  • וכתוב

    ספרי "חוק השבות: זכויות הגירה וגבולותיהן", הוצאת אוניברסיטת תל אביב, 2003..

    לחצו על התמונה לפרטים ורכישה

  • "שום דבר אינו מדהים כמו החיים. חוץ מהכתיבה. חוץ מהכתיבה. כן, בוודאי, חוץ מהכתיבה, הנחמה היחידה." (אורהאן פאמוק, 'הספר השחור')
  • אות מיס פיגי

  • הטוויטר שלי

    הציוצים שלי
  • מפתח

  • ארכיון

  • יש לי יום יום תג

    ICC אהוד אולמרט אהוד ברק או"ם אונס אזרחות אינטרנט אמנת הפליטים אקדמיה ארגוני זכויות אדם אתיקה מקצועית אתיקה עיתונאית אתיקה רפואית בג"צ בחירות ביה"מ העליון ביקורות ספרים ביקורת בית המשפט העליון בלוג בנימין נתניהו ג'נוסייד גדעון לוי גזענות דארפור דמוקרטיה דת הארץ הומוסקסואלים הטרדה מינית התנחלויות זכויות אדם זכויות ילדים זכויות נשים חולים חופש הביטוי חוק השבות חוק ומשפט חיים רמון חינוך חקירות טרור יועמ"ש ילדים יצחק לאור ישראל כיבוש כנס מבקשי מקלט מהגרי עבודה מוות מוסר מחאה חברתית מחלה משה קצב משפט בינלאומי משפטיזציה נשים נתניהו סרטן עבירות מין עינויים עמוס שוקן פוליטיקה פייסבוק פמיניזם פרטיות צה"ל רופאים רפואה שואה שוויון שטחים שמאל תקשורת
  • יזכור

    יעקב כרמי (אלסטר) ז"ל. אבא שלי
    ראובן אלסטר ז"ל. דוד שלי
    גלריית צילומים שצילם אבא שלי

  • הגברת המודעות סרטן השחלות | Promote Your Page Too

  • ©

    כל הזכויות שמורות לנעמה כרמי

בלוג בוורדפרס.קום.

WPThemes.


ביטול

אתם חייבים להיות מחוברים על מנת לשלוח תגובה.

טוען תגובות...
תגובה
    ×
    loading בטל
    הרשומה לא נשלחה - בדוק את כתובות המייל בבקשה!
    הפעולה נכשלה, בקשה נסה שוב
    מצטערים, הבלוג שלך אינו יכול לשתף רשומות בדואר אלקטרוני.
    פרטיות וקובצי Cookie: אתר זה משתמשי בקובצי Cookie. המשך השימוש באתר מהווה את ההסכמה שלך לשימוש באלו.
    לקבלת מידע נוסף, כולל מידע על השליטה בקובצי Cookies, ניתן לעיין בעמוד: מדיניות קובצי ה-Cookie