Feeds:
פוסטים
תגובות

Posts Tagged ‘רב תרבותיות’

הופרדנו כך מורה נבוכים להפרדה מגדרית מאת יופי תירוש. הוצאת קרן ברל כצנלסון 2025, 197 עמ'.

הופרדנו כךספרה של יופי תירוש הוא ספר חשוב ושופע ידע על תופעת הפרדת הנשים; הפרדה תוך אפליה, יש לומר, לשון אחר: סגרגציה, שפושה כאש בשדה קוצים בחברה הישראלית. תירוש – פרופסור למשפטים באוניברסיטת תל-אביב ועמיתת מחקר בכירה במכון הרטמן, וגם פעילה בולטת במאבקים ציבוריים לקידום זכויות אדם ונגד הפרדה מגדרית – מנתחת באזמל חד, ובשפה בהירה ושווה לכל נפש, את התופעה שמאיימת להסיג אותנו אחור שנות דור אם לא שנות אור. הספר הוא תרומה עיונית רבת ערך למאבק שהיא מובילה גם בזירות המשפטיות והציבוריות.

המשך…

Read Full Post »

הטור גברת מג’ונדרת של צפי סער עוסק היום בין השאר ב”מחלוקת הגופיות” בשייח ג’ראח. בניסיון להציג את הטיעונים שעלו הוא מאפשר לחזור ולהתייחס לכמה טענות בעייתיות עד מאד שעלו בוויכוח במקומות שונים, גם כאן בתגובות לפוסט הקודם. סער מנסה ללכת בין הטיפות ולצאת בסדר עם כל הצדדים. ניסיון שלא רק מכניס אותה לסתירות אלא גם, כידוע, אף פעם לא עולה יפה. (“מי שעומד באמצע חוטף משני הצדדים”, זכור לי משפט מאחד מסרטיו של ג’אד נאמן). אז הנה: על ההגחכה, ההסטה, יחסיות תרבותית ונשים כסוכנות של דיכוי חברתי.

לא עצם לבישת גופיות היא עניין פמיניסטי, כפי שמיהרו ללגלג על המוחות. טקטיקה ראשונה של הקטנה: הגחכה וזלזול. תראו במה אתן מתעסקות. זה הפמיניזם שלכן? על זה אתן נאבקות? בזה אתן מתעסקות? פמיניסטיות של גופיות ספגטי.

המשך…

Read Full Post »

הפעם האחרונה שחשבתי על הפילוסופית הפוליטית סוזן אוקין היתה כשהתפרסם בעיתונות הישראלית שהמתאבדת במחסום ארז בינואר נשלחה למשימתה על-ידי שני גברים: בעל ומאהב. אחד חגר את חגורת הנפץ למותניה, השני הסיע אותה. הכל כדי לכפר על הפגיעה ב"כבוד המשפחה", שכמובן היא לבדה אחראית לה. היא השאירה שני יתומים קטנים, מלבד הנפגעים בצד הישראלי.

פילוסופית פוליטית חשובה. סוזן מולר אוקין.

סוזן אוקין נפטרה לפני שבוע, בנסיבות לא ברורות. היא היתה בת 57. המדף הפמיניסטי בספרייה שלי מחזיק 3 מספריה. ספרה Justice, Gender and the Family הוא דיון נוקב בהתעלמותן של תורות צדק מנושא המגדר (ג'נדר). כל עוד היחידה המשפחתית לא תוכפף אף היא לשיקולים של צדק, לא ניתן יהיה לממש אותו בחברה כולה, טענה אוקין בשכנוע רב.

אך זהו מאמרה ?Is Multiculturalism Bad for Women שיצא גם כספרון עם מאמרי תגובה, שאני חוזרת אליו שוב ושוב וממליצה עליו לכל מי שרוצה לקרוא משהו קצר ומצוין על זכויות תרבותיות מול זכויות אוניברסליות. שעליו חשבתי כשתהיתי מי האנשים האלו ששולחים אם לשני ילדים קטנים להתאבד ולרצוח כדי לכפר על הכתם שהמיטה על "כבוד המשפחה", והופכים אותה לקרבן לדיכוי כפול: לאומי ומיני.

במאמרה זה מסבירה אוקין כי זכויות קבוצתיות הן במקרים רבים אנטי-פמיניסטיות, משום שהן מאפשרות לקבוצות שמקבלות אותן להמשיך לדכא את החלשים שבהן, במיוחד נשים וילדים. התומכים הליברליים בזכויות כאלו מתרכזים בהבדלים בין קבוצות אך נוטים להתעלם מההבדלים בתוך הקבוצות, כמו הבדלי הכוח בין גברים לנשים. הם גם מעניקים תשומת-לב מעטה, אם בכלל, לזירה הפרטית, שבה השליטה הגברית בנשים עדיין שולטת בכיפה. אפילו אם מגבילים את התמיכה בזכויות קבוצתיות רק לתרבויות שהן ליברליות באופן פנימי, טוענת אוקין, על פמיניסטיות – על כל מי שמאמץ את השוויון המוסרי בין גברים לנשים – להישאר ספקניות.

Read Full Post »