תרדמת בייג'ינג מאת מא ג'יאן. מאנגלית: ענת מוניץ. אחוזת בית 2014, 669 עמ'.
על מיטת ברזל בבית אמו שוכב דאי ווי, המצוי שנים בתרדמת מאז נורה בראשו בכיכר טיינאנמן בדיכוי האלים של מחאת הסטודנטים שארע שם בארבעה ביוני 1989. הוא אינו יכול לתקשר עם סביבתו, אך קולט הכול. שרוי כביכול בתרדמת, אך תודעתו ערה לחלוטין. והתודעה הזאת נזכרת. ומספרת. דרך תודעתו אנו מתוודעים לסיפור חיייו, לסיפור המחאה בטיינאנמן, ובעיקר לאימי המשטר הסיני. קשה לתפוס מה הם החיים תחת משטר דיכוי כזה. מבלי לזלזל בזעקות השבר הנשמעות אצלנו לבקרים, עלינו לברך בכל בוקר שאיננו חיים שם. יחד עם לתקן אצלנו את הטעון תיקון, יש בעיקר לשאול את עצמנו מה ואיך עושים מול משטרים דכאניים ואכזריים כדוגמת זה הסיני. ואיך מאפשרים לבני אדם בעולם כולו חיים של חופש וכבוד.
הסיפור נמסר במשולב בין היזכרות בעבר לבין חיי ההווה של התודעה הכלואה בגוף. חייו כילד שאביו בילה שנים ארוכות במחנה עבודה ל"חינוך מחדש" אחרי שהוקע כ"ימני"; אהבותיו כנער וכסטודנט למדעים שלמד לדוקטורט בביולוגיה, ימים ששיאם הגיע באותם ימי מחאה, עת שימש כקצין ביטחון ראשי של תנועת הסטודנטים שדרשה מהשלטונות רפורמות דמוקרטיות. והעובר עליו עכשיו במיטתו, עם המבקרים ההולכים ומתמעטים, כשאמו הנרגנת, שפעם היתה חברת מפלגה נאמנה ובסוף חייה נהפכה לדיסידנטית, ההולכת ומאבדת את שפיותה, מטפלת בו פחות ופחות, מבקשת את נפשה כי ימות, והוא הולך ודועך.
מא גי'אן גלה מארצו וספריו אסורים להפצה בסין. הספר 'תרדמת בייג'ינג' ארוך מדי, לטעמי, גדוש בפרטים ונוטה לייגע מעט לעיתים. אך לקראת סיומו, שילוב הסיפורים בין הדרמה המתקרבת לשיאה בכיכר טיינאנמן לבין המתרחש בגוף ובתודעה פנימה מצליח לרתק. בסוף יבין דאי ווי כי המסע האמיתי אינו זה שתמיד ביקש לערוך ברחבי סין בעקבות 'ספר ההרים והימים', הקלאסיקה הסינית האהובה עליו; אלא המסע פנימה. המסע בתודעה. המרתקת ומלמדת יותר מכל נוף חיצוני. רק כשיצליח דאי ווי להיזכר בכל ארועי הטבח המזעזע בכיכר טיינאנמן, תוכל תודעתו להשתחרר מכבלי הגוף. חופשי הוא היה כבר קודם.
Ma Jian, Beijing Coma.
כתיבת תגובה עניינית ומכבדת