Feeds:
פוסטים
תגובות

Posts Tagged ‘ביקורות ספרים’

המגפה הסמוקה מאת ג'ק לונדון. מאנגלית ואחרית דבר: ניצה פלד. נהר, 2017, 108 עמ'.

לאחר עלייתו של טראמפ לשלטון בארה"ב היתה עדנה לספרים מסוגת הדיסטופיה. על-פי הדיווח, ספרים כמו '1984' ו'חוות החיות' של ג'ורג' אורוול, 'עולם חדש אמיץ' של אלדוס הקסלי, 'פרנהייט 451' של ריי בראדבורי, 'מעשה השפחה' של מרגרט אטווד, ו-'It Can't Happen Here' של סינקלר לואיס – רשמו מגמת עלייה מרשימה במכירות.

המשך…

Read Full Post »

הנני מאת ג'ונתן ספרן פויר. מאנגלית: קטיה בנוביץ', כנרת,זמורה-ביתן, 653 עמ'.

'הנני' – ספרו של ג'ונתן ספרן פויר – הוא רומן שאפתני. אהבתי אותו מאוד. הוא לא היה ארוך מדי בעיני (נהניתי מכל דף), ואף אם יש בו מעט קיטשיות, כפי שיש המבקרים, היא לא הפריעה לי כלל ליהנות ממנו מאוד. זהו ספר משעשע, אך לא קליל. הוא גדוש בתובנות צורבות ורציניות. ומתחת לשנינות רוחש לא מעט עצב. 'הנני' הוא ספר מאוד יהודי-אמריקני, שקולו הייחודי מתכתב עם המסורת הספרותית הזאת.

המשך…

Read Full Post »

לרפא עולם שבור: החיים כקריאה לאחריות, מאת יונתן זקס. מבוא מאת בנימין לאו. מאנגלית: צור ארליך. מגיד 2010, 389 עמ'.

פרופ' יונתן זקס, שהיה הרב הראשי של בריטניה, הוא הוגה דעות בעל שיעור קומה, המפגין ידע נרחב ומעמיק בתחומים שונים. לא פחות מכך, הוא מציג גישה מלאת מצפון וחמלה לבני אדם, לחיים וליהדות כפי שהוא רואה ומפרש אותה. יהדות המגלמת קריאה לאחריות אישית וחברתית, תיקון עולם בשיתוף עם בוראו; שעל פי זקס, מזמין אותנו להיות "שותפים במעשה בראשית". הטענה הרדיקלית של הפרשנות שהוא מאמץ היא כי "הבריאה היא הסימפוניה הבלתי-גמורה של אלוהים, והוא הטיל עלינו להשלימה". מכאן שגם הפרדוקסים הידועים של אל כל יכול ושכולו טוב אינם אלא פרדוקסים לכאורה. זה לא שאלוהים לא יכול, זה שהוא רוצה אותנו כשותפים. הוא מטיל עלינו משימה. להכיר במשימה הזאת ובייחודיות שבה היא מתגלמת בחיינו – למצוא את אותו "דבר שאיש מלבדנו אינו יכול לעשות" – זהו הייעוד שלנו. מה שאנו נקראים לגלות ולהגשים. לא קל, ולעיתים אי אפשר לעשות זאת לבד ("אין חבוש מתיר עצמו מבית האסורים", הוא מצטט בהקשר זה). אך זה הדבר שייתן לחיינו משמעות ותשוקה. כל אחת מאיתנו נמצאת פה לשם מטרה, שרק היא יכולה להגשים.
כמה חסר אצלנו אינטלקטואל דתי כזקס. וכמה נחוץ הוא ספרו לשיח הציבורי כאן. כמים קרים על נפש עייפה.

המשך…

Read Full Post »

Atul Gawande, Being MortalIllness, Medicine, and What Matters in the End. Profile Books 2014, 282 pp.

בספרו 'להיות בני תמותה – מחלה, רפואה ומה חשוב בסוף', פורש אטול גאוואנד משנה הומניסטית ושואל באומץ וביושר שאלות על תפקידה של הרפואה בסוף החיים, שעה שהיא כבר לא יכולה לרפא. חלק גדול של הספר עוסק בזקנה ובמחלותיה, אך לא רק. פרק אחד עוסק באוזלת ידה של הרפואה מול מחלות סופניות בכלל, ובהיערכות הנדרשת לקראת התמודדות נכונה בשלב אחרון זה של החיים מצד הרופאים, החולים ובני משפחותיהם. הפרק, הנקרא "להרפות" (Letting Go), פורסם בזמנו כמאמר בניו-יורקר, מלווה בכותרת המשנה "מה צריכה הרפואה לעשות כאשר שוב איננה יכולה להציל את חייכם?".

את המשנה הזאת פורש גאוואנד כרופא וכאדם. האופן המיוחד ומלא החמלה שבו הוא משלב ושוזר את הידע הרפואי שלו וגוף הידע המחקרי בנושא, עם הסיפור האישי של משפחתו, וסיפורם של חוליו – הוא שהופך את הספר הזה לכל-כך אנושי ונוקב. גאוואנד, רופא כירורג ומרצה בביה"ס לרפואה ובביה"ס לבריאות הציבור של הרווארד, שזה לו ספרו הרביעי, כותב באפילוג כי "מעולם לא ציפיתי שההתנסויות המשמעותיות ביותר שיהיו לי כרופא – ולמעשה, כבן אנוש – יגיעו מלסייע לאחרים להתמודד עם מה שהרפואה איננה יכולה לעשות כמו גם עם מה שהיא יכולה".

המשך…

Read Full Post »

סוד הקסם היפני מאת מארי קונדו. מאנגלית: אורית בן זאב. אחוזת בית 2016, 199 עמ'.

בספר הזה יש משהו. למרבה הפלא או לא. העובדה שעסקתי בו במחשבותי (בנוסף לפרקטיקה), לא רק תוך כדי קריאה אלא גם זמן לא מבוטל אחריה – מעידה על כך. וזאת כבר סיבה טובה לכתוב עליו, כנראה. למרות, ואולי גם בגלל, האמביוולנטיות שלי כלפיו. והמשהו הזה שיש בו גם לא שטחי כפי שניתן אולי היה לצפות.

המשך…

Read Full Post »

אישה לבדה מאת אילנה המרמן. אחוזת בית 2016, 302 עמ'.

בפרולוג לספר מטיילת אילנה המרמן בניו זילנד על אופניה. "לבדה, אלמנה, אלמונית, חופשית." את האופניים ממירה בשאר הספר הפורד פיאסטה האדומה שלה. הלוקחת אותה מרחק קצר מביתה בירושלים, ואל מעבר להררי החושך של התודעה הישראלית, אל הגדה המערבית ורצועת עזה. "ארץ הפלסטינים". שם היא פוגשת אנשים.

המשך…

Read Full Post »

When Breath Becomes Air by Paul Kalanithi. Forward by Abraham Berghese. Random House 2016, 256 pp.

kalanithi'כאשר הנשימה נהפכת לאוויר' הוא ממואר שכתב פול קלניתי, רופא שבעיצומה של ההתמחות בנוירוכירורגיה, והוא בן 36, התגלה אצלו סרטן ריאות קטלני. בפרולוג מספר קלניתי על האבחנה ששינתה את חייו. חלקו הראשון של הספר מתאר את הפיכתו לרופא, ואילו חלקו השני – את הפיכתו לפציינט. החלק הראשון את התמודדותו עם שאלות של חיים ומוות דרך המקצוע שבחר לו, החלק השני – את התמודדותו עם השאלות הללו דרך מותו הקרב.

המשך…

Read Full Post »

המקום הכי טוב בעולם מאת איילת צברי. מאנגלית: ברוריה בן-ברוך. עם עובד 2016, 250 עמ'.

איילת צברי משרטטת, בקובץ הסיפורים הנפלא הזה, דמויות שניתן לחפש ואולי למצוא את המשותף ביניהן בשבר החוצה את חייהם. בתוך המשפחה, בין חבריה, בין בני זוג, בין היחיד לחברה שהוא מרגיש בה זר ושונה, תמיד או לפתע, או חי בשוליה. חיפוש אחר המקום, ואחרי הגדרה חדשה של זהות שיספק המקום הזה. שכן זהות היא תֵמה נוספת המקשרת את סיפורי הקובץ. חוויה של זרות, שונות, חריגות. בין אם הזרות הזאת נגלית בחוויית ההגירה, או בשל תחושת השונות והחריגות שמתגלית בשל הפער בין העולם הפנימי של האני לבין התחושה שהוא לא יתקבל בחוץ, בסביבה שבה מתרחשים "החיים". אבל הדמויות מצליחות, גם אם בלא מעט כאבי גדילה, למצוא את מקומן. שונה ככל שיהיה, אך כזה שיחושו בו בבית. במקום הכי טוב בעולם.

המשך…

Read Full Post »

בית על מים רבים מאת אמונה אֵלון. כנרת זמורה ביתן, 2016, 286 עמ'.

תמונה שהוא רואה בחטף במוזיאון היהודי באמסטרדם, תטלטל את עולמו של יואל בלום, סופר ישראלי ידוע ומצליח, ואת כל מה שחשב כי הוא יודע על עולמו. התמונה תחשוף רמז לסוד הגדול בעברו; המתגלה לו כשהוא שב ארצה מהביקור שנועד לקדם את ספרו האחרון שיצא בהולנד, ומבקש הסברים מאחותו. ואילו לנו, הקוראים, ייחשף הסוד אט אט במהלך הספר.

המשך…

Read Full Post »

בזמן האחרון פירסמתי בבלוג לא מעט ביקורות ספרים. למעשה זה היה עיקר כתיבתי לאחרונה (בין השאר מהסיבות המפורטות כאן). כך שמי שמחפשים מה לקנות בשבוע הספר הבעל”ט יכולים לדפדף אחורה בבלוג, או לפנות לרשימה המרוכזת של הביקורות.

אבל אם עלי להמליץ על ספר אחד ויחיד לשבוע הספר, זה יהיה דווקא ספר שלא כתבתי עליו. ככה זה, לפעמים ההרגשה היא שקשה לכתוב דווקא על המובחרים ביותר. שיש בספר משהו שנותן הרגשה שכל כתיבה עליו תקטין אותו. ושפשוט צריך לקרוא אותו.

כזהו ‘קו המלח’ של יובל שמעוני. לבטח הספר הטוב ביותר שקראתי השנה, ויותר. כן, קרוב ל-1,000 עמודים (בשני כרכים), אבל כאלה שמתענגים באיטיות על כל אחד מהם. בתום קריאת הכרך הראשון, כתבתי איפשהוא שאני יכולה לומר בזהירות שיובל שמעוני הוא בעיני הסופר הנפלא ביותר שכותב היום בעברית. בתום הספר כולו המסקנה הברורה היתה ש’קו המלח’ הוא פשוט יצירת מופת.

כל ביקורות הספרים

Read Full Post »

« Newer Posts - Older Posts »