• ראשי
  • אות מיס פיגי
  • לרשותכם
  • על הבלוג
  • קצת עלי
  • דברו אלי

קרוא וכתוב

הבלוג של נעמה כרמי

Feeds:
פוסטים
תגובות
« ההמלצה שלי לשבוע הספר
"וינסו אותי": האמנם הגוף בוגד בנו? »

מים רבים לא יכסו

20 ביוני 2016 על-ידי נעמה

בית על מים רבים מאת אמונה אֵלון. כנרת זמורה ביתן, 2016, 286 עמ'.

תמונה שהוא רואה בחטף במוזיאון היהודי באמסטרדם, תטלטל את עולמו של יואל בלום, סופר ישראלי ידוע ומצליח, ואת כל מה שחשב כי הוא יודע על עולמו. התמונה תחשוף רמז לסוד הגדול בעברו; המתגלה לו כשהוא שב ארצה מהביקור שנועד לקדם את ספרו האחרון שיצא בהולנד, ומבקש הסברים מאחותו. ואילו לנו, הקוראים, ייחשף הסוד אט אט במהלך הספר.

בלום שב לאמסטרדם כדי להבין. כדי לפצח. ובעיקר כדי לכתוב את הסיפור. את סיפורו. הוא מתמקם במלון מוקום ("מקום", כינוים המפתיע של ההולנדים לעירם), בסמוך מאוד למקומות שבהם התרחש אותו סיפור בימי הכיבוש הנאצי במלחמת העולם השנייה. [באותה הולנד שאחוז ההשמדה של יהודיה בשואה היה הגבוה ביותר באירופה, אציין]. יואל צופה בדיירים אשר מאכלסים כעת את אותן דירות, רוקם בדמיונו את סיפורם, אך בעיקר טווה מן החלון האחורי את סיפורו הוא ואת סיפור משפחתו. בפסק הזמן שהוא לוקח מחייו הרגילים בירושלים הוא משנה את לבושו ואת חזותו; והאופן שבו מסוֹפֵר מוּכּר הוא נהפך ללא בר-זיהוי מקביל להתרחקותו מכל המוכר והידוע לו עצמו על זהותו.

מוקדם מאוד בספר ברור כי מה שנראה איננו מה שהוא. אך מה בדיוק היה – מהו אותו עבר וכיצד הוא משפיע על מי שיואל בלום הוא כיום – כאן הספר מפליא לעשות באופן חשיפת הסוד הגדול. שכן כמה תסריטים נכתבים במוחה של הקוראת לגבי ארועי העבר וכיצד שינו את משפחת בלום, שעה שיואל מפלס את דרכו ברחובות אמסטרדם. ובכל פעם קורס התסריט שמשחזרת הקוראת, ונחשפת שכבה מוצפנת נוספת, עד לגילויו הסופי של הסוד. סוד החודר לליבת זהותו של יואל בלום בעומקים שלא ניתן היה לשער. זוהי דרמה אנושית מכאיבה ומרתקת.

הספר מכליב שתי וערב את סיפור השואה של סוניה בלום ושני ילדיה עם סיפורו של יואל המתחקה אחריו. הקטעים שבהם מסופר סיפור העבר הם הטובים בספר. גם האופן המיוחד שבו אלון שוזרת את שני הסיפורים זה בזה, ממש באותו משפט לעיתים. כך מתערבבים הזמנים ויואל מהלך ברחובות אמסטרדם ממש יחד עם אמו המנסה נואשות להציל את ילדיה. התחושה שדרך הסיפר הזאת יוצרת היא אכן של מים זורמים כל הזמן, עבר, הווה ועתיד. מים, כך מתברר, שלא עברו ואינם. וגם אינם מכסים ולא מכבים.  לעומת זאת, יש בקטעים אחרים חריקות, ובעיקר טון דידקטי מעצבן לעיתים. גם על קטעי ההגיגים המשובצים ניתן היה לוותר, ברובם. הספר, בקצרה, היה נשכר מעריכה מוקפדת יותר מאשר זו שזכה לה. כזאת שהיתה מנכשת את המיותר ומהדקת את הכתוב.  עדיין, הסיפור עצמו הוא כה עוצמתי, עד שהוא ללא ספק מכסה על פגמיו הקלים של הספר. זוהי דרמה וטרגדיה שלא תשוער, של בחירה, אשמה, כפרה ואהבה, שרק ארועים בסדר גודל של השואה יכולים לזמן לחייו של אדם. ועדיין, היא מזומנת. והסיפור הזה, על סודו של יואל, הלך עמי עוד ימים רבים.

כל ביקורות הספרים

  • לחיצה לשיתוף בפייסבוק (נפתח בחלון חדש)
  • לחצו כדי לשתף בטוויטר (נפתח בחלון חדש)
  • לחצו כדי לשתף ב LinkedIn (נפתח בחלון חדש)
  • לחץ כדי לשתף ב-Tumblr (נפתח בחלון חדש)
  • לחיצה לשיתוף ב-Flattr (נפתח בחלון חדש)
  • לחצו כדי לשלוח את זה לחבר בדואר אלקטרוני (נפתח בחלון חדש)
  • לחצו כדי להדפיס (נפתח בחלון חדש)

פורסם בספרים | מתויג אמונה אלון, ביקורות ספרים, בית על מים רבים, הולנד, שואה |

  • ד"ר נעמה כרמי

  • הצטרפות ל-645 עוקבים

  • וְזֹאת הַתְּרוּמָה

    לתרומה לאחזקת הבלוג בפייפאל.
  • רשימות אחרונות

    • "משפחה, אני שונא אותך!": כוחה העוצמתי של הספרות
    • השראה בגבעת הקפיטול
    • רפואה הפוגעת בכבוד האדם איננה "חווית טיפול"
    • שנהיה תמיד בצד הנותן?
    • חיים ששווים פחות: הסולידריות מתה מקורונה
  • סימניה

    חיסונים, התניות ונשיאה בעלויות
    אבישי בן-חיים הוא מנוול
    השורה התחתונה
    ישראל חייבת להבטיח חיסון פלסטינים
    היועמ"ש בלם ניסיון הפיכה
    כבשן האש ושמם הטוב של האנסים
    חושבת מדברת חושבת מדברת
    20 עצות להגנה על הדמוקרטיה
    סיפור של פירוק והרכבה
    בצד הבטוח של הדברים

  • קרוא

    כל ביקורות הספרים

  • וכתוב

    ספרי "זכויות אדם: מבוא תאורטי", הוצאת רסלינג 2018.

    לחצו על התמונה לפרטים ורכישה.

  • וכתוב

    ספרי "חוק השבות: זכויות הגירה וגבולותיהן", הוצאת אוניברסיטת תל אביב, 2003..

    לחצו על התמונה לפרטים ורכישה

  • "שום דבר אינו מדהים כמו החיים. חוץ מהכתיבה. חוץ מהכתיבה. כן, בוודאי, חוץ מהכתיבה, הנחמה היחידה." (אורהאן פאמוק, 'הספר השחור')
  • אות מיס פיגי

  • הטוויטר שלי

    הציוצים שלי
  • מפתח

  • ארכיון

  • יש לי יום יום תג

    ICC אהוד אולמרט אהוד ברק או"ם אונס אזרחות אינטרנט אמנת הפליטים אקדמיה ארגוני זכויות אדם אתיקה מקצועית אתיקה עיתונאית אתיקה רפואית בג"צ בחירות ביה"מ העליון ביקורות ספרים ביקורת בית המשפט העליון בלוג בנימין נתניהו ג'נוסייד גדעון לוי גזענות דארפור דמוקרטיה דת הארץ הומוסקסואלים הטרדה מינית התנחלויות זכויות אדם זכויות ילדים זכויות נשים חולים חופש הביטוי חוק השבות חוק ומשפט חיים רמון חינוך חקירות טרור יועמ"ש ילדים יצחק לאור ישראל כיבוש כנס מבקשי מקלט מהגרי עבודה מוות מוסר מחאה חברתית מחלה משה קצב משפט בינלאומי משפטיזציה נשים נתניהו סרטן עבירות מין עינויים עמוס שוקן פוליטיקה פייסבוק פמיניזם פרטיות צה"ל רופאים רפואה שואה שוויון שטחים שמאל תקשורת
  • יזכור

    יעקב כרמי (אלסטר) ז"ל. אבא שלי
    ראובן אלסטר ז"ל. דוד שלי
    גלריית צילומים שצילם אבא שלי

  • הגברת המודעות סרטן השחלות | Promote Your Page Too

  • ©

    כל הזכויות שמורות לנעמה כרמי

בלוג בוורדפרס.קום.

WPThemes.


loading בטל
הרשומה לא נשלחה - בדוק את כתובות המייל בבקשה!
הפעולה נכשלה, בקשה נסה שוב
מצטערים, הבלוג שלך אינו יכול לשתף רשומות בדואר אלקטרוני.
פרטיות וקובצי Cookie: אתר זה משתמשי בקובצי Cookie. המשך השימוש באתר מהווה את ההסכמה שלך לשימוש באלו.
לקבלת מידע נוסף, כולל מידע על השליטה בקובצי Cookies, ניתן לעיין בעמוד: מדיניות קובצי ה-Cookie