גדעון לוי מתפייט היום בהארץ על האופן מעורר הכבוד שבו קיבלה הקהילה החרדית את הפיגוע המחריד. הסיבה: החרדים לא חיפשו להאשים את מחולליו אלא התבוננו פנימה וחיפשו בעצמם את האשם.
בלי להיכנס לבעייתיות הכללית יותר ב"טיעון", לוי לוקה במום מאד אנטי-הומניסטי: הוא משתמש בחרדים כדי לאשש תזה. ההאשמה העצמית של החרדים איננה מנותקת מתפיסת עולם כוללת. היא חלק מצידוק הדין, עמדה תיאולוגית שמאפשרת לדבוק באמונה גם לנוכח הזוועות הגדולות ביותר, גם אחרי השואה, בחפשה את הטעמים להן בחטאים האנושיים.
העובדה שהחרדים אינם מאשימים את מחוללי הפיגועים אלא את עצמם (או אותנו, החופשיים, במקרה הנפוץ יותר) נעדרת כל אמירה פוליטית מן הסוג שלוי מבקש לבסס, לגבי המוטיווציה של מבצעי הפיגועים. אבל כדי לעשות זאת, הוא מוכן לגייס כל דבר. גם להוריד לדרגת מכשיר את הקהילה החרדית ואת תפיסת עולמה. העיקר שגם החילונים יאשימו את עצמם. לוי מזכיר את שנאת החילונים לחרדים, אך חוטא בעצמו בחטא של הפיכתם למכשיר. בדרך להוכחת התזה הכול כשר. אבל די מסריח.
טוב, לא ממש. עדיין צריך "תיווך" אנושי. אבל זהו התינוק הראשון שנולד כתוצאה מקניית זרע ברשת, באמצעות אתר בשם 
איבריו של ילד פלסטיני 
קרוא וכתוב 
){kind=link}
אתם חייבים להיות מחוברים על מנת לשלוח תגובה.