דוח ביקורת של אכ”א מצא יחס משפיל לחיילים בגלי צה”ל, הכולל צעקות, קללות והתבטאויות פוגעניות ומזלזלות. אחד “מבכירי העורכים במחלקת האקטואליה בתחנה”, מצוטט כמי שכינה חיילת "כלבה פלסטינית". (דיווח כאן. ברוטר אפשר למצוא את המסמכי הביקורת עצמם, הנוקבים גם בשמות המעורבים לכאורה).
“כלבה” זאת קללה מיוחדת לנשים. כמו "ברקודה" בהקשרים אחרים (בדרך-כלל תקשורתיים. עיתונאים גברים אף פעם לא מכונים כך). bitch. אבל העורך “הבכיר” שלו מיוחסת ההתבטאות לא הסתפק בכך. החיילת איננה סתם כלבה. היא כלבה פלסטינית.
יש תיאוריה סוציולוגית הנוגעת במקור, נדמה לי, לנישואין בין-עדתיים, שממנה זכור לי במעומעם מנגנון של “קיזוז” או “פיצוי” בין משתנים מעמדיים. כך, למשל, על תכונה או מיקום "נמוך" במוצא עדתי/לאומי או במין תפצה השכלה גבוהה. מי שנישא לבן-זוג ממעמד שנחשב לנמוך משלו מבחינת תכונה מסוימת (למשל, במוצא), כלומר "יורד" במעמד, יפצה את עצמו בכך שבתכונה אחרת בן הזוג הזה ממוקם גבוה (יש לו השכלה גבוהה, נניח, יותר מזו שלו עצמו). לשון אחר, "נמוכי הסטטוס" בקבוצה אחת, גבוהה יותר חברתית ככלל, נוטים להינשא ל"גבוהי סטטוס" (אחר) בקבוצה הנמוכה יותר. כך אם לא נוצרת ”השתדרגות” באמצעות הנישואים, לפחות נמנעת ”השתנמכות”.
אשה, למען הסר ספק, היא סטטוס נמוך. אחת הראיות לכך היא שכאשר מקצוע מסוים עובר פמיניזציה – כלומר כשלמקצוע שהיה גברי באופן מסורתי נכנסות יותר ויותר נשים – היוקרה יורדת ואִתה השכר. חבר הקשה עלי פעם למה. התשובה, בפשטות, היא שעצם נוכחותן של נשים מורידה את הסטטוס של העיסוק. קשה לקלוט, בוודאי שקשה להסכים. צריך לזכור שלא מדובר בגישתו הפרטית של אדם זה או אחר באותו מקצוע. זאת תופעה חברתית.
מזווית אחרת, בדרך-כלל מי שמדוכא או מקופח בחברה הכללית בגלל מוצא לאומי, ידכא את מי שמתחתיו בשרשרת המזון. לכן נשים בנות קבוצות מיעוט סובלות ממה שמכונה דיכוי כפול. מבית ומבחוץ.
“כלבה” היא קללה שנועדה להזכיר לך שאת אשה. על כל שלל התכונות השליליות הנלוות למעמד. במקרה הזה, יש מה שבפראפרזה על לשון צה”לית אפשר לקרוא לו “וידוא סטטוס”: את לא סתם כלבה, את כלבה פלסטינית. הנמוך שבנמוכים. תשכחי מלהיחלץ מהסטטוס.
קרוא וכתוב 
אתם חייבים להיות מחוברים על מנת לשלוח תגובה.